newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

שישה עשר בתים עומדים בפני הריסה בכפר הלא מוכר דהמש

ביום רביעי יתקיים בבית המשפט דיון בבקשה להפשרת צווי הריסה לבתי הכפר דהמש, באזור לוד. לפני ארבע שנים הצליחו התושבים, בסיוע של פעילים ערבים ויהודים, לבלום את איום ההריסה. אוהל מחאה יחל לפעול היום בערב בכפר

מאת:

האם המדינה נחושה להבעיר את השטח גם בתוך הקו הירוק? הרשויות מאיימות להרוס 16 בתים בכפר הלא מוכר דהמש, ביום רביעי הקרוב. באמצע הרמדאן. בימים האחרונים מתארגנת קבוצה של פעילים, ערבים ויהודים, ביחד עם תושבי דהמש, שכבר הקימו אוהל מחאה בכניסה לכפר, במטרה למנוע את הריסת הבתים.

ברביעי בבוקר צפוי בית המשפט לאשר את בקשת המועצה האזורית עמק לוד, שבשטחה ממוקם הכפר, להאריך את תוקף צווי ההריסה. השבוע ביקרו בכפר קציני משטרה ומודיעין והודיעו לתושבים על כוונה לבצע את ההריסות בשבוע הבא. פעילים ותיקים טוענים, שהניסיון מלמד שכוחות המשטרה ושאר הרשויות לא ימתינו ויעשו מאמצים על מנת לפעול באותו יום. אומנם קיימת מוסכמה בין המדינה לציבור הערבי שלא מבצעים הריסות בזמן ברמדאן, אך הפעילים טוענים שייתכן כי ביצוע הריסות באופן חריג בזמן החג הוא פרובוקציה מכוונת המיועדת להבעיר את השטח.

הכפר הלא מוכר דהמש, נמצא בין רמלה ללוד, בשטח השיפוט של המועצה האזורית עמק לוד. 20 דקות נסיעה מתל אביב. הכפר קיים מאז 1948 והתושבים מחזיקים בבעלות על האדמות בטאבו. למרות זאת, המדינה אינה מכירה ביישוב, ואינה מספקת לו תשתיות ושירותים בסיסיים כמו ביוב, כבישים, חשמל, איסוף אשפה ודואר.

בניגוד למושבים בסביבה אשר אדמותיהם החקלאיות הופשרו לבנייה, על אדמות דהמש ניתן רק לגדל עגבניות. למרות מאמצים אדירים של התושבים, שכללו מאבק משפטי של עשרות שנים, מימון של תוכנית מתאר חדשה ופעולות מחאה – בניית בתים על אדמתם שלהם אסורה.

הפגנה בדהמש, 2010 (צילום אקטיבסטילס)

הפגנה בדהמש, 2010 (צילום אקטיבסטילס)

לפני כ-4 שנים, תושבי הכפר עמדו במצב דומה. אז, מאבק ציבורי ופוליטי רחב בהשתתפות אלפי יהודים וערבים בלם את איום ההריסה. פידאא׳ שחאדה, ממובילות המאבק אז, סיפרה לשיחה מקומית: "אני קוראת לכל מי שהיה איתנו במאבק לפני ארבע שנים לחזור ולתמוך בתושבי הכפר. אז, לאחר מחנה קיץ מדהים שקיימנו עם הילדים, שבסופו צעדנו ביחד, אלפים, והצלחנו להביא אומנים ובעיקרון להעלות את מאבקו של הכפר לסדר היום הציבורי, הצלחנו להביא את בית המשפט להקפיא את צווי ההריסה ולתת לתושבים הזדמנות לנסות ולקדם מהלך להסדרת מעמדו של כל הכפר. אז, אחדותנו עצרה את המהלך האיום שהמדינה ניסתה לקדם. הפעם, ובמיוחד לאור כל מה שקורה בשבועות האחרונים, חשוב אף יותר שנהיה כולנו בכפר עם התושבים כדי שידעו שהם לא לבד, ואתה יודע מה? גם כדי שאנחנו נדע שאנחנו לא לבד".

כתבה של הטלוויזיה החברתית משנת 2010:

עכשיו, פעילים ותושבים מקומיים, בסוג של פעולת חירום, קוראים בימים האחרונים לפעילים, ערבים ויהודים, להגיע לתמוך בתושבי הכפר, בתקווה שבמידה והמשטרה אכן תגיע לבצע את צווי ההריסה מיד, יהיה במקום מספר רב של אנשים. הם מספרים כי בעבר נוכחות מוגברת של פעילים הצליחה למנוע פינויים והריסות, וכי גם הפעם קיים סיכוי למנוע מצב קטסטרופלי בו עשרות, ואלי מאות בני אדם יושלכו לרחוב. ביום שלישי בערב, החל מהשעה שמונה וחצי יחל אוהל המחאה בפעילותו שתימשך כל הלילה ועד לבוקר שלמחרת.

ליואב ביירך, עוד מנהיג של המחאה ב-2010, יש תקווה: "אני באמת ובתמים מאמין שבכל הטירוף המדכא של הימים האחרונים", הוא אומר "הכפר הקטן והמקסים הזה ייתן לנו סיבות לשמוח, כמו שהוא נתן לנו לפני ארבע שנים. דהמש הביא לנו כל כך הרבה תקווה בעבר, כך שאנחנו חייבים לזכור זאת ולהיאחז בזה".

המאבק בדהמש, 2010 (צילום: אקטיבסטילס)

המאבק בדהמש, 2010 (צילום: אקטיבסטילס)

ב-2010 בעקבות המאבק הציבורי, בית המשפט המחוזי עיכב את ביצוע צווי ההריסה ונתן לתושבים הזדמנות לנסות ולקדם מהלך להסדרת מעמדו של כל הכפר. באביב האחרון קיימה הפרקליטות סיור בכפר וזמן קצר לאחר מכן  ב-21 למאי 2014 נדחה הערר שהגישו תושבי הכפר נגד צווי הריסה שהוצאו לבתים בכפר לפני ארבע שנים. בעקבות זאת, הופשרו 7 צווי הריסה על 13 יחידות דיור בדהמש, עליהם נוספים עוד 3 צווי הריסה חדשים. חלק מצווי ההריסה הם מנהליים וחלק שיפוטיים. הצווים המנהליים תקפים לחודש אלא אם הצד שמופקד על ההריסה מבקש הארכה. מועד הצווים המנהליים פג לטענת התושבים ב-22 ליוני או ב-2 ליולי לטענת המועצה האזורית. כך או כך הצווים המנהליים אינם בתוקף כרגע.

המועצה פנתה לבית המשפט על מנת לקבל הארכה לצווים לאחר פקיעתם והדיון נקבע ל-9 ליולי – יום רביעי הקרוב. בבקשת ההארכה ציינה המועצה כי משטרת ישראל עסוקה באיתור החטופים ואינה נוהגת לקיים הריסות בחודש הרמדאן שנחשב לזמן רגיש במיוחד מבחינת הציבור המוסלמי, ואף צרפה מכתב מהמשטרה הכולל טענות אלו. אבל ביום שלישי ה-1 ליולי הופיעו קציני מודיעין בכפר והודיעו לתושבים כי בכוונתם לקיים את ההריסות ביום שני (ה-7 ליולי). לאחר הפעלת לחץ של חברי כנסת ומכתב מעורך הדין המייצג את תושבי הכפר, נשלח מכתב רשמי מטעם היועצת המשפטית של המשטרה אשר גרס כי המשטרה תכבד את החוק ומכיר בכך שתוקף הצווים פג ב-1 ליולי.

נוכח ניסיון ההטעיה הזה והתנהלות המדינה ובתי המשפט מול אל עראקיב בשבועות האחרונים, יש חשש כבד שביום רביעי בית המשפט ייעתר לבקשת המדינה לביצוע הצווים והמשטרה תבצע את הצווים מידית מבלי לאפשר לתושבים לערער.

לדף האירוע, עם פרטי קשר של הפעילים, לחצו כאן.

שיר מחנה הקיץ שקיימו הפעילים לילדי דהמש לפני ארבע שנים:

סייעו בהכנת הכתבה מרים וילר ורונה מורן.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf