שחרור מוקדם? רק אם תשני את עמדותיך הפוליטיות

שירות בתי הסוהר דחה את בקשת השחרור של הפעילה יפעת דורון, שמרצה עונש מאסר בגין סטירה לתובע צבאי, אף שזהו מאסרה הראשון ושהתנהגותה בכלא היתה טובה. בהחלטה נכתב כי העבירה שביצעה מלמדת "על קו מחשבה מגובש, העלול אם לא נזנח להוביל לביצוע מעשים דומים". עורך דינה: "מדובר בהחלטה נקמנית"

מאת:
השאירו תגובה
א א א

שירות בתי הסוהר דחה את בקשתה של הפעילה הישראלית יפעת דורון, המרצה עונש מאסר, לשחרור מוקדם.

בהחלטת היחידה לשחרור ממאסרים קצרים של שב"ס נכתב כי "עולה הרושם של אסירה הרואה עצמה כפעילה חברתית ובעלת רצון לתרום לחברה על פי ערכיה. יחד עם זאת, בשל הרגשתה כי היא מגיעה ממקום חברתי, היא מתקשה לראות את הפגיעה כתוצאה ממעשיה". עוד נכתב בהחלטה כי "קו המחשבה" של דורון לא השתנה.

"מדובר בהחלטה נקמנית", אומר עו"ד אמנון קרן, שייצג את דורון בהליכים מול היחידה. "מבחינת שב"ס, הסיכון נובע מכך שהיא בלתי ניתנת לשליטה כי היא פועלת על צו מצפונה".

יפעת דורון נכנסת לריצוי מאסרה בכלא נווה תרצה, יולי 2020 (צילום: אורן זיו)

יפעת דורון נכנסת לריצוי מאסרה בכלא נווה תרצה, ביולי 2020 (צילום: אורן זיו)

דורון הורשעה בנובמבר 2019 בתקיפת עובד ציבור בנסיבות מחמירות, לאחר שסטרה לתובע הצבאי במשפטן של עהד ונרימאן תמימי. במשפטה היא בחרה לייצג את עצמה וסירבה להשיב להאשמות. בית המשפט קבע כי דורון ביצעה את המעשה כדי "להפריעו במילוי תפקידו כתובע במשפט או למנוע אותו מלמלאו", וציין כי הפעולה שלה כוונה נגד כל מערכת התביעה הצבאית.

דורון החלה לרצות שמונה חודשי מאסר בכלא נווה תרצה בחודש יולי. ב-26 באוקטובר התכנסה היחידה לדון בבקשת השחרור המוקדם שהגישה דורון בכתב, וקיבלה עוד באותו יום החלטה לדחות את הבקשה.

בקשת השחרור המוקדם של דורון הובאה בפני היחידה לשחרור ממאסרים קצרים, הדנה בבקשות שחרור של אסירים שנגזרה עליהם עד שנת מאסר. זו אינה ועדת שחרורים רגילה שיש בה נציגים של משרד המשפטים, אלא ועדה פנימית של שב"ס שמורכבת משלושה אנשי צוות. הפנייה אליה נעשית בכתב, ללא דיון בנוכחות האסירה ועורך דינה.

היחידה הוקמה כדי להקל על הצפיפות בבתי הסוהר וכדי לעזור לשב"ס לעמוד בהחלטת בג"ץ מ-2017 לגבי שטח המחייה המינימלי לכל אסיר.

ההחלטה לדחות את בקשתה של דורון חריגה, מכיוון שזהו מאסרה הראשון. הוועדה עצמה ציינה בפרוטוקול בהחלטה כי התנהגותה בזמן המאסר היתה טובה, כי לא עמדה ל"דין משמעתי או שלילת זכויות", וכי היא "השתתפה במרחבים קהילתיים באגף ללא בעיות משמעת, נרתמת לעשייה בכל דבר שנדרש".

לפי שב"ס, שיקולי היחידה לשחרור מוקדם שהוגדרו בחוק הם: "היות האסיר ראוי לשחרור על תנאי; הסיכון הצפוי משחרורו של האסיר לשלום הציבור, לרבות משפחתו, לנפגע העבירה ולביטחון המדינה; סיכויי שיקומו של האסיר; התנהגותו בכלא".

donate

עו"ד קרן מציין כי "האוריינטציה של הוועדה היא לכיוון של שחרור, במיוחד של מי שעבורו זה מאסר ראשון והפגין התנהגות טובה, כי מכיוון שמדובר במאסרים קצרים בכל מקרה האסיר או האסירה ישובו בקרוב לחיק החברה".

בהחלטה לגבי דורון צויין כי הבקשה נדחית מכיוון שהיא "אינה עומדת בתנאי סעיף ד-2 לחוק שחרור על תנאי ממאסר". הסעיף האמור קובע כי היחידה לשחרור ממאסרים קצרים תשחרר אסיר/ה רק אם "שחרורו אינו מסכן את שלום הציבור".

נראה כי היחידה עשתה מאמץ לבסס את הטענה של מסוכנות על רקע אידיאולוגי כדי לדחות את הבקשה, וההחלטה כללה ניתוח של עמדותיה האידיאולוגיות של דורון: "העבירה מהסוג שבו הורשעה המבקשת, בייחוד כשעברה עבירות דומות, עשויות להעיד מעצם טיבן על מסוכנות עתידית הנשקפת ממבצען, ובהתאם הוכרה חשיבות בהוכחת זניחת עמדה כאמור בטרם שניתן להורות על שחרור מוקדם", נכתב.

עוד נכתב בהחלטת היחידה כי "ביצוע עבירות כאמור מלמד, במקרים רבים, על קו מחשבה מגובש העומד מאחוריהן, העלול אם לא נזנח להוביל בעתיד לביצוע מעשים דומים".

"הציפיה שתמיר את אמונתה בכלא היא לא במקום"

בנימוקי הבקשה לשחרור מוקדם ציין עוֹ"ד קרן, לצד התנהגותה של דורון, כי לאחר שחרורה היא  תתגורר בבית הוריה, תעבוד בהוסטל שבו עבדה בעבר.

בהחלטת היחידה נקבע כי "לא ניתן אמון לקיומם של תנאי שחרור בתנאי פיקוח בגלל הערכים שבהם מחזיקה המבקשת על פי טענותיה, והן מכורח הנסיבות המצביעות על התנהגותה והתנהלותה".

לדברי עו"ד קרן, "הציפיה שפעיל או פעילה פוליטית ימירו את אמונתם בכלא היא לא במקום. השאלה אם נכון לקצר את המאסר בשליש לא תלויה בדעות שלה. התיאוריה שהם בנו לגבי סיכון כביכול היא באמת חסרת יסוד, ומתעלמת מהעובדה שהיא בכל מקרה תשתחרר בפברואר, במקום ב-9 בדצמבר אם הבקשה היתה מתקבלת".

קרן הוסיף כי היחידה התעלמה מכך שמלכתחילה הוצע לדורון במהלך משפטה לבצע עבודות שירות, ושהיא לא היתה במעצר במהלך כל תקופת המשפט, כך שאם היתה בוחרת לא היתה נכלאת כלל. "בהחלטה עצמה הם בעצמם חוזרים כמה פעמים שהם שקלו בכובד ראש את ההחלטה, מה שמראה שגם הם מכירים בכך שזו החלטה חריגה", אומר קרן.

בהחלטת היחידה, חוזרים שלושה אנשי שב"ס שדנו בבקשה להחלטת בית משפט השלום בירושלים, שקבע שהבעבירה בוצעה על רקע "אידיאולוגי-פוליטי" ולהצהרה הקצרה והיחידה שנתנה דורון במהלך משפטה: "אף פעם לא אתחרט על זה שעמדתי לצד חברותי ופעלתי לפי אמות המוסר שאני מאמינה בהן. בהרשעה בעבירות אלימות מבית משפט ציוני אני מצטרפת לשורת נשים שאני מעריכה ומוקירה, ומבחינתי זה אות כבוד".

כלא נווה תרצה, יולי 2020 (צילום: אורן זיו)

כלא נווה תרצה, יולי 2020 (צילום: אורן זיו)

כשעקבנו ב"שיחה מקומית" אחרי ההליך המשפטי, היה מורגש שהשופט מוטרד מחוסר שיתוף הפעולה של דורון, ונתלה בכמה משפטים בודדים שאמרה לאורך משפט שנמשך חודשים. נראה שגם ביחידה שדנה בבקשת השחרור בחרו להתמקד בדברים אלה.

בהחלטה נכתב כי "עולה רושם כי מודה במעשיה, אך לא מגלה אמפתיה לנפגע העבירה וכן אינה מכירה בחומרת המעשים. במסגרת ההליך המשפטי התייחסותה היתה מצומצמת, היא לא הביעה חרטה וציינה כי פעלה בתוך אמות המוסר שבהן היא מאמינה…גם כעת במהלך מאסרה, נמנעת מלהרחיב אודות העבירה..מציינת שהיתה בדיון של חברה קרובה…נמנעת מלהתייחס למניעים האידיאולוגיים שמאחורי המעשה".

בשב"ס אף חוזרים לדון בעמדתה העקרונית של דורון, שלא שיתפה פעולה עם הרשויות, בתור נימוק לדחיית הבקשה: "אף התנהלותה ועמדותיה מצביעות על חוסר שיתוף פעולה על כל אחד ממוסדות המדינה אשר היו מעורבים במקרה דנן, החל מקורבן העבירה, דרך התנהלותה בהליך המשפטי, פיטורי הסנגוריה הציבורית, אי ניהול המשפט למעט הטיעונים לעונש".

בהחלטת היחידה יוחס לחובתה דורון העבודה שלא עברה טיפול בכלא, אף שבחודשים האחרונים, בגלל משבר הקורונה, קבוצות כאלה לא פעלו בתוך בית הסוהר. "מעמדת גורמי הטיפול עולה כי עניינה ייבחן בהמשך בכפוף לפתיחת קבוצה מתאימה והבעת מוטיבציה מצדה", נכתב בהחלטה.

"מבלבלים בין תפיסת העולם לבין המעשה"

עו"ד עביר בכר, מומחית לכליאה המייצגת אסירים פליליים ופוליטיים וכאלה שמוגדרים "ביטחוניים", אומרת כי "הניסיון שלי מול הוועדה הוא מזעזע. אין דיון במעמד הצדדים, רק מקבלים מסמכים. זו ועדה פנימית של שב"ס, ולכן לתפיסתי יש פה ניגוד עניינים. אם אני טוענת שחוות דעת או סיווג של אסיר אינם נכונים, הם מאמינים לעצמם".

לדברי בכר, הבעיה המובנית בעמידה של אסירים פוליטיים בפני ועדות השחרור השונות היא הניסיון של הרשויות לבחון אם האסירים שינו את האידיאולוגיה שלהם. "תמיד מגיע המבחן של האידיאולוגיה, אבל רק במשטרים טוטליטריים מנסים לשנות לאנשים אידיאולוגיה.

"בשב"ס טוענים שאסירים מסוכנים בגלל 'תפיסת העולם' שלהם, אבל הם מבלבלים בין תפיסת העולם לבי הביטוי של האידיאולוגיה, המעשה עצמו", כך שלדבריה, לפי השב"ס האסירים לעולם יישארו מסוכנים גם אם לא יחזרו על המעשה לעולם.

"לפעמים אני אומרת בוועדות האלה שהאידיאולוגיה של הלקוחות שלי לא שונה משל אנשים בתל אביב. הם בהלם, אבל אני מסבירה שגם בתל אביב יש אנשים שפועלים נגד הכיבוש. הם יוצאים להפגין בכיכר רבין, והלקוחות שלי זרקו אבנים. עושים בלבול בין המחשבה לבין אופן הביצוע".

לדברי בכר, גם ביחידה לשחרור מוקדם וגם בוועדת השחרורים, לאסירים פוליטיים פלסטינים קשה עד בלתי אפשרי לעמוד בתנאי השחרור המוקדם.

דורון הורשעה בנובמבר 2019 בתקיפת עובד ציבור בנסיבות מחמירות. היא בחרה לייצג את עצמה במשפט וסירבה להשיב להאשמות. השופט אהרון כהן ציין כי הפעולה של דורון כוונה נגד כל מערכת התביעה הצבאית.

נרימאן תמימי מובאת לבית המשפט לאחד הדיונים בתיקה (אורן זיו/ אקטיבסטילס)

נרימאן תמימי מובאת לבית המשפט לאחד הדיונים בתיקה (צילום: אורן זיו/ אקטיבסטילס)

במאי גזר בית משפט השלום בירושלים על דורון שמונה חודשי מאסר בפועל, קנס של 3,000 שקל ומאסר על תנאי של ארבעה חודשים לשלוש שנים אם תורשע בעבירות אלימות נוספות.

אירוע הסטירה התרחש במרץ 2018 בעת הדיון בבית המשפט הצבאי בעופר באישור עסקות הטיעון במשפטיהן של עהד תמימי ואמה נרימאן. בדיון נגזרו על השתיים שמונה חודשי מאסר על חלקן באירוע, שבו עהד תמימי סטרה לחייל שפלש לחצר ביתה בכפר נאבי סאלח שבגדה המערבית.

דורון, שהגיעה לבית המשפט הצבאי כדי לתמוך בנשות משפחת תמימי, ניגשה אל התובע הצבאי עיסאם חמאד בתום הדיון, צעקה לעברו: "מי אתם שתשפטו אותה" (בהתייחס לחברתה נרימאן תמימי), וסטרה לו. היא נעצרה מיד לאחר המעשה ושוחררה כעבור יומיים, אף שסירבה לייצוג משפטי ולא חתמה על כל תנאי שחרור.

משב"ס נמסר בתגובה: "בהתאם לפקודות שב"ס, היחידה למאסרים קצרים מוסמכת לקצר עונשם של אסירים שעומדים בתנאי קיצור המאסר וששחרורם המוקדם לא יהווה סכנה לשלום הציבור. נבחנים נתונים שונים וחוות דעות מגורמי מקצוע שונים".

א א א
ועוד משהו קטן...

אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.

קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.

ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
חתונה (אילוסטרציה: pxfuel)

חתונה (אילוסטרציה: pxfuel)

רוצה להתחתן בסוריה? קודם כל תתאסלם

תחקיר על נישואים מעורבים בסוריה חושף הפרות קשות של זכויות אדם ושל זכויות הילד. התחקיר תיעד זוגות שחייהם הפכו לבלתי אפשריים בעקבות החוק שאינו מכיר בנישואים בין אישה מוסלמית לגבר לא מוסלמי, וחלקם נאלצו לעקור לשבדיה ולברזיל

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf