newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

אינך אויבי: שיר לזכר ההרוגים

אתמול צויין יום השנה ה-26 להפלת מטוס הנוסעים 655 של חברת התעופה האיראנית על ידי הצי האמריקני. כל הנוסעים וחברי הצוות, 290 במספר, נספו. שיר לזכרם

תרגום:

ב-3 ביולי 1988 הפילה סיירת וינסנס של הצי האמריקני בשגגה את מטוס הנוסעים 655 של חברת איראן-אייר מעל מיצר הורמוז, המצוי בתחום המים הטריטוריאליים של איראן ועומאן. כל 290 הנוסעים ואנשי הצוות של הטיסה, שהיתה בדרכה מנמל התעופה בבנדר-עבאס לדובאי, נהרגו.

ממשלת ארצות הברית הביעה צער על אובדן חיי חפים מפשע, אך מעולם לא הודתה באחריות למקרה, ולא התנצלה בפני הממשל האיראני. בשנת 1996, בעקבות תביעה בבית הדין הבינלאומי בהאג, שילמה ממשלת ארה"ב פיצויים בגובהה של כ-300,000 דולר לכל אחת ממשפחות הנספים.


אינך אויבי / יע'מא גולרואי

אינך אויבי

גם אם פקעת הבכי עדיין חונקת

את גרונם של הזקנים היושבים על ספסל הגן

למשמע שמו של מוֹצַדֶק

ועל פצצות החרדל שהטיל סדאם

על סַרדַשת ועל שלמצ'ה

היה כתוב MADE IN U.S.A

אינך אויבי

גם אם אדומי העור עדיין

שותים כדי לשכוח את רצח אבותיהם

תוך צפייה בג'ון ויין שטובח באפצ'ים על מסכיה של הוליווד

והופך לגיבור

וידו של לותר-קינג עדיין מזדקרת מן העפר

ואצבעו האמצעית מזדקפת לעבר אובמה

גם אם אימהות נגסקי

יולדות בכל שנה תינוקות עם שני ראשים,

גם אם בסייגון עוד קוראים זה לזה "ינקי"

במקום לגדף,

ובצ'ילה עדיין מקללים את זכרו של קיסינג'ר

כשהם חושפים קברי אחים

אינך אויבי

שכן אני מתּי לפני שנים בילדותי

וילדים לא מבינים את פירוש המילה 'אויב'.

הייתי ילד שעיניו השחורות

יתנודדו לעד על חזהו של ויליאם רוג'רס

כמו אות כבוד!

בשרי היה למאכל הדגים

ועצמותיי נתפסות לעתים

ברשתותיהם של דייגי הדרום.

המוות מכריח אותך

לשכוח ולסלוח

הייתי נוסע קטן במטוס

שלא הגיע לצדו השני

של המפרץ הפרסי

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf