newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

ההגבלות החדשות מנתקות את האסירים הפוליטיים הפלסטינים מהעולם

תקנות שעת החירום להתמודדות עם מגיפת הקורונה מונעות מאסירים להיפגש עם עורכי דינם ובני משפחתם. אסירים שמוגדרים "ביטחוניים" יוכלו להתייעץ עם עורכי דינם בטלפון רק אם צפוי להם דיון בקרוב. הנפגעים בצורה הקשה ביותר מכך הם כ-180 קטינים פלסטינים שכלואים בישראל

מאת:
השאירו תגובה
א א א

תקנות שעות החירום החדשות שהוציא ראש הממשלה, בנימין נתניהו להתמודדות עם נגיף הקורונה מונעות מאסירים לקיים פגישות עם עורכי דינם ולקבל ביקורי משפחות. ההחלטה, שניתנה ב-15 במרץ במקביל לתקנות חירום אחרות, קובעת כי אסירים פוליטיים פלסטינים (המוגדרים "ביטחוניים"), שאין להם זכות לשימוש בטלפון בימי שגרה, יוכלו להתייעץ עם עורכי דינם בטלפון, רק אם צפוי להם דיון משפטי בקרוב.

בית הסוהר עופר, שבו כלואים אסירים ביטחוניים פלסטינים (צילום: אורן זיו)

בית הסוהר עופר, שבו כלואים אסירים ביטחוניים פלסטינים (צילום: אורן זיו)

המשמעות של התקנות הללו היא מניעה מאלפי אסירים, ובהם קטינים רבים, את האפשרות לקבל ייעוץ משפטי, לעתור או להתלונן על תנאי מאסרם. ההחלטה למעשה מונעת מהם כל קשר עם העולם החיצון, מכיון שגם ביקורי המשפחות בוטלו השבוע לחלוטין.

נכון לפברואר, כלואים בישראל 5,000 אסירים פלסטינים, מתוכם 430 במעצר מנהלי.

לדברי עו"ד עביר בכר, מומחית לכליאה המייצגת אסירים פליליים ופוליטיים, "אי אפשר לשלול את הזכויות של אסירים בצורה מוחלטת רק בגלל החשש ממגיפה. הם בניתוק מוחלט, שעלול להימשך חודשים".

כרגע, התקנות תקפות למשך חודש, אך יהיה ניתן להאריך אותן ככל הנדרש, לתקופה של חודש בכל פעם.

בהכרזה שעליה חתום נתניהו ושמבטלת את הזכות הבסיסית של אסירים, גם פליליים, לקבל ביקורים מעורכי דינם ובני משפחתם, נכתב כי "אסיר שפוט שהוא אסיר ביטחוני יהיה רשאי לקיים שיחת טלפון עם עורך דינו, ובלבד שדיון משפטי בעניינו צפוי להתקיים בתקופת ההכרזה; שיחת טלפון אחת כאמור תתקיים בסמוך לפני הדיון, ושיחה אחת לאחריו".

אך בעוד שאסירים פליליים יכולים להשתמש באופן קבוע בטלפונים הציבוריים המותקנים בבתי הכלא, מצבם של האסירים הפוליטיים שונה לחלוטין.

עו"ד סחר פרנסיס, מנכ"לית ארגון אדמיר, אומרת כי האסירים הפוליטיים "בעצם מנותקים לגמרי מהעולם ואנחנו לא יודעים מה קורה בתוך בתי הסוהר. המצב מאוד מדאיג". לדבריה, המפגש עם עורכי הדין מאפשר לאסירים, שחלקם כלואים לשנים רבות, לפנות בעניינים שונים הקשורים לתנאי כליאתם. "כעת אי אפשר לשמוע את התלונות שלהם לגבי בריאות, טיפול לקוי ועינויים. המפגשים עם עורכי הדין הם הדרך שלהם לתקשר עם העולם".

"אי אפשר לנעול אסירים בלי פיקוח ויכולת להתלונן"

מאז 15 במרץ, כל הדיונים בבתי המשפט נדחו בחודש או חודשיים, למעט דיונים של עצורים מינהליים או דיונים בהארכות מעצר של מי שנמצא בחקירה או שטרם הוגש נגדו כתב אישום. אתמול (שלישי) הוחמרו ההגבלות, וגם הגעת אסירים לדיוני מעצר בוטלו לגמרי – והם מתקיימים רק בנוכחות עורכי הדין.

לדברי בכר, "צריך לתת אפשרות לכל אסיר לדבר בטלפון כל יום עם עורך דינו ולפחות פעם בשבוע עם משפחתו, כמו לאסירים הפליליים. המערכת לא תקרוס מזה". לדבריה, על הסניגוריה הציבורית, חברי הכנסת וארגוני זכויות האדם לדרוש לקיים ביקורים בתוך כל האגפים בבתי הכלא, למרות סגירתם, תחת מגבלות בטיחות.

"בצל המצב הקיים, כולם מניחים מראש שאי אפשר לעשות את הפיקוח הזה. אבל אי אפשר פשוט לנעול את האסירים ללא פיקוח וללא יכולת להתלונן. זה הזוי, כי זה לא נראה כמו צעד זמני", אומרת בכר.

על פי בכר, אם אסיר יפנה לשירות בתי הסוהר (שב"ס) ויבקש לדבר עם עורך דינו בטלפון כדי לעתור בנושא כלשהו, סביר שיסורב – כי ההליך עוד לא החל. "גם בימים כתיקונם אסירים רבים לא מקבלים ביקורי משפחות, אז לוקח זמן עד שהמידע מגיע אלי ואני מגיעה לכלא ומחתימה תצהיר. כך, עד שאני מגיעה אליהם, הרבה בעיות הן כבר נחלת העבר".

אסיר מבצע שיחת טלפון בכלא גלבוע, ב-2013 (צילום: משה שי / פלאש90)

אסיר מבצע שיחת טלפון בכלא גלבוע, ב-2013 (צילום: משה שי / פלאש90)

ענת ליטוין, מנהלת מחלקת כלואים בארגון רופאים לזכויות אדם, אומרת כי לאסירים צריכה להיות זכות לפנות לייעוץ משפטי בכל עת. לדבריה, "צריכה להיות להם אפשרות להתלונן באופן שוטף על בעיות שקורות בבתי הכלא, במיוחד בתקופה מאתגרת שנותנת פתח לפגיעה בזכויות. בתי הכלא הם מוסדות סגורים שנשלטים לחלוטין על ידי שב"ס. יש פתח להפרות של זכויות בימי שגרה, ובימי חירום אף יותר".

לגבי הגבלת התקשורת עם עורכי דין אומרת ליטוין כי "צריך לאפשר להם להתקשר באופן חופשי. בעקבות מחאת האסירים בשנה שעברה כבר נותנים להתקשר במתכונת מוגברת, אז מדוע לא להרחיב את זה לכל בתי הכלא?"

מי שנפגעים בצורה הקשה ביותר מההוראות החדשות הם 180 קטינים פלסטינים הכלואים בישראל. לדברי עו"ד מוריה שלומות, החברה בהתארגנות הורים נגד מעצרי ילדים, "האסירים הקטינים הם האוכלוסייה הפגיעה ביותר. גם בימים רגילים, זכויותיהם מצומצמת מאוד. חלקם ילדים בני 12 שנמצאים ממילא במצב של אי ודאות, ובתקופה זאת הכל מוגבר ומועצם".

לדברי שלומות, "כולנו נמצאים במתח ובחרדה בגלל המגיפה, ולאסירים הקטינים פשוט אין אף מבוגר לדבר אתו אחרי שביקורי המשפחות ועורכי הדין בוטלו". לדבריה, שב"ס צריך לאפשר להם קשר עם בני משפחתם באמצעות שיחות טלפון או אמצעים טכנולוגיים אחרים, "שבעזרתם יוכלו הקטינים לראות את המשפחות שלהם".

שלומות אומרת כי היא מבינה את הפן הבריאותי של התקנות, אך "זאת תקנה אכזרית. יש לאפשר הכנסת מבוגרים אחת לתקופה כדי לבדוק את שלומם של האסירים הקטינים". ארגון הורים נגד מעצרי ילדים פנה בעניין לשב"ס ולמועצה לשלום הילד.

"צריך לשקול שחרורים כמו שקורה בעולם"

מעבר לבידוד של האסירים מהעולם, ארגונים שונים מעלים חשש כי התנאים בבתי הכלא עלולים לגרום להתפרצות חמורה של מגיפת הקורונה. ב-2017 פסק בג"ץ כי יש לשפר את התנאים בבתי הכלא, ואז שוחררו מינהלתית מאות אסירים כדי להקל על הצפיפות. אך התנאים בבתי הכלא ה"ביטחוניים" עדיין קשים מאוד.

בוועד נגד עינויים פנו אתמול (שלישי) לשב"ס בדרישה להבטיח את שלומם ובריאותם של האסירים, וטענו כי "התנאים הקיימים כיום בתאים לא מאפשרים מרחק של 2 מטרים בין אסיר לאסיר, בהתאם להנחיות משרד הבריאות".

אנשים ממתינים לדיון בבית המשפט בעופר (צילום: אורן זיו)

אנשים ממתינים לדיון בבית המשפט בעופר (צילום: אורן זיו)

עוד נכתב בפניית הוועד "אנו מתריעים מפני הפיכת בתי הסוהר למתקנים מבודדים מהעולם, ומודאגים מהאפשרות כי תוכנית החירום המניעתית תוביל לפגיעה קשה בזכויותיהם של האסירים בכלל והביטחוניים בפרט, וזאת בשל ההגבלות הייחודיות עליהם".

בפנייה הדחופה נכתב כי "אוכלוסיית האסירים ממילא נמצאת בסיכון גבוה להידבק בנגיף, משום שמדובר באסירים מבוגרים ו/או חולים הסובלים ממחלות כרוניות שחיים בצפיפות". הוועד דורש להגדיל את כמות המוצרים הסניטריים שמסופקים לכלואים, ולהרחיב את סל הקניות הזמין להם כדי שיכלול מוצרים המותאמים להתמודדות עם הנגיף.

בוועד ביקשו גם לברר כיצד יבודדו האסירים בבתי הסוהר אם יעלה הצורך בכך, ודורשים כי אותו בידוד יהיה "מידתי ולא יהפוך לכלי ענישה". בוועד מציינים כי גם לאזרחים הכניסה לבידוד של 14 יום היא צעד קשה אך הכרחי לטובת בריאות הציבור, ולאסיר צעד כזה קשה אף יותר. "לאור זאת, חשוב במיוחד כי שב"ס ינקוט צעדים שיקלו על השהייה בבידוד ויעזרו לאסיר להעביר את הזמן באופן משמעותי. השמירה על בריאותם הפיזית של אסירים אינה חשובה פחות משמירה על בריאותם הנפשית".

גם בארגון אדמיר פנו בשבוע שעבר לשב"ס בבקשה לקבל הבהרות לגבי הצעדים שננקטו בבתי הסוהר כדי להבטיח את שלומם ואת ההיגיינה של האסירים הכלואים בצפיפות, ולברר אם הועבר להם מידע כדי להתמודד עם המגפה. הם טרם קיבלו תשובה.

השבוע קרא איגוד רופאי בריאות הציבור לשקיפות בפעולות הרשויות וטען כי "הבסיס לקבלת החלטות חייב להיות מקצועי ושקוף, תוך תקשורת לציבור בצורה נכונה. היעדר הצגת הנתונים המשמשים בסיס להחלטות פוגע באמון הציבור. היעדר תהליך סדור ושקוף, תוך פיקוח פרלמנטרי, פוגע באמון הציבור ולכן גם בבריאות הציבור".

הכניסה לבית המעצר במגרש הרוסים בירושלים, שהוכנס לבידוד מחשש להידבקות בקורונה, ב-12 במרץ 2020 (צילום: אוליבייה פיטוסי / פלאש90)

הכניסה לבית המעצר במגרש הרוסים בירושלים, שהוכנס לבידוד מחשש להידבקות בקורונה, ב-12 במרץ 2020 (צילום: אוליבייה פיטוסי / פלאש90)

לפי ליטוין, הדבר נכון גם לגבי אסירים. "היה טוב אם שב"ס היה מפרסם נהלים מפורטים לגבי התמודדות עם המגיפה והשינויים בתוך בתי הכלא לידיעתם של האסירים עצמם ובני משפחתם".

באוהיו שבארה"ב ובאיראן החלו לאחרונה לשחרר אסירים מבתי הכלא כדי להקל על הצפיפות ולמנוע התפשטות מהירה של המגיפה. מדינות נוספות שוקלות  צעדים דומים. בישראל, כך נראה, העניין כלל אינו עומד על הפרק.

לדברי ליטוין, "צריך לשקול שחרורים כפי שקורה ברחבי העולם ולא לכלוא אנשים חדשים. מבחינת האסירים הביטחוניים יש המון עצורים מנהליים – אנשים מוחזקים לא עונש אלא כצעד מניעתי. צריך לשקול לשחרר אותם".

משירות בתי הסוהר טרם נמסרה תגובה.

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
אילוסטרציה: pixabay

אילוסטרציה: pixabay

אפשר גם אחרת: כך נמנע את המגיפה הבאה

הקורונה אינה גזירה אכזרית משמים, אלא תוצר של התנהגות אנושית – ובעיקר של השילוב בין תיעוש לניצול בעלי חיים. כעת, אחרי שלמדנו שהאנושות מסוגלת לשנות הרגלים במהירות כדי לעצור מגיפה, כדאי שנדאג לשינויים גם בטווח הארוך כדי להימנע ממגיפות חמורות אף יותר

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf