newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

הכירו: תכנית ההכנעה של הבית היהודי למרחב נטול פלסטינים

החדשות הטובות הן שיש תכנית לפתרון הסכסוך, אך החדשות הרעות הן שהתכנית היא בניחוח דאעש. הנה שלוש החלופות שהציע בצלאל סמוטריץ'

מאת:

האמת היא שאין עתיד במזרח התיכון לתכנית "החווה הסמוטרציאנית" נטולת הפלסטינים, המתוכננת בין הנהר לים. לא כאן ולא ובאף מקום אחר בעולם. אין ולא יהיה בעולם הזה מקום ליהודים בלבד בלי שום "לא יהודים" בסביבה. אתם מבינים את זה אני מקווה. לפני שתקפצו ממקום מנוחתכם, אין זה סותר את אמונתי המלאה שליהודים בעולם הזה מגיע, כמו כל בני האנוש, מקום בטוח לחיות בו בכבוד ושלום. אגב, לא אני קבעתי את העובדה לעיל, וגם לא מיליוני הפלסטינים שהיו כאן לפני תקומתה של מדינת ישראל, ולא יזוזו לשום מקום.

מה לעשות, זהו היקום שבו אנחנו חיים. ב-2017, אין על כדור הארץ כרגע מדינה "טהורה" של גזע אנושי או דת מסוג אחד בלבד. בפועל, יש שתי דוגמאות אקטיביות למודל הזה: הראשונה היא מדינת הנוצרים המאמינים שהם הקבינט הנוצרי של אלוהים – הוותיקן, והמודל הפעיל מאד שחותר למדינה אסלאמית – דאעש (דאוולת האיסלאם בעיראק ואל שאם, מדינת האסלאם בעיראק וסוריה).

> חוק קמיניץ, מתנת החג של הדמוקרטיה המהוללת בעולם לאזרחיה הערבים 

ח"כ בצלאל סמוטריץ' מהבית היהודי בעיר העתיקה בירושלים. 7 באוקטובר 2015 (פאיז אבו-רמלה/אקטיבסטילס)

ראוי לפרגן לו על הכנות. ח"כ בצלאל סמוטריץ' מהבית היהודי בעיר העתיקה בירושלים. 7 באוקטובר 2015 (פאיז אבו-רמלה/אקטיבסטילס)

לשמחתנו, המשימה של דאעש קשה, ולא מתקדמת לפי התכנית: בני אדם נודדים על פני כדור הארץ היום, ובשידור חי כמעט, דרך היבשה והמים – ומגיעים לכל מקום כדי לחיות אחד עם השני. לפעמים זה קשה מאד אך לעתים זה קורה די בקלות, תלוי ברמת החכמה של העמים והמדינות הקולטות. בדיוק כמו שעל האדמה הזאת חיו יהודים בפלסטין, והיא קלטה יהודים רבים אחרי מלחמת 1948.

שלוש החלופות של חה"כ בצלאל סמוטריץ' למדינה ללא פלסטינים

הבעיה היחידה נוצרה כאן עם הרצון העז, חסר הרסן, בשליטה מוחלטת והרמטית של היהודים על המקום אליו באו מסיבות שונות, ועל כל מה שעליו אוויר, מים, אדמה ובני אדם. הכל צריך להיכנע בפני היהודים. לדעתי, זה מה שבעצם מערער ומשמר את הסכסוך בין הפלסטינים והיהודים באזור. שום גדר לא תעזור, ושום חוט תיל לא יביא ביטחון לנפשם של היהודים החפצים בשליטה, שחלקם מאמינים שאלוהים נתן להם את האדמה ורשם אותה בטאבו.

אבל עוד מעט זה יגמר. השבוע התבשרנו על קיומה של תכנית ל"פתרון של הסכסוך", שפרש חבר הכנסת מהבית היהודי. הדובר הוא האבא שרוצה שבנו הטהור יוולד בחדר לידה סטרילי, בלי שיד שחורה תיגע בו, בלי מיילדת ערבייה שתחתוך לו את חבל הטבור או חפלה מזרחית מרעישה סביבו: בצלאל סמוטריץ'. סמוטריץ' הגה בפני אזרחי המדינה המיואשים מהכיבוש את משנתו וחזונו לאחרית הימים. הוא תיאר את החלופות שיביאו את הסכסוך בן "מאה שנים של ציונות", לדבריו, לסיומו.

החכמולוג הזה מאד משוכנע במה שהוא אומר, ורואים שהוא באמת מאמין בזה, עד כדי כך שנדמה שהוא מוכן לצאת למסע רצח צבאי כבר מחר בבוקר. מצד אחד הערכתי את הכנות המפתיעה והעוצמתית – לא מתבייש, לא מסתיר ולא מתחכם, ומצד שני היה לי קשה להיכנס לראשו של יהודי משיחי אמתי, לא טיפש ולא קשקשן, ולגלות את המוח הגזען והאלים מהסוג הכי מסוכן, וכיצד הוא פועל.

הראשונה בחלופות שהציע סמוטריץ' היא מלחמה מול הפלסטינים. מלחמה קשה ומדממת, שנשים וילדים פלסטינים יירצחו בה. זה לא יהיה נעים, לא יהיה יפה, אבל זה נחוץ. לדבריו של סמוטריץ', גם במלחמת העולם השנייה נרצחו ילדים מגרמניה – מישהו יכול להגיד שמלחמת הרוסים נגד הנאצים לא מוצדקת בגלל זה? מעניין למי הוא התכוון. במלחמה ההיא לא הושמדו כל היהודים, לא נרצחו כל הגרמנים ולא נעלמה אף אומה מהמפה – אך כולם, כל העולם, נשאר מוכה, חבוט וכואב.

החלופה השנייה הינה מחיקה: הכנעה מוחלטת של הפלסטינים שיבחרו להישאר כאן. השמדה תרבותית, שפתית, חברתית, פוליטית שיטתית, שתבצע בהם מדינת היהודים. הגוף של הפלסטינים יישאר בתוך גבולותיה של המדינה, אך שאיפותיהם הלאומיות ייעלמו בצל העליונות היהודית שאתה ישלימו. הם ייהנו מהחיים, מהעבודה, יחזרו הביתה בסוף היום ויגידו תודה לאדוניהם היהודים הרחמניים, ובכך לשני הצדדים יהיה שקט.

החלופה האחרונה היא נטישה גדולה מרצון. פליטות והגירה. מיליוני פלסטינים יארזו מזוודות ויעלו על אוטובוסים לירדן, לבנון, סוריה או מצרים ויאללה סלאמאת. "הם יבחרו אצל איזה דאעש הם רוצים לחיות", הוא אמר. אלו שלא ייכנעו מוזמנים לעזוב, אלו שנשארו דינם להילחם, ובמלחמה כמו במלחמה ברור מי ינצח במשוואה הצבאית.

האשליה של סמוטריץ' ושל חבריו בממשלה – שהחלום של הפלסטיני להגדרה עצמית ועצמאות יתאדה עם מימוש אחת משלוש האופציות – היא באמת חלום מושרש עמוק. לי אישית  ברור ששני התסריטים האחרונים פשוט לא יקרו, על אף "חוק הלאום" שיצא מהתנור ועוד חוקים שיצאו לאור בקרוב.

חוק ששולל את מעמדה של השפה הערבית כשפה רשמית לא יעלים את מיליוני הערבים דוברי השפה מהסביבה. חוק שמעניק העדפה ליהודים על הלא יהודים בחלוקת המשאבים בזכויות ומרחב החיים – וגם ובפני החוק – נועד להקל את עבודתם המורכבת של השופטים: עד עתה הם התבקשו לתקן בגזירות דין מנומקות ומפותלות את מצב הגזענות בפועל שיש במדינה, וכעת החוק לצד הגזענות. אך הפלסטינים יישארו פה.

סמוטריץ' מציג את תכניתו מעל דוכן הכנסת:

אך בעוד הממשלה עסוקה בהכשרת הכיבוש, הגזענות והעליונות היהודית בספר החוקים, נזכרתי בסבתא שלי עליה השלום ובוויכוח הישן בינה לבין אבי. סבתי כל הזמן קללה את מנהיגי ערב שהפקירו את פלסטין בידי היהודים, ואם הם היו קצת מפגינים כוח "ישראל הייתה מתקפלת ומכבדת את עצמה", הייתה אומרת. אבא שלי היה צוחק עליה  – "תמשיכי לחלום ולחכות להם… תשכחי מזה קשישה אחת …", והיא הייתה מגיבה לו ואומרת כי היא "לא בונה עליהם העלובים האלו, אף פעם לא סמכתי עליהם, אבל בעצם זה שהם קיימים ושיש מדינות ערביות מסביב, ישראל עושה להם חשבון", ממש "כוח ההרתעה".

אבא סירב להסכים, וטען שישראל ממש לא עושה חשבון לאף אחד. סבתא: "עדיין, עד כמה שישראל מתחזקת, מספיק מדינה אחת ערבייה שמפחידה אותה קצת וזה עושה את העבודה. לא צריך להילחם – מספיק מבט כועס אחד ממנהיג רציני". לזה הגיב אבא וטען כי "אין מנהיגים טובים אצל הערבים".

הוויכוח הזה היה מתנהל עד מלחמת המפרץ ונפילת סדאם חוסיין, ואז סבתי נפטרה. היום אני חושבת כמה שהיא צדקה – אם היו סביבנו משטרים חזקים ויציבים, וכן, גם דמוקרטים, בארצות ערב – אולי אולי סמוטריץ' לא היה מעז לפתוח את הפה.

> אדם שמפלגתו מובילה בחקיקה אנטי דמוקרטית לא יכול לשמש כשר חינוך

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן

מדינות אירופה שיחררו ניצרה והצטרפו לגשמי הזעם הניתכים עלינו במקביל. הנשיא הפלסטיני מחמוד עבאס בעצרת הכללית של האו"ם (צילום: אמיר לוי / פלאש90)

סוף סוף צונאמי

הצונאמי המדיני שהזהרנו מפניו שנים ניתך עלינו באחת, ובמלוא העוצמה. זה שיושב בקודקוד יודע היטב שאם הצונאמי הזה יימשך, תהיה מדינה פלסטינית בלי שישאלו אותנו בכלל. עדיין אפשר לשנות כיוון, אבל לשם כך צריך להחליף את ההגה

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf