שלוש בקשות מנפתלי בנט שר החינוך הנכנס
שר החינוך הוא לא המחנך הלאומי, אלא מי שאחראי לספק את התנאים המתאימים לחינוך. עליו לסמוך על ההורים ולא לנסות להחליף אותם, לסמוך על המחנכים ולהעסיק אותם בכבוד, ולסמוך על הילדים ולא להפלות ביניהם. צניעות היא גם תכונה
שלום לך שר החינוך הנכנס נפתלי בנט.
שלוש בקשות לי אליך:
סמוך על ההורים
בנאום בוועידת הבית היהודי השבוע (10.5) אמרת – "כשר חינוך לשני מיליון ילדים – אראה כל אחד מהם כילד הפרטי שלי". וזאת טעות. הילדים האלה הם לא שלך – יש להם הורים פרטיים משלהם. אין לך הזכות להחליף את ההורים שלהם, לא כמשל ולא כנמשל. תהיה שר חינוך, לא יותר ולא פחות.
במצע הבחירות של מפלגתך כתוב: "המשימה הדחופה ביותר היא הקמת יחידה לחינוך יהודי-ציוני בבתי ספר הממלכתיים במדינת ישראל". זכור: 1.4 מיליון ילדים, שהם 67.5 אחוזים מילדי ישראל, למדו השנה במערכת החינוך הממלכתית, שהיא לא דתית ולא חרדית. מותר לך (ברמה האישית) לחשוב מה שאתה רוצה על הורים חילוניים, מוסלמים, נוצרים, חד מיניים, כהי עור, פליטי חרב מאפריקה ושאר האחרים ממך – אבל אסור לך להיכנס בינם לבין הילדים שלהם.
כשר חינוך תפקידך אינו להיות מחנך, אלא דווקא לאפשר את התנאים למעשה החינוכי. בכלל זה: הכרז בגאון כי אתה מכיר בחשיבות התא המשפחתי והחינוך מצד ההורים; התאם בין שעות העבודה והחופשות במשק לבין מערכת החינוך; הסדר את המסגרות בחינוך לגיל הרך והעבר אותן ממשרד הכלכלה למשרד החינוך; ייסד מרכזים לטיפוח ההורות והמשפחה ברשויות המקומיות; וכמובן – דאג לכך שהחינוך חינם יהיה חינם, ולא הכרזה שקרית שמלווה באין ספור דרישות תשלום מההורים.
> למה המדינה הופכת אותנו לעובדים סוציאליים סוג ב'?
נפתלי בנט (אקטיבסטילס)
סמוך על המחנכות והמחנכים
אתה הבוס של כמה עשרות אלפי נשים וגברים, עובדי מערכת החינוך. קודמיך בתפקיד הנהיגו העסקה פוגענית של אנשי חינוך, ללא ביטחון תעסוקתי וללא זכויות סוציאליות, תוך שהם מרפדים בכסף ציבורי כמה קבלני כוח אדם. הם פוררו את ציבור העובדים למעמדות: מורות מול מדריכות, גננות מול סייעות. הם הפריטו את מערכת החינוך, תוך שהם הופכים את עובדי המערכת לפושטי יד.
גם כאן, תפקידך אינו להיות מורה בישראל ואף לא מנהל בית ספר. תפקידך לאפשר את התנאים שבתוכם יוכלו המחנכים לעשות את מה שהוסמכו לעשות. עצור את ההפרטה; העבר להעסקה ישירה והוגנת את כל עובדי מערכת החינוך; הכרז על כולם כמחנכים מהמעלה הראשונה; הוצא מבתי הספר את שעוני הנוכחות; בטל את מערכות הפיקוח, הדיווח והבקרה על המורים והמנהלים – סמוך על העובדים שלך, כדי שהם יוכלו לסמוך על הילדים שלנו.
סמוך על התלמידות והתלמידים
במערכת החינוך אין כבוד לילדים. מבחני הסטנדרטים שהנהיגו שרי החינוך הקודמים ממיינים את הילדים כבר בתחילה דרכם על פי המצב הכלכלי של הוריהם, ולא על פי מה שהם היו יכולים להיות. הפערים בין ילדים על רקע מצבם הכלכלי של הוריהם לא רק שאינם מצטמצמים, אלא הם גדלים במהלך שנות הלימודים במערכת החינוך. 70 אלף ילדים בכל שנתון אינם זוכים לתעודת בגרות, 20 אלף נושרים מהמערכת מדי שנה. אין להם תקווה.
בשבוע שעבר נכנע משרד החינוך ללחצי המשטרה ואישר בדיעבד את הצבת מצלמות אבטחה הפוגעות בפרטיות של הילדים הקטינים. השבוע הכריזה המנכ"לית כי נבחני הבגרות ישהו בהסגר במשך כשעה לפני כל בחינה. אלה רק דוגמאות ליחס הביורוקרטי כלפי הילדים.
גם כאן, תפקידך לאפשר את התנאים. החל את התקן המקצועי לחינוך פעוטות: 18 ילדים עם שתי מחנכות; אמץ את החלטת הממשלה משנת 2008 בדבר 32 תלמידים בכיתה; אחד את הערך התקציבי של התלמידים ללא אפליה בין מגזרי האוכלוסייה; בטל את מבחני הסטנדרטים.
ולסיום, זכור נפתלי בנט שר החינוך – גם צניעות היא תכונה.
תודה רבה, גיל.
בזמן שרבים כל כך בתקשורת הישראלית זנחו את תפקידם והתגייסו לשמש ככלי תעמולה, שיחה מקומית גאה להיות מי ששומרת באופן עקבי על אמות מידה עיתונאיות וערכיות. אנחנו גאות וגאים להיות כלי התקשורת היחיד בעברית שמביא קולות מעזה באופן עקבי, ושחושף שוב ושוב את המנגנונים מאחורי מדיניות הלחימה הישראלית. התפקיד שלנו בשדה התקשורת הישראלית הוא חשוב וייחודי, ונוכל להמשיך למלא אותו רק בעזרתך. הצטרפות לחברות שיחה מקומית, על ידי תרומה חודשית קבועה בכל סכום, תסייע לנו להמשיך ולחשוף את המציאות. התרומות מקהל הקוראות והקוראים לא רק מסייעות לנו כלכלית, הן גם עוזרות לנו להבין שיש מי שעומדים מאחורינו, ושעבודתנו חשובה להם.
לתמיכה בשיחה מקומית
