newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

פרשנות: ניטור הרשתות החברתיות חושף את הצבא לתביעה משפטית

בניגוד לחוק השב"כ, שעל אף הבעייתיות שבו לפחות מסמיך את השירות לפעול בתוך המדינה, "חוק יסוד הצבא" לא מגדיר כלל את סמכויותיו של הצבא או את תפקידיו. החשיפה לפיה הצבא מנטר רשתות חברתיות עומדת בסתירה חמורה לתפיסה לפיה תפקידו של הצבא הוא לחימתי, לא חקר עבירות או נושאים פנים מדינתיים

מאת:

כותב אורח: יהונתן קלינגר

בשנת 2002 התרחשה בארץ מהפכה חוקתית קטנה עם חקיקת חוק שירות הבטחון הכללי; אותו חוק, שהגיע בעקבות בג"ץ העינויים (בג"ץ 5100/94 הועד הציבורי נגד עינויים נ' ממשלת ישראל), קבע לראשונה את סמכויותיו של שירות הביטחון הכללי. החוק קבע כי השירות "מופקד על שמירת ביטחון המדינה, סדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו, מפני איומי טרור, חבלה, חתרנות, ריגול וחשיפת סודות מדינה, וכן יפעל השירות לשמירה ולקידום של אינטרסים ממלכתיים חיוניים אחרים לביטחון הלאומי של המדינה ,והכל כפי שתקבע הממשלה ובכפוף לכל דין". נקבע עוד כי "השירות יפעל באורח ממלכתי; לא תוטל על השירות משימה לשם קידום אינטרסים מפלגתיים- פוליטיים".

להבדיל אלפי הבדלות מחוק השב"כ, שמכיל לא מעט בעיות אבל הוא לפחות מסמיך את השירות לפעול בתוך המדינה, צה"ל מוגדר באמצעות חוק יסוד הצבא. חוק קצר זה נותן תיאור לקוני לפיו "צבא-הגנה-לישראל הוא צבאה של המדינה", ואוסר על הקמת כח מזוין נוסף, אך אינו מגדיר את תפקידיו של הצבא או סמכויותיו. חוק השיפוט הצבאי מגדיר את הדרך בה הצבא מחיל את החוק על מוסדותיו ואת ההליך המשפטי הצבאי, אך אף חוק אינו מסדיר את סמכויותיו של הצבא (ראו מאמרם של שמואל אבן וצביה גרוס על הצעת חוק צה"ל).

ככלל, התפישה היא כי כוח צבאי נועד לפעילות לחימה, לא לחקר עבירות ולא לנושאים פנים מדינתיים; לשם חקירת העבירות הפנים מדינתיות ישנו שירות הביטחון הכללי, או המשטרה, בהתאמה.

> חשיפה: הצבא עוקב אחרי הפייסבוק שלכם

מה מסמיך את הצבא לנטר רשתות חברתיות? (צילום: דובר צה"ל)

מה מסמיך את הצבא לנטר רשתות חברתיות? (צילום: דובר צה"ל)

לכן, הקריאה אמש כי צבא הגנה לישראל רכש שירותים מחברות אזרחיות כדי לנטר את הרשתות החברתיות מדאיגה במיוחד. תפקידו של צבא ההגנה לישראל אינו לאסוף מודיעין מבפנים אלא לסכל את האיום מבחוץ; דווקא השימוש במידע ממאגרים פומביים, ציבוריים, שלא למטרה לשמה הם נמסרו (הרי אף אחד לא נתן את פרטיו לרשת החברתית כדי שתעבירם לצבא), יכול להיות עוולה אזרחית של פגיעה בפרטיות. אלא שכאן יהיה מדאיג במיוחד לכשצה"ל יטען כי מדובר בפעילות מלחמתית אשר אינה מאפשרת תביעה.

בפועל, לצה"ל אין את הסמכות להקים מאגר מידע על אזרחי ישראל. אין לצה"ל את הסמכות לאסוף את המידע הזה ולשתפו עם אחרים, אין לו את הסמכות לקחת ולבקש נתונים מרשתות חברתיות. אם היתה לו סמכות כזו, הרי שמזמן היה פונה לרשת החברתית ומבקש ממנה את המידע באמצעות צו; העובדה שאין לו מחייבת אותו לרכוש שירותים כלכליים. השירותים האלו לא תמיד משתמשים במידע בהתאם לדרישות תקנון פייסבוק.

כך, לדוגמא, סעיף 3.9 לתקנון הפלטפורמה של פייסבוק קובע כי מפתחי אפליקציות שיפתחו אפליקציות לרשת לא יכולים למכור הלאה מידע שאספו. כלומר, מי שמשתף מידע בפייסבוק לא הרשה לפייסבוק להרשות לחברות מסחריות למכור את המידע הלאה, הוא הגביל את השימוש לתוך הפלטפורמה. כאן, בעצם, ברור שיש הפרה של התקנון.

כלומר, ככל שצה"ל שוכר את שירותיהן של חברות לאיסוף המידע מהרשתות ואוגר אותן, הרי שהוא חושף עצמו לתביעה אזרחית ואולי אף לתביעה ייצוגית בנושא, על הפרת פרטיות.

יהונתן קלינגר הוא עורך דין ומשמש כיועץ המשפטי של עמותת 972+, שמפעילה אתר זה

 > ח"כים מגיבים לתחקיר שיחה מקומית: הצבא מרגל אחרי אזרחים בניגוד לחוק

ועוד משהו קטן...

אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.

קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.

ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
הנוכחות היתה דלה, אבל המסר מאיים. מצעד הדגלים בלוד (צילום: אורן זיו)

הנוכחות היתה דלה, אבל המסר מאיים. מצעד הדגלים בלוד (צילום: אורן זיו)

מצעד הדגלים והניסיון של המתנחלים להפוך את לוד לירושלים

מאות בודדות של פעילי ימין השתתפו במצעד הדגלים אתמול בלוד, אבל התושבים הערבים בעיר לא חושבים שהסכנה חלפה. הגרעין התורני מנסה לייבא את השיטות של המתנחלים מירושלים ללוד, הם אומרים. "הם נלחמים נגד הנוכחות הערבית בעיר"

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf