newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

"פנימה" רוצה שתשכחו מי אחראי לאלימות ולהסתה

מבט ניו אייג'י "פנימה" לא יפתור את ההסתה נגד האזרחים הערבים וארגוני השמאל. הוא גם לא יעלה את קצבת הנכים העלובה ובטח שלא יסיים את הכיבוש. הניסיון הרופס לצייר מציאות אלטרנטיבית בה כולנו רק צריכים לשבת יחד ולדבר משרת רק את הקצנת הימין

מאת:

כותב אורח: עמיר סגל

השבוע הוכרז על הקמתה של תנועה חדשה בישראל, "פנימה" שמה. אם היה מדובר בתנועה רוחנית אזוטרית או בעמותת מודטים מהררי הגליל אפשר היה להתעלם ממנה. אך מכיוון שמדובר בתנועה שבאירוע השקתה נכחו שני רמטכ"לים לשעבר, שר החינוך הקודם ושלל אנשי ציבור שביניהם ראש עיר וראשת מועצה אזורית – חשוב להגיב לתנועה זו מהר ובחדות. משום שמדובר בעוד מגמה של התרפסות הרוב הישראלי השפוי, מהשמאל ועד הימין המתון, מול הקצנת הנהגת הימין.

כדי להבין את הרפיסות המוסרית של תנועת פנימה, כדאי לקרוא את הצהרת מקימיה באתר התנועה: "אם גם אתם מאמינים שאפשר אחרת, שהקיצוניות, האלימות, הציניות וההתלהמות שהשתלטו על החברה הישראלית אינן גזירת גורל, אם גם אתם מאמינים שהחיים בישראל יכולים וצריכים להיות יותר טובים, אז הגיע הזמן שתצטרפו למאות אלפי ישראלים מכל חלקי החברה: נשים וגברים, ימנים ושמאלנים, ערבים ויהודים, עולים חדשים וותיקים, אשכנזים ומזרחים, דתיים, חילוניים וחרדים, בקיצור – ישראלים מכל המגזרים, שהחליטו להסתכל פנימה, להיפגש, להקשיב ולדבר, כדי להניע מהלך משמעותי ומתמשך שיעסוק בגיבוש סדר יום חדש לחברה הישראלית, המבוסס על זהות משותפת, סולידריות ואמון בין חלקי החברה (ההדגשות במקור, ע"ס)".

באופן אישי יש לי אלרגיה לכל חלקי ההצהרה החלבית והסתמית הזו. החל מההסתכלות פנימה, כאילו בפנים נמצאות התשובות לשאלות הפוליטיות והחברתיות שמעסיקות את החברה הישראלית, וכאילו כל מה שחסר לנו הוא עוד טקסט ניו-אייג'י סתמי. אך שתי הבעיות בטקסט הזה, ובתנועה כולה הן ראשית הניסיון לטשטש את המחלוקות בחברה הישראלית כאילו כל מה שחסר כדי להגיע להסכמות הוא "להיפגש, להקשיב ולדבר" וכמובן "להסתכל פנימה". שנית, הניסיון להתעלם מכך שההסתה, האלימות והעמקת השסעים במדינה היום מגיעים כמעט כולם מכיוון פוליטי אחד מסוים – הימין הישראלי ההולך ומקצין ובינתיים אוחז בהגה השלטון.

> הם משתיקים את ברק כהן, כי הוא היחיד שמפחיד אותם

עוד התרפסות בפני הקצנת הימין. ראש עיריית עכו שמעון לנקרי, הרמטכ"לים לשעבר אשכנזי וגנץ, ושר החינוך לשעבר פירון. השקת תנועת "פנימה". 3 באפריל 2017 (תומר נויברג/פלאש90)

עוד התרפסות בפני הקצנת הימין. ראש עיריית עכו שמעון לנקרי, הרמטכ"לים לשעבר אשכנזי וגנץ, ושר החינוך לשעבר פירון. השקת תנועת "פנימה". 3 באפריל 2017 (תומר נויברג/פלאש90)

הניסיון היאיר לפידי של אנשי "פנימה" לומר כלום ושום דבר בנושאים המרכזיים על סדר היום הפוליטי הוא לכל הפחות מוזר. דווקא משום שרבים מהם פעילים ציבוריים משמעותיים בחברה הישראלית. למשל הרב בצלאל כהן, ממקימי "פנימה", ראש ישיבת "חכמי לב" בירושלים, נאבק מאבק מסובך והרואי למען לימודי ליבה לתלמידיו, ותוך כך סופג התקפות והשמצות. האם באמת אפשר לצפות כי יחתור אל איזו "הקשבה" מדומיינת בינו ובין אלו המתקיפים אותו?

המשפט הסתמי "אם גם אתם מאמינים שהחיים בישראל יכולים וצריכים להיות יותר טובים" איננו תכנית עבודה, ואפילו לא מצע כללי. זה טשטוש השאלה "כיצד החיים בישראל יכולים להיות יותר טובים?" ושל השאלה "כיצד צריכים להיראות החיים בישראל?" זה ניסיון להתעלם מהמהות העמוקה של דמוקרטיה שבה אי ההסכמות הן אבן יסוד בפעילות הפוליטית ובגיבוש המדיניות.

פה זה לא ויפאסנה

טשטוש העמדות והבריחה מהכרעה ערכית הן המסווה לבעיה העמוקה יותר של תנועת "פנימה". התנועה שיוצאת נגד "הקיצוניות, האלימות, הציניות וההתלהמות שהשתלטו על החברה הישראלית" מתעלמת ממקור מרבית התופעות הללו – מפלגת השלטון וכמה מלווייניה.

הבחירה של כמה שרים, בראשם גלעד ארדן, להמציא "אינתיפאדת הצתות" בראשית החורף האחרון איננה "אי הבנה" או מהלך שמבט פנימה יפתור. היה מדובר בשקר גס, בהמשך הדה-לגיטימציה לציבור הערבי בישראל ובהסתה לשמה. העובדה שארדן, רגב, נתניהו ושאר המסיתים לא טרחו אפילו להתנצל על כך כשכל העובדות התגלו לציבור מעידה כי זו לא הייתה מעידה, אלא הסתה שיטתית.

גם הבחירה של ארדן והמפכ"ל אלשיך להפיץ, שעה אחרי האירוע באום-אל-חיראן את השקר כאילו יעקוב אבו אל-קיעאן היה מחבל ונחשד בחברות בדאע"ש לא הייתה אלא הסתה ושקר בוטה. בוטה מכיוון שבשום מקרה אחר לא היו אנשי שמירת החוק מוציאים הודעה כה נחרצת רגעים אחרי אירוע כה מסובך ושנוהל בצורה כה רשלנית. גם הבחירה של המפכ"ל אלשיך לא לכבד את הלוויתו של השוטר ארז (עמדי) לוי, ולקרוא לאבו אל-קיעאן "מחבל מתועב" באותו מעמד היא חלק מאותו קו מסית.

אלו שני אירועים, אך הרשימה ארוכה ומכילה את הכינוי "סרטן" על ידי מירי רגב למבקשי המקלט; את הניסיון לסגור את גלריה "ברבור" בירושלים בגלל אירועי של שוברים שתיקה; את הרדיפות אחר ארגוני שמאל בכלל, ואת הציניות הישראלית כלפי מעמד התושבות של תושבי מזרח ירושלים והאדישות לגבי חמישים שנות התמשכותו של הכיבוש.

כל אלו ורבים אחרים הם אירועים ששום "מבט פנימה" לא יפתור. ההתמודדות אתם צריכה להיעשות דרך דיון ציבורי נוקב ולא מתחנף, מלווה בפעולות אזרחיות, פרלמנטריות, תקשורתיות וחינוכיות. אלו גם לא סוגיות שיש בהן שני הצדדים הצודקים, אלא סוגיות שבהן הצד החזק גורם לעוול מובהק לצד החלש.

הניסיון של תנועת פנימה לצייר מציאות אלטרנטיבית בה הימין והשמאל רק צריכים לשבת יחד ולדבר משרת את הימין. זו עוד תנועה מסוג "קיצונים משני הצדדים" המנסה למרק את עוולות הנהגת הימין ההולכת ומקצינה. איזה "מבט פנימה" אמור למנוע את הישנות המשפט המכוער "המצביעים הערבים נעים בכמויות אדירות לקלפי" שלווה בהאשמת "עמותות השמאל"? איזה "מבט פנימה" אמור לדאוג לעובדי קבלן, לנכים שקצבתם עלובה או לפתרון מדיני כלשהו?

"מבט פנימה" הוא לגיטימי בכמה ימים של ויפאסנה (ניסיתי, לא התלהבתי) אך הוא ההפך המוחלט של מה שנדרש מהמציאות הפוליטית. אם לא היה מדובר באישי ציבור כה בכירים היה אפשר לסווג את תנועת "פנימה" בתור "מפלגת חוק הטבע 2". היא אולי מגוחכת באותה מידה, אך מסוכנת הרבה יותר. והסכנה העיקרית שבה היא המשך הרפיסות של הרוב השפוי מול ההקצנה המתמשכת של הימין הישראלי.

עמיר סגל, גר בירושלים. מנכ"ל עמותת 'עובדים'.

> כך ישראלים יכולים לעזור לסורים

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf