newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

התואר הראשון הפך למחסום בלתי עביר דווקא בתחתית הסולם

בעוד שיותר ויותר חברות טכנולוגיה מוותרות על דרישת התואר הראשון בקבלה לעבודה ומתעדפות ניסיון מקצועי, במעבר ממשרות בשכר נמוך לתפקידים נחשקים מעט יותר הוא מופיע כחומה בצורה

מאת:
השאירו תגובה
א א א

דמייני לעצמך שאת אישה מוכשרת מאוד, בת 38, בלי תואר או הורים עשירים, אבל עם ניסיון של 15 שנה בתחום שלך. נניח שמקום העבודה שלך נסגר ופוטרת. האם תחליטי לשלם לאקדמיה את כל מה שחסכת עבור תואר ראשון כדי למצוא עבודה ראויה?

ואולי אתה בחור צעיר בן 28, פריק מחשבים שלמד לכתוב קוד תוכנה לבדו. כבר חמש שנים שאתה עובד בתכנות ואפילו קיבלת קידום. אתה תכף בן 30, והיעדר ההשכלה האקדמי מגרד לך (ולאמא שלך) בעורף. האם כדאי לך להוריד אחוזי משרה ולהירשם לתואר ראשון בשלב הזה?

הקשר בין השכלה גבוהה לשוק העבודה עובר טלטלה גדולה בשנים האחרונות. סדרות כמו "וואי וואי וואי" ששודרה ב"כאן" לאחרונה, ביקשו לסדוק את התפישה שלפיה תואר מבטיח מסלול תעסוקתי או אפילו חיוני עבורו. ועדיין, נהוג לייחס להשכלה גבוהה את היכולת הכי משמעותית שלנו לניידות חברתית, כלומר לשפר תוך דור אחד המעמד הכלכלי. "כשאני מדברת עם צעירים היום, אני אומרת להם לעשות לא רק תואר ראשון, אלא גם שני ושלישי", פוסקת ח'אולה ריחאני, יועצת ארגונית ועסקית, מומחית לשוק העבודה.

הנתונים עדיין מאשרים את המגמה הזאת, אבל שוק העבודה מתחיל לשנות את אופיו. בקצה העליון של השכר – במקצועות טכנולוגיים ובמיוחד בסטארט-אפים – מתפשטת והולכת ההכרה בכך שניסיון מקצועי שווה לא פחות, וככל הנראה אף יותר, מתואר ראשון. אבל דווקא במעבר ממשרות בשכר נמוך לתפקיד נחשק יותר מופיע מחסום התואר כחומה בצורה.

התואר עדיין נחשב כמשפר את היכולת לניידות חברתית. קמפוס גבעת רם בירושלים. אילוסטרציה (צילום: מרים אלסטר / פלאש90)

לאחרונה עורר הנושא סערה ברשת, בעקבות פרסום משרת עוזרת למנכ"לית "שדולת הנשים", שבה נכלל בדרישות התפקיד תואר ראשון. ריקי כהן בנלולו, פעילה מוכרת בתנועת ה"לא נחמדות לא נחמדים" וממובילות המאבק לדיור ציבורי, גילתה לתדהמתה שחרף ניסיונה העשיר, היעדרו של התואר הראשון פוסל אותה מהגשת מועמדות.

"זו תקרת בטון", היא מתרעמת. "אני מבוגרת, אין לי בגרות, אבל יש לי תואר במאבקים חברתיים. בשביל לענות לטלפונים, לשמש מזכירה ולכתוב לא צריך תואר ראשון. צריך להיות ורבלי ועם מיומנויות חברתיות. למה זה קשור בלזכור איזה תיאורטיקן אמר מה ולמה? זה מוכיח את כשרונותיי הרבים? למה לא מאפשרים מוביליות לנשים כמוני, שחיות בעוני? כי יותר קל לשלוח אותנו לספרות?"

אם תשלחי בכל זאת קורות חיים – הם לא יבינו את זה?

"עצם זה שאני רואה את התואר הראשון כתנאי סף מבהיר לי שאני בכלל לא עומדת בקריטריונים. אנחנו כבר למודות ניסיון בלפנות למקומות שזורקים אותנו מהמדרגות. אני בכלל לא אנסה. זה מראש מוריד לי את הביטחון".

האקדמיה טובה לנטוורקינג

כשבנימין גלינסקי הגיע להתראיין בחברת ההיי-טק הירושלמית "לייטריקס", הוא לא חש חוסר ביטחון בשל העובדה שאין לו תואר. גם לא מול פייסבוק ו-wework. "אני מתקשה להאמין שיש חברות בשוק הפרטי שיסננו מישהו עם ניסיון משמעותי ובלי תואר ראשון", הוא מעריך.

גלינסקי הוא אוטודידקט שלמד לכתוב קוד בעצמו – והיום מנהל צוות פיתוח תוכנה בלייטריקס. "באתי מהעולם הדתי. כשהאינטרנט התחיל אצלנו לא היה כלום, אז הייתי יושב מול המחשב בשעמום. ככה למדתי לכתוב קוד", הוא מספר. "אחרי הצבא התחלתי ללמוד מדעי המחשב במכללה. תמיד אמרו לי שככל שהציונים שלי גבוהים יותר הסיכוי שלי למצוא עבודה יגדל – אבל לא היתה לי סבלנות להקשיב. נכשלתי בהרבה קורסים".

בשלב הזה האקדמיה דווקא התגלתה כיעילה עבורו – אבל לא בגלל הלמידה, אלא דווקא בגלל הנטוורקינג. "בשיחת מסדרון מרצה אחד, שהיתה לו חברה פרטית, נתן לי ספר ואמר: 'תקרא את זה, יכול להיות שיהיה לי משהו להציע לך'", הוא נזכר. "התאבדתי על הספר הזה. יומיים קראתי רק אותו ושיחקתי עם הטכנולוגיה שהוא מתאר.

"אחרי שבועיים המרצה ביקש ממני לכתוב אפליקציה בעקבות הספר ולסיים עוד באותו היום. עשיתי את זה, והוא גייס אותי לחברה. עבדתי שם חמש שנים".

אתה רוצה לומר לי שהמרצה סלל לך את הדרך החוצה מהאקדמיה?

"הוא ניסה עוד תקופה לדחוף אותי להמשיך בלימודים, בגלל האפשרויות שזה יכול לפתוח בתוך העולם האקדמי. אבל מבחינת הקריירה היה ברור שזה לא מה שיחסום אותי".

הרגשת לפעמים את הפער בינך לבין מי שלמדו מדעי המחשב?

"אני לא חושב שיש כזה. יש מילים בז'רגון המקצועי שלמדתי באופן מצטבר. היום אנחנו יכולים לדבר על הנושאים הטכניים הכי עמוקים שיש ואני שולט בחומר, לפעמים אפילו יותר".

הסיפור של גלינסקי הופך שכיח יותר ויותר. בשנים האחרונות חברות כמו גוגל ואפל הצהירו על כך שהסירו ממודעות דרושים רבות את התואר הראשון כתנאי סף. נכון ל-2017, 15% מהעובדים מ-IBM היו מחוסרי תואר. מעבר לכך, לכמה מהיזמים שחוללו את המהפכות הגדולות ביותר של התקופה האחרונה לא היה תואר: מייסדי וואטסאפ, דרופבוקס, אובר, טוויטר, מנכ"ל אפל סטיב ג'ובס שנשר אחרי סמסטר אחד במדעי הרוח, וכמובן מייסד פייסבוק מארק צוקרברג, שעזב את החיים החברתיים כסטודנט כדי להרוס את החיים של כולנו.

"זה הרי לא מעניין אם למדת תיאוריה בבית ספר לעיתונות, נכון?" מסביר נמרוד גרובר, "צייד ראשים" בלייטריקס, הכינוי ההיי-טקי לגיוס כוח אדם. "אם חשפת סיפורים שאף אחד לא חשף, לאף אחד לא אכפת מה למדת. אותו הדבר בעולם הפיתוח. נכון, אם מגיע אלי מישהו עם ממוצע 95 מהטכניון, ברור ששווה לדבר אתו, אבל גם מישהו שלא למד בשום מקום ושולח לי קוד שהוא כתב – אזמין אותו לראיון. גם אני עצמי אני עורך דין, אבל זה לא מה שעזר לי להתקבל לתפקיד פה".

"גם מישהו שלא למד בשום מקום ושולח לי קוד שהוא כתב – אזמין אותו לראיון". קוד מחשב (אילוסטרציה: pxfuel)

התואר, בניגוד לניסיון מקצועי, הוא גם פתח לזיופים והונאות. בתחום הטכנולוגי תועדו לא מעט מקרים שבהם מועמדים הצהירו על לימודי מדעי המחשב במוסד יוקרתי, וסחטו ממקום העבודה משכורות גבוהות במשך חצי שנה לפחות (הזמן המינימלי שנהוג לתת לכותבי קוד כדי להוכיח את עצמם).

אבל גם מי שלא הונו את המערכת, לעתים מקבלים עדיפות רק בגלל תעודת הגמר. "לצערי יש תופעה מסוימת, במיוחד אצלנו במגזר הערבי", משתפת היועצת ריחאני, "של בחורות צעירות בנות 20 שמסיימות תואר ויוצאות לעבוד בחינוך, אפילו שאין להן שום מושג מה קורה בשטח. זו כמעט תקלה לתת להן לחנך ילדים עם כל כך מעט ניסיון. ברור שאני מעדיפה את המטפלת שגידלה לי את הילדים ולמדה אולי קורס או שניים".

"הבאזז נגד התואר מקדם בורות"

אז למה בכל זאת לעשות תואר ראשון? פרופ' ברק מדינה, רקטור האוניברסיטה העברית, רותח מעצם השאלה. "מי שאומר שלימודים באוניברסיטה מיותרים מזדהה עם האמירה של חרדים שאין צורך בלימודי ליבה. זה מזעזע אותי", הוא מטיח. "אין הבדל בין לוותר על לימודים באוניברסיטה ללוותר על לימודים בתיכון. הבאזז הזה בתקשורת מקדם בורות. שלא לדבר על חינוך אזרחים. אנחנו רוצים שאזרחים יהיו כאלה שעוברים חינוך לסובלנות, היכרות עם אוכלוסיות אחרות, שיידעו ללמוד בקבוצות".

רקטור האוניברסיטה העברית, פרופ' ברק מדינה: "מי שאומר שלימודים באוניברסיטה מיותרים מזדהה עם האמירה של חרדים שאין צורך בלימודי ליבה. זה מזעזע אותי"

אבל אם מדברים על הקשר לעולם התעסוקה – במקצועות הטכנולוגיים הרווחיים ביותר, תואר ראשון הוא כבר לא תנאי סף.

"זה עדיין בשוליים. לא ברור לי מאיפה בא המיתוס הזה, זו פשוט המצאה מהתחלה ועד הסוף – יש עלייה דרמטית במי שרוצים ללמוד באוניברסיטה. המועמדים ממשיכים לחשוב שטוב להם מאוד פה. יכול להיות שהם טועים, אבל לא סביר שכולם טועים".

מצד המעסיק מה היתרון של מי שסיים תואר ראשון על פני אדם עם ניסיון משמעותי באותו תחום?

"תואר ראשון הוא קריטי. זה לא רק ללמוד ידע, זו סוציאליזציה לאופן שבו אנחנו חושבים, ללמוד איך אנשים הגיעו לרעיונות ולהבין אותם לעומק; מה עמד מאחורי המצאת המחשב, איך מודדים אם תוכנה מסוימת היא יעילה או לא, איך חושבים מחוץ לקופסה".

פרופ' ברק מדינה (צילום: דוברות האוניברסיטה העברית)

אתה לא חושב שמהפכת הידע דורשת מהאקדמיה היערכות שונה? היום אפשר ללמוד הכל באינטרנט.

"ברור שזה לא מחליף את האקדמיה. היום רק 5%-7% מצליחים לסיים קורס באינטרנט – זה לא יותר קל, אלא דווקא יותר קשה, ובאמת לא מספיק טוב".

אז בתכניות הרב-שנתיות של האוניברסיטה אין היערכות לירידה דרמטית במספר הסטודנטים ב-10-20 שנה הבאות?

"ממש לא, זה לא נראה באופק. אנחנו כן כל הזמן צריכים לשאול את עצמנו איך ללמד אחרת, יותר טוב. הדבר הכי קריטי הוא מעבר ללימוד בעבודת צוות: האיסורים על העתקה או על התייעצות פשוט לא רלוונטיים, זו גישה מיושנת. יש לנו הרבה משימות, אבל אנחנו לא במצב משברי. אני לא מבין מי מפמפם את המיתוס הזה".

דווקא גלינסקי מחוסר התואר, מסכים עם חלק מדבריו של פרופ' מדינה. "חשוב לי לומר בתור מי שגם מראיין אנשים, שיכולת הניבוי של תואר לקבלת עובדים היא די טובה", הוא מודה. "אפשר לראות הבדל בין אנשים שעשו תואר או לא לפי הידע שלהם. אדם שאוהב ללמוד – התואר יכול להיות מקפצה מאוד טובה, שפותחת עבורו נושאים שלא בטוח היה מגיע אליהם. אבל מי שרק עושה את התואר בשביל לסמן וי רואים את זה בראיון. הבעיה העיקרית היא שלמקומות עבודה עולה המון כסף לראיין מועמדים. התואר עוזר, כי אם אין לך ניסיון או המלצה זו הדרך היחידה להבין אם שווה להקדיש לך שעתיים".

"צריך הכשרה מקצועית"

בחזרה לסיפורה של כהן בנלולו – קשה לקבל בשלווה את העובדה שעליה להשלים תואר ראשון כדי להתקבל לעבודות נחשקות באמת. "זה לא נכון לומר שהשאיפה שלנו היא שכולם יעשו תואר ראשון", אומרת ד"ר טלי לרום, חוקרת במכון אהרן למדיניות כלכלית של המרכז הבינתחומי בהרצליה. "מקומות שכותבים בדרישות שלהם 'תואר ראשון חובה' וזה לא משנה להם במה – זה בעייתי. ללא ספק יש אנשים שהם יפספסו".

אז מה את ממליצה לאישה מובטלת בת 40, עם ניסיון מקצועי אבל בלי תואר?

"בשנתיים האחרונות, בוועדת התעסוקה 2030, התעסקנו בדיוק בדברים האלה מהצד של המדינה. ההמלצה המרכזית היא שצריכה להיות מערכת הכשרה מקצועית, ולא אקדמית, שמיועדת גם לאנשים צעירים שלא הולכים לאקדמיה וגם למבוגרים שאיבדו את מקום עבודתם".

ובכל זאת, לרום נזהרת מאוד לא לייתר את תרומתה של האקדמיה לשוק העבודה. "אנחנו שומעים אנשים שאומרים שלא צריך בכלל תואר – אני מסתייגת מהאמירה הזאת, כי יש הבדל בין הטווח הקצר לטווח הארוך. אפשר לראות בנתונים שלהשכלה יש השפעה על השכר, על אפשרויות הקידום ועל הגעה לניהול. בנוסף, יש לתואר יתרון בהקניית כישורים כמו ניהול זמן, עבודה בצוות, אחריות וחשיבה יצירתית, שתופסים מקום גדול יותר בשוק העבודה החדש".

 יצירתיות? זו הסיבה שבגללה מעסיקים דורשים תואר ראשון?

"לא בהכרח. הרבה פעמים הם משתמשים במנגנון הזה כסמן: מישהו עשה בשבילי תהליך של מיון, זה חוסך להם את הסינון. זה סמן שהאדם הזה הוא מעל רף מסוים. וכאן יש הבדל בין הטכניון למכללה בגליל".

תהליך הסקת המסקנות שלרום מתארת נהוג בעיקר בחברות גדולות, שמחפשות כל קיצור-דרך אפשרי בסינון מועמדים. "נכון, המגזר העסקי סוגר את הדלת מול נשים כמוני, אבל איך יכול להיות שזה קורה במגזר השלישי?", שואלת כהן בנלולו בכעס, ביחס למודעת הדרושים של "שדולת הנשים". "מי שמגיע עם אג'נדה פמיניסטית, אני מצפה ממנו לא לשים את המכשול הזה. איזה שינוי חברתי אנחנו עושים פה?"

ריקי כהן בן לולו (צילום: כרמן אלמקייס)

באופן אירוני מעט, כהן בנלולו התחילה לפני חודשיים ללמוד תואר במדעי החברה באוניברסיטה הפתוחה. "אבל זה לגמרי ממקום אידיאולוגי, בגילי אני כבר לא חולמת על המשרה שתביא אותי לעושר", היא אומרת.

"אני עושה את זה נגד ההסללה ונגד כל מה שעברתי בחיים. באתי מנקודת פתיחה מאוד נמוכה. אבל יש לזה עוד סיבה – לאורך שנים אני פעילה במאבקים, חיה בעוני, גרה בדיור ציבורי, וחוויתי אלימות לא רק מהגבר המכה אלא גם מהמדינה. בכל השנים הללו פעלתי לשינוי מדיניות וראיתי סביבי את הבורות בכל מה שקשור למציאות בשטח. התחלתי ללמוד עכשיו כדי לשנות גם את זה – אני רוצה לפתוח את האקדמיה בתוך מגדלי השן למה שעוברות נשים כמוני".

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן

מאז הקיץ, השלטונות החריפו את ההצקות לתושבי אל עראקיב. התושבים במחאה לציון שבע שנים להריסה הראשונה (צילום: אורן זיו, אקטיבסטילס)

תושבי אל עראקיב: המדינה מנסה להתיש אותנו ע"י קנסות

המאבק המשפטי של תושבי הכפר הבדואי הבלתי מוכר, שנהרס 173 פעמים, עולה מאות אלפי שקלים. עכשיו נחלצו פעילים לקמפיין מימון המונים לטובת תושבי הכפר. "זו הבעת סולידריות בסיסית"

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf