newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

קצת תקווה: יוזמות ערביות-יהודיות שנאבקות בהסתה ובייאוש

בשבועיים האחרונים, לצד מסע רדיפה חסר תקדים שמופנה נגד אזרחים ערבים, יש מי שמנסים למנוע הידרדרות לעימותים אלימים, להגביר את הסולידריות בין יהודים לערבים, וגם להגיש סיוע

מאת:
החמ"ל הערבי-יהודי ברהט (צילום: באדיבות "האם ראית את האופק לאחרונה?")

"רוצים לצאת מהמלחמה הזאת כחברה בריאה". החמ"ל הערבי-יהודי ברהט (צילום: באדיבות "האם ראית את האופק לאחרונה?")

בתוך הפחד והייאוש ששוררים במדינה בכלל, ובחברה הערבית באופן מיוחד, מאז תחילת המלחמה, ניתן למצוא כמה נקודות של תקווה ואור. בשבועיים האחרונים, לצד מסע הרדיפות וההסתה חסר התקדים שמופנה כלפי ערבים אזרחי ישראל, שיש מי שמשווים לתקופת השלטון הצבאי, צצו יוזמות ערביות-יהודיות שפועלות תחת הכותרת שלכולנו גורל משותף.

אחת מהן היא של תנועת "עומדים ביחד". במהלך אירועי מאי 2021, התנועה יזמה עצרות יהודיות-ערביות משותפות, והצליחה לארגן הפגנות רבות באזורים שונים, כתשובה לעימותים ולהסתה שנפוצו מאוד באותם ימים. הפעם, יומיים אחרי פרוץ המלחמה, החליטה הנהגת התנועה לעשות מעשה, למרות ההלם ממה שקרה.

הלי מישאל, חברת הנהגת "עומדים ביחד", אומרת כי "יש פחד גדול ברחוב ובינינו, לא רק מהמלחמה ולא רק מאירועי ה-7 באוקטובר, אלא גם מהתחושה שהממשלה הזאת לא מצליחה לנהל את המצב, וממשיכה לנפק סיסמאות שהן לא רק לא מציאותיות, אלא גם מעודדות קיצוניים.

"מה שמדאיג עוד יותר היא התחושה שאנחנו, כאנשים, הם מי שצריכים להרגיע את המצב ברחוב ולמנוע הסלמה בין יהודים לערבים במדינה, במקום שהממשלה תעשה את זה. ואם לא נצליח, מה יקרה אחר כך? יש פה הרבה דברים מטרידים, אבל אנחנו מתעקשים לנקוט יוזמה ולעבוד. שום דבר לא יסייע להתגבר על הפחד הזה חוץ מלעבוד ביחד".

>> חזית העורף: המלחמה באזרחים הפלסטינים מסלימה

העבודה מתרכזת כיום בפעילות למניעת התפתחות של אלימות ועימותים. לדברי מישאל, "קיימנו משמרות סולידריות ערבית-יהודית ב-12 יישובים, כדי לא לאפשר לאירועי מאי 2021 לחזור. המשמרות האלה פועלות להפצת תחושת סולידריות בקרב אנשים, במיוחד בערים המעורבות. הן עובדות ביחד עם הרשויות המקומיות, ומדווחות על כל מקרה של הסתה או גזענות. בנוסף, המשמרות פועלות למחוק כתובות גזעניות מהמרחב הציבורי, ולהחליפן בסיסמאות מעוררות תקווה.

חוץ מזה, "ביצענו בלוד וברמלה פעילויות רבות לאיסוף תרומות וסיוע למשפחות ערביות שנפגעו מהמלחמה, ואנחנו מתאמים כדי לעשות את זה בעוד ערים ויישובים. לאחר מכן הקמנו קו חם – מוקד תמיכה שמסתמך על מתנדבים (עבור מי שנפגעו מגזענות ואלימות או כל צורך שעולה בתקופה הנוכחית; ב"ז). כ-80 מתנדבים עברו הכשרה בשבוע שעבר, וכבר התחילו להגיע פניות, רובן מהחברה הערבית. למשל, סטודנטית בדואית מהנגב שהבית שלה נפגע מירי מעזה היתה זקוקה למזון למשפחתה ולמחשב נייד, אז פתחנו מיד במבצע התרמה; אדם מירושלים התקשר ואמר שהוא מפחד ללכת לבד לעבודה, אז פעילים ליוו אותו. בנוסף, 30 עורכי דין התגייסו לעזור למי שזקוק לסיוע משפטי".

מישאל מספרת כי מתבצעות פעילויות נוספות בקרב סטודנטים, לאור הרדיפה המתגברת במוסדות להשכלה גבוהה. "תאי הסטודנטים שלנו פועלים בכל הקמפוסים, ואנחנו מתאמים מפגשים והכשרות כדי שהסטודנטים יכירו את זכויותיהם". והיא מסכמת: "האמת היא שהמגמה חיובית, גם בחברה היהודית וגם בחברה הערבית. יש הרבה אנשים שמשתתפים ורוצים לתרום, מתוך אמונה אמיתית שהגורל שלנו משותף, ושאנחנו חייבים להתגבר על המשבר הזה ביחד".

חמ"ל ברהט ומוקד חירום

מכל האזורים שבהם מתגוררים אזרחים ערבים רבים, הנגב ספג את הפגיעה הקשה ביותר. יישובים ערביים בנגב חשופים לשיגורים מעזה, ואין בהם מקלטים ומרחבים מוגנים. עשרות מתושבי הנגב הערבים נהרגו, נחטפו או נפצעו באירועי 7 באוקטובר, גברים ונשים. ועוד לפני כן, הנגב סבל מהסתה קשה מצד הימין הישראלי, ושרר בו מצב מתמיד של מתח.

למרות זאת, ניתן למצוא באזור פעילות משותפת ערבית-יהודית בולטת מאז פרוץ המלחמה. סלימאן אלעמור, מנכ"ל משותף של אג'יק – מכון הנגב, ארגון ערבי-יהודי לשינוי חברתי, מספר: "ההלם והפחד של הימים הראשונים התחילו להתפוגג, והרבה יהודים וערבים באזור עובדים כעת ביחד במטה החירום שהקמנו בחורה, שמשתף פעולה עם המטה האזרחי. הדגש הוא על פחד משותף ממלחמה בכלל והגורל המשותף, לא פחד של כל צד מהשני".

לדברי אלעמור, "בימים הקרובים נצא במסע הסברה שמתמקד בחשיבות השותפות הערבית-יהודית בנסיבות המיוחדות האלה. המלחמה תסתיים מתישהו, וכולנו נישאר במקום הזה, אסור לנו לאפשר לאף צד להישאר מאחור, במיוחד לא לצד החלש. יש שיתוף פעולה נהדר וחיובי משני הצדדים".

ברהט הוקם חמ"ל ביוזמת "האם ראית את האופק לאחרונה?", "איתך מעכי – משפטניות למען צדק חברתי", "אלנשמיאת – מנהיגות נשים בכפרים הלא מוכרים", "כוכבי המדבר – לקידום מנהיגות בדואית צעירה" ומתנ"ס רהט. לפני כמה ימים הגיעה לחמ"ל משלחת ממטה ההייטק, שהביאה תרומות והשתתפה בהתנדבות.

החמ"ל הערבי-יהודי ברהט (צילום: באדיבות "האם ראית את האופק לאחרונה?")

"הגורל משותף". החמ"ל הערבי-יהודי ברהט (צילום: באדיבות "האם ראית את האופק לאחרונה?")

לדברי קרן לוי ממטה ההייטק, "חברות הייטק קבעו בשנים האחרונות יעדים, שכוללים שילוב מגזרים נוספים, בהם החברה הערבית. בשבועיים האחרונים ראינו שחשוב לשתף פעולה עם האזרחים הערבים בהתמודדות עם מצב החירום הלאומי, כי הגורל משותף ויש לנו אחריות כלפי כל החברות, והקהילה הבדואית בנגב נפגעה במיוחד.

"האווירה ברהט היתה יותר מנפלאה. המטרה כאן נוגעת למה שיהיה אחרי המלחמה, כלומר לצאת מהמלחמה הזאת כחברה בריאה, שמחזקת את היחסים בתוכה. והתפקיד של האזרחים הערבים חשוב במיוחד בתקופה האחרונה, למשל בבתי חולים ובמקומות עבודה, כשהרבה יהודים גויסו למילואים. אני מאמינה שהמשך הפעילות הזאת יוביל אותנו לחוסן פנימי בחברה".

לדבריה, "בשבוע הראשון הנשים ברהט סירבו להצטלם, אבל בשבוע השני הן כבר קיבלו זאת בשמחה, מתוך הרגשה שזה יחדיר תקווה בעם. וזה בדיוק מה שאנחנו צריכים עכשיו, תקווה".

במקביל, הרשות לפיתוח כלכלי שכפופה למשרד לשוויון חברתי, לצד הוועד הארצי של ראשי הרשויות הערביות וגורמים נוספים, הקימו מוקד חירום למידע ותמיכה בחברה הערבית, שנועד לסייע לרשויות המקומיות הערביות להתמודד עם מצב החירום והלחימה הנמשכת, באמצעות הנגשת מידע חיוני וסיפוק צרכים שעולים מהשטח.

מוחמד חלאילה, שעומד בראש המוקד, אומר כי "המטרה היא להגיע לרשויות המקומיות, לבחון את הליקויים והחוסרים, ולדון באפשרות לספק להם אותם באמצעות תרומות או אפילו הממשלה. יש, למשל, יישובים שאין בהם גנרטורים, וברוב היישובים חסרים מרחבים מוגנים. ביישובים אחרים אין שירות הודעות לתושבים, וסיפקנו להם את זה. אחרי שנאסוף את המידע, נכין תוכנית שנגיש לממשלה, ונבקש תקציבים. המטרה היא לסייע ליישובים ערביים בתקופת המלחמה, ואנחנו בקשר עם הרשויות, ועם הרבה גורמים, תורמים ועמותות מהחברה הישראלית".

היוזמה הזאת פעילה במיוחד בערים מעורבות. ספאא יונס מהרשות לפיתוח כלכלי, האחראית על תיק הערים המעורבות, מספרת: "התחלנו לתקשר עם הרשויות המקומיות בערים אלו, ומצאנו שיתוף פעולה נהדר מצד העיריות ועמותות החברה האזרחית. אנחנו בוחנים את נושא המרחבים המוגנים בערים אלו בכלל ובשכונות ערביות בפרט, ומשתפים פעולה עם עיריות למניעת הפצת ידיעות כוזבות ומסיתות. כל העיריות משתפות פעולה, אפילו לוד, שהעירייה שלה מפרסמת עלונים ופוסטים שמקדמים רגיעה, ומשתפת פעולה עם עמותות ודמויות משפיעות מהחברה הערבית. ברור שאחת המטרות החשובות ביותר היא למנוע חזרה של אירועים כמו מה שהתרחש במאי 2021".

"דוחים את ניסיונות ההשתקה"

ועדת המעקב העליונה היא הגוף המאחד המרכזי של החברה הערבית בישראל. מאז תחילת המלחמה הכריזה הוועדה על הקמת הוועד הערבי לחירום – או בעצם על הפעלתו מחדש, שכן הוא קם בתקופת הקורונה. הוועד התחיל לעבוד באופן מיידי, והוא מתמקד בעיקר במעקב אחר נושא הרדיפה וההסתה. הוא מורכב מגופים רבים שעוסקים בתחומים שונים – משפטיים, תקשורתיים, בריאותיים ועוד, ונחשב לארגון מטרייה שמרכז את היוזמות בחברה הערבית, וגם יוזמות שנחשבות ערביות-יהודיות כמו החמ"לים בנגב.

ביום חמישי שעבר ניסתה ועדת המעקב לארגן מפגש ערבי-יהודי בחיפה, בדרישה להפסיק את המלחמה ולהחזיר את החטופים, לדון בנושא ההסתה והרדיפה נגד החברה הערבית, ולקדם שיח משותף ושלום. המפגש בוטל לאחר שהמשטרה איימה על בעלי האולם שבו היה אמור להתקיים כי "יהיו לכך השלכות", בתואנה שמדובר במפגש שאורגן על ידי "גורמי קיצון".

בסופו של דבר, קיימה ועדת המעקב כנס בנצרת ביום חמישי. יו"ר ועדת המעקב, מוחמד ברכה, אמר באירוע כי קיומו "נושא מסרים פוליטיים חשובים מטעם ועדת המעקב, והוא תגובה למלחמה האכזרית נגד עמנו הפלסטיני, ולהסלמה במדיניות הרדיפה שמבצעת המשטרה, שהפכה למשטרה של עוצמה יהודית".

לדבריו, המשטרה "הרחיקה לכת עד לסגירת אולם בחיפה שבו היה אמור להתקיים מפגש ביוזמת ועדת המעקב, בהשתתפות יהודים וערבים ומתחומי הפוליטיקה והתרבות, ואיימה לסגור אולם נוסף שבו תוכנן קיום של מפגש עממי. הם פחדו אפילו מזה. זה משקף עוינות לכל מפגש יהודי-ערבי, שמפריע למצב שהממשלה ותומכיה רוצים לכפות עלינו".

ברכה אמר כי "המפגש נועד להכריז על עמדה עקרונית, שהיא התנגדותינו לפגיעה בחפים מפשע ובאזרחים. זה חל על מה שקרה ב-7 באוקטובר, ועל מה שקרה לפני ואחרי אותו יום ועדיין קורה. אני מכיר רבים שהיו קורבנות ב-7 באוקטובר, חלקם חברים אישיים שלי. ואנחנו דוחים תקיפה של ילדים ואובדן חייהם. ילדים חוצים עמים וגיאוגרפיה, הם עם אחד בכל העולם. רק מי שיש לו פגם מוסרי, כמו ממשלת ישראל וזרועותיה, מבדיל בין ילדים לילדים".

לדבריו, "ממשלת ישראל מכריזה במילים ברורות שהיא מנהלת מלחמה בארבע חזיתות: רצועת עזה, הגדה המערבית, הצפון, והפלסטינים בתוך הקו הירוק… אנחנו אומרים את זה בגלוי, לא נקבל שום איום, ושום איום לא יזיז אותנו ממולדתנו, אנחנו בני המולדת הזו, לא אורחים של מדינת ישראל, ומה שצריך לעזוב הוא מדיניות המלחמה, הכיבוש והאפליה הגזעית".

בנוגע לרדיפה אמר ברכה: "מדיניות סתימת הפיות והרדיפה משפיעה על כל תחומי החיים. נפגעים ממנה סטודנטים, מרצים באוניברסיטאות, רופאים, אחיות, ועובדים אחרים. הגישה הזאת לא תפחיד אותנו, אבל אנחנו פועלים באחריות, ואני קורא לציבור בכלל ולצעירים בפרט לפעול גם הם באחריות".

השותף המרכזי של ועדת המעקב בפרויקט זה הוא הח"כ וראש הסוכנות היהודית לשעבר, אברהם בורג, שאמר במפגש: "עם יימשך האיסור על קיום המפגש באולמות ובמקומות ציבוריים, אקרא לקיים את המפגש בביתי".

בורג אמר: "אנשי חמאס ביצעו מעשים מתועבים, ולא הבדילו בין ילדים, נשים וזקנים, בין יהודים לערבים ובין אזרחים וצוותי הצלה… אך מאז 7 באוקטובר אנו נמצאים במצב חירום חריג, בדיכוי הדמוקרטיה וחופש הביטוי… הממשלה פועלת לתקוף את החברה הערבית הפלסטינית בישראל, וממשלת הנאשם, יחד עם 'נערי הגבעות', וסמוטריץ' הגזען, מבצעים כל מיני סוגים של חבלה על מנת ליצור כאוס מוחלט ולהעביר את התוכניות שלהם. אנו דורשים לשים קץ לשפיכות הדמים בעזה ובגדה המערבית, אנו מחויבים לשוויון מוחלט, ואנחנו דוחים את ניסיונות ההשתקה".

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ושר הביטחון, יואב גלנט, ב-13 במרץ 2024 (צילום: יונתן זינדל / פלאש90)

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ושר הביטחון, יואב גלנט, ב-13 במרץ 2024 (צילום: יונתן זינדל / פלאש90)

ישראל מפרקת במו ידיה את "מדיניות הבידול" שעליה עמלה עשורים

אין באמת מחלוקת מעשית בין גנץ וגלנט לנתניהו ובן גביר, וקיבלנו עדות לכך בתגובתם לתובע בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג. אבל במודע או שלא, הם מודים בכישלונה של מדיניות הניתוק בין עזה לגדה המערבית, ולכן נתפסים בעיני ראש הממשלה ובני בריתו כאיום קיומי

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf