צה"ל ניתק עשרה יישובים בדרום הר חברון מהעולם
תושבי מסאפר יטא, שאינם מורשים לסלול כביש או להתחבר לחשמל ולמים, צפו במשך חמש שעות בבולדוזר הורס את הדרכים המקשרות בין היישובים ובינם לבין העיר יטא, ובדרך מפוצץ גם צינורות מים שמאות אנשים תלויים בהם. "הכיבוש רוצה להרוס לתושבים כאן את החיים, כדי שיעזבו"
הצבא הגיע ביום רביעי אל מסאפר יטא עם D9 ענק, בליווי חיילים ופקידים במינהל האזרחי, והחריב את הדרך הראשית, החשובה ביותר, שמקשרת בין יישובי מסאפר יטא ומחברת אותם אל העיר יטא. מאז, עשרה יישובים פה, שכנים שלי, נותקו מהעולם ואחד מהשני. והתוצאות של זה הרסניות.
זה היה יום נורא. תושבי היישובים יצאו החוצה, מהבתים, כשה-D9 עבר בסמוך אליהם. תחילה כולם התרכזו בדבר אחד: הרעש. הכלי הזה פלט מתוכו צלילים מחרישי אוזניים, שהדהדו באזור כולו. "אם הגיעו להרוס את הדרך, זה יהרוס לנו את החיים", שמעתי אישה אחת, תושבת רכיז, אומרת לאמא שלה, בזמן שכולם חיכו במתח, לראות מה הבולדוזר יעשה הפעם.
"מסאפר יטא כעת נצורה לגמרי". D9 הורס דרכים ביישובי מסאפר יטא, ב-9 ביוני 2021 (צילום: באסל אל עדרה)
הבולדוזר התקדם לאט. כעבור שעה הוא נעצר בלב הדרך, ליד היישוב חלת אל-דבע – והחל להרוס אותה. תושבים יצקו בעבר בטון בדרך הזו, כדי שבחורף מכוניות יצליחו לעבור. ה-D9 קדח החוצה את הבטון, ואז ערם הר של אדמה ואבנים באמצע הדרך – כדי לחסום אותה.
לאחר מכן הכלי הירוק התקדם, עם כוחות הצבא, לדרך של היישוב שעב אל-בוטום, והרס אותה באותו האופן. הבולדוזר ערם תלי אדמה אדירים וחסם את הדרך, כשאת האדמה לקח משטחים חקלאיים של תושבי האזור.
ניסיתי לדבר עם אחד מהחיילים. אמרתי לו: "אתם הורסים חיים של בני אדם". והוא שתק. אמרתי: "אלה הדרכים שלנו שאתם הורסים. אתם לוקחים אדמה מאדמות חקלאיות". והוא הסתכל עלי, ואמר: "הגענו כדי לסגור דרך בשטח אש, זה הכל".
בדרך הזו עברו גם צינורות מים שמגיעים ליישובי מסאפר יטא, ומהווים צורך חיוני עבור מאות בני אדם. ה D9 קטע את הצינורות. כמות המים שמצליחים להשיג תושבי המסאפר מצומצמת מאוד. ישראל מסרבת לחבר את היישובים שלנו לקו מים נורמלי ולאפשר לנו לסלול דרך נורמלית באופן חוקי. הדרך שנהרסה ביום רביעי לא היתה סלולה מהסיבה הזו.
חמש שעות זה לקח. כולנו עמדנו בשמש הקופחת, צילמנו את הבולדוזר כותש וקודח וגורף ועורם. חיילים מנעו מאתנו להתקרב. עשרות תושבים עמדו מרחוק והתבוננו בצינורות המים נגדעים, ובזרם שמתפרץ אל כל עבר. אני התבוננתי בפנים שלהם, של התושבים, וראיתי דבר אחד: ייאוש. בפני החיילים ראיתי עליזות וצחוק.
"אחד מבני המשפחה שלי חולה וזקוק לתרופה ולטיפול שיש בעיר, ואין לנו איך להגיע לשם באופן שוטף", אמר לי אחד מתושבי אל-פחית. "המורים בבית הספר לא מגיעים לכאן יותר, כי אין דרך", אמרה לי היום אחת מתושבות ג'ינבה.
"הכיבוש רוצה להרוס לתושבים כאן את החיים, כדי שיעזבו", אמר נידאל אבו עראם, ראש מועצת מסאפר יטא. לדבריו, "מאז שחסמו את הדרכים, קשה להגיע מיישוב ליישוב, אין לאנשים גישה למרפאות בחוץ, ורופאים שנהגו להגיע למרפאות מקומיות פעם בשבוע – לא מסוגלים לעשות את זה יותר.
"החיים נעשו סיוט. כדי לצאת, אנשים הולכים ברגל מרחקים אדירים. חלקם נוסעים בטרקטור עד לתלי האדמה שהצבא הציב באמצע בדרך, ואז הם מביאים טרקטור שני, שמחכה מן העבר השני, פורקים את הציוד, מעמיסים שם, וממשיכים הלאה. למועצה אין יכולת לפתוח מחדש את הדרך, כי אם נביא בולדוזרים, הצבא יחרים אותם. זה מצב מאוד קשה".
אבו עראם הזכיר שבעבר היתה דרך ראשית אחרת, קדומה יותר, שחיברה את יישובי מסאפר יטא. אבל תושבי המאחז חוות מעון, שהוקם ב-1999, סגרו את הדרך הזו באלימות בפני התושבים והכו את כל מי שעבר בה. דרך אחרת שבה נהגו תושבי היישובים להשתמש, אף היא קדומה יותר, נחסמת באלימות על ידי תושבי המאחז מצפה יאיר.
"הדרך הראשית שהצבא הרס היום, הפכה למרכזית עבורנו רק לפני 20 שנה, אחרי שהמתנחלים סגרו לנו את הדרכים האחרות", ציין אבו עראם. "בעבר היא שימשה רק למעבר של חיות ורועי צאן, לא של כלי רכב, ושיפצנו אותה לאורך השנים. עכשיו הצבא הגיע וחסם גם אותה. מסאפר יטא כעת נצורה לגמרי".
חיילים צופים ב-D9 הורס דרכים, ב-9 ביוני 2021 (צילום: באסל אל עדרה)
גירוש המוני הוא אפשרות ממשית
למה זה קורה? חוסמים לנו את הדרכים פה מאותה סיבה שהורסים לנו את הבתים, ומונעים מהיישובים שלנו חיבור לתשתיות בסיסיות. יש סיבה אחת: גירוש. להפוך את חיי התושבים לבלתי נסבלים כל כך, שיחליטו לנטוש את אדמתם.
במסאפר יטא יש 14 יישובים פלסטינים שבהם גרים אלפי בני אדם כבר מאות שנים. הצבא הכריז על האדמות שלנו כשטח אש בשנות ה-80 עבור אימונים. באמצעות ההכרזה הזו, הצבא מצדיק את הפקודה שלו לגרש את כל התושבים מהבתים שלהם.
ב-1999, בפיקודו של ראש הממשלה דאז אהוד ברק, גורשו כל תושבי היישובים, וחיילים הרסו להם את כל הבתים. אחרי שישה חודשים, עקב עתירה נגד הגירוש לבית המשפט הישראלי, הוצא צו זמני שמאפשר לתושבים לחזור לאדמותיהם עד שתתקבל החלטה סופית במשפט.
מאז ועד היום, בעוד המשפט מתמשך, הצבא הרס מאות בתים, והחריב בארות מים, גנרטורים, פאנלים סולריים, מגורי כבשים, אפילו טאבונים שבהם אופים לחם. במקביל, מתנחלים עקרו עצי זית ושרפו שדות, בגיבוי הצבא. וארגוני ימין, כמו רגבים, לחצו על הממשלה ליישם את הגירוש. רגבים אף העלו לאחרונה פוסט שבו הם מברכים על הרס הדרכים ביום רביעי. תראו כמה כוח מושקע כדי לגרום לנו לעזוב את האדמה.
כמה כוח מושקע כדי לגרום לתושבים לעזוב את האדמה. אלימות מתנחלים בדרום הר חברון (צילום: באסל אל עדרה)
הכרעה במשפט הזה, על גירוש תושבי מסאפר יטא, צפויה להתקבל בקרוב. זה יכול לקרות בכל יום. בצל משטר האפרטהייד, גירוש המוני של כל התושבים על מנת לאפשר לצבא להתאמן במקום זו אפשרות ממשית.
לכן אני קורא לכולם – פעילים בינלאומיים וגם ישראלים – להגיע לשטח ולעמוד ביחד אתנו על מנת להתנגד למדיניות הזו, ולהביע סולידריות עם אלו שנאבקים נגד גירוש.
בני אדם נמצאים על אדמתם, ואסור להם לבנות עליה בית, לסלול דרך, להתחבר לחשמל ומים. ואז, יום אחד, מחריבים את דרכיהם. אני לא מבין את זה. לאן אנחנו אמורים ללכת? ומי נתן להם זכות להוציא אותנו מפה?
באסל אל עדרה הוא אקטיביסט וצלם מהיישוב תוואני בדרום הר חברון. תרגום מערבית: יובל אברהם
דרך שחסמו מתנחלים בביר אל עיד, בדרום הר חברון (צילום: באסל אל עדרה)
D9 הורס דרכים ביישובי מסאפר יטא, ב-9 ביוני 2021 (צילום: באסל אל עדרה)
בזמן שרבים כל כך בתקשורת הישראלית זנחו את תפקידם והתגייסו לשמש ככלי תעמולה, שיחה מקומית גאה להיות מי ששומרת באופן עקבי על אמות מידה עיתונאיות וערכיות. אנחנו גאות וגאים להיות כלי התקשורת היחיד בעברית שמביא קולות מעזה באופן עקבי, ושחושף שוב ושוב את המנגנונים מאחורי מדיניות הלחימה הישראלית, שגובה את חייהם של עשרות אלפים בעזה ומפקירה למותם את החטופים הישראלים. התפקיד שלנו בשדה התקשורת הישראלית הוא חשוב וייחודי, ונוכל להמשיך למלא אותו רק בעזרתך. הצטרפות לחברות שיחה מקומית, על ידי תרומה חודשית קבועה בכל סכום, תסייע לנו להמשיך ולחשוף את המציאות. התרומות מקהל הקוראות והקוראים לא רק מסייעות לנו כלכלית, הן גם עוזרות לנו להבין שיש מי שעומדים מאחורינו, ושעבודתנו חשובה להם.
לתמיכה בשיחה מקומית
