newsletter icon
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

פולחן אישיות: ברוסית נתניהו מוצג כ"כמנהיג שאין שווה לו"

"רק לישראל יש מנהיג כמו נתניהו", נכתב בעלון של הליכוד ברוסית. בסרטון המציל, עם כתוביות ברוסית, נתניהו מוצג כמושיע. בקרב דוברי הרוסית יש מי שמתחלחל מהדימיון למה שהיה בבריה"מ. יש מי שחושב שזו דווקא רוח הזמן

מאת:

בימים האחרונים חילק הליכוד עלון בשפה הרוסית בעשרות אלפי עותקים. העלון, שהופץ במקומות שבהם מתגוררים בעיקר עולים קשישים יותר ובחנויות "רוסיות", מעלה את רמת ההערצה לראש הממשלה בנימין נתניהו לגבהים חדשים. "המנהיג שאין שווה לו", אומרת הכותרת הגדולה. באותיות הקטנות יותר נאמר כי "מדינות רבות היו חפצות במנהיג כמו נתניהו, אבל רק לישראל יש".

העלון הזה מצטרף לסרטונים שמפיץ נתניהו בימים האחרונים, בעיקר "סרטון המציל" – שבו מוצג נתניהו כיחיד שיכול לשמור ולהגן על ישראל. הסרטונים אמנם הופקו בעברית, אבל הוצמדו להם כתוביות ברוסית, עדות לחשיבות של הציבור הרוסי בעיני המטה של נתניהו ולרצון להכניס לציבור הזה את ההבנה שבלי נתניהו – ישראל אבודה.

יש גבול דק בין מנהיג חזק לפולחן אישיות. נראה בבחירות האלה נתניהו חוצה את הגבול. כרזת בחירות בירושלים (צילום: יונתן סינדל / פלאש 90)

יש גבול דק בין מנהיג חזק לפולחן אישיות. נראה בבחירות האלה נתניהו חוצה את הגבול. כרזת בחירות בירושלים (צילום: יונתן סינדל / פלאש 90)

הסרטונים האלה, יחד עם העלון על "המנהיג שאין שווה לו", יוצרים את הרושם שחוץ מלהציג עצמו כ"שמש העמים" בקמפיין הבחירות שלו, נתניהו בעצם כבר אומר הכל. בכל מערכת בחירות, כל מועמד רוצה ואף חייב להציג עצמו כטוב יותר וכעדיף על כולם. אלא שיש הבדל תהומי בין ה"הכי טוב" ל"אין בלתו", כפי שמציג עצמו נתניהו בעלון ובתשדירים האלה. הוא הכול-יכול, הוא המושיע. הוא הכלאה אולטימטיבית בין סופרמן, שמופיע תמיד ברגע הנכון ומצילנו מכל רע, לבין משיח שבא לגאול את עמו. "מלך ישראל" כבר קטן עליו.

"המנהיג שאין שווה לו". עלון הבחירות של נתניהו ברוסית

"המנהיג שאין שווה לו". עלון הבחירות של נתניהו ברוסית

באחת הפגנות השמאל בכיכר הבימה עמד מנגד צעיר בעל גוף, מצויד במיקרופון ובקול רם שבאמצעותם התגבר על רעש ההמונים. "אתם לא מבינים", זעק לתוך המיקרופון, "בשבילנו הוא האלוהים". על הרקע הזה אפשר להבין את הדברים שאמרה אתמול שרת התרבות מירי רגב בראיון ברדיו, שלפיהם "לא אנשים מחליטים מי יהיה ראש ממשלה, אלא הקדוש ברוך הוא". מישהו יעלה בדעתו שאלוהים יבחר במי שאינו בנימין נתניהו? נראה שהקו הדק אך בעל המשמעות בין כמיהה והערצה ל"מנהיג חזק" לבין "פולחן אישיות" – נחצה. נתניהו כבר נמצא רגל אחת במגרש של פולחן האישיות.

דוגמה טובה, כאמור, היא סרטון "המציל בים", שבו נתניהו הוא המציל שיכול להושיע אותנו מכל פגע. בסרטון אחר מגיע ללשכתו הסטנדאפיסט חן מזרחי, ורוטן על כך שנתניהו – המשוחח אותה שעה בטלפון באנגלית עם ידיד חשוב – לא בא לשחק איתו. לא כדורגל, לא פורטנייט, לא סטנגה. אבל נתניהו, שבמציאות יש לו חברים אחרים לגמרי, לא יכול. הוא עסוק בלשמור על המדינה ולהגן עליה. יחד עם החיילים, כמובן. המדינה לפני הכל, והמדינה זה הוא. בניגוד לו, מוצגים גנץ ולפיד כילדים קטנים שמתנדנדים על נדנדה בנחת משועממת.

הסרטונים האלה משותפים לדוברי הרוסית והעברית. לתחרות הפרועה של נתניהו עם אביגדור ליברמן שמורים מהלכים ייחודיים. רק ברוסית הוא יוצא, משוחרר עניבה, לשתות בירה בפאב בראשון לציון עם בלוגרים רוסים; רק ברוסית הוא נפגש ביום רביעי האחרון עם "מובילי דעת קהל דוברי רוסית", שאינם ממש מוכרים ככאלה. רק למען דוברי הרוסית יוצא נתניהו היום לביקור בזק לאוקראינה, שם ישתתף בטקס זיכרון להרוגי באבי יאר בקייב.

הביקור הזה, הראשון של נתניהו באוקראינה זה 20 שנה, קשור קשר הדוק לענייני הבחירות. אחרי שהכרזות של נתניהו בחברתו של פוטין הרגיזו את הקהילה הגדולה של יוצאי אוקראינה בישראל, באה הנסיעה לאוקראינה לפצות על העלבון ההוא. על הדרך מתכוון נתניהו גם להעלות את סוגיית הפנסיות ליוצאי אוקראינה, אבל מדובר במהלך סמלי בלבד. הפנסיות שמשלמת רוסיה נעות בין 100 ל-150 דולר לכל היותר. מצבה הכלכלי של אוקראינה גרוע בהרבה, כך שברור שאין לה יכולת לשלם פנסיות משמעותיות. דרך אגב, אם היה חשש שנסיעה לאוקראינה עלולה לעורר את זעמו של פוטין, האויב ההיסטורי של אוקראינה, הרי שהפיכת הטקס בבאבי יאר ליעד המרכזי מוציא את העוקץ המדיני מהביקור הזה. איש לא יכול להתנגד לטקס שמציין את תחילת תהליך שריפת הגופות בגיא ההריגה בקייב.

נתניהו בונה את הדימוי שלו כאיש שאין לו תחליף. נתניהו בליל הבחירות 2019 (צילום: יונתן זינדל / פלאש 90)

נתניהו בונה את הדימוי שלו כאיש שאין לו תחליף. נתניהו בליל הבחירות 2019 (צילום: יונתן זינדל / פלאש 90)

בכל מקרה, "מנהיג חזק" הוא מושג הטבוע במסורת הפוליטית הרוסית ויובא לישראל עם גל העלייה הגדול. השאלה עתה היא אם התנהלותו של נתניהו בקמפיין משדרת מבחינתם של המצביעים דוברי הרוסית רק "מנהיג חזק", או שמא הוא מזכיר להם את פולחן האישיות מימי ברית המועצות – שאינם זכורים לטוב. כך, לדוגמה, אחרי רצח רבין נשמעו קולות בקרב הקהילה הרוסית שטענו כי "פולחן האישיות" שנעשה לרבין אחרי מותו גרם להם להסתייג מדמותו, וכתוצאה מכך גם מעמדות השמאל בישראל. האם הפעם הגלישה לפולחן אישיות תפגע בנתניהו?

"ביבי לא השתנה", טוענת דינה מרגולין, שעבדה לצידו כיועצת למגזר הרוסי בכמה מערכות בחירות. "הוא פשוט מתנהג כאדם שנדחק לפינה. הוא תמיד חשב שרק הוא יודע להתמודד עם המדינה הזאת. במישור הזה, הוא העריך רק את שרון, שבו ראה מנהיג שיודע לנהל. לא מעניינים את נתניהו לא חברים ולא מעניינת אותו החברה בישראל. הוא הולך כל הזמן לקראת מטרה קוסמית: לגאול את עם ישראל".

ואדים בלומין, היסטוריון, פעיל חברתי וחבר הנהלת הקרן החדשה רואה את המתרחש מעט אחרת. "ההתנהלות של ביבי דווקא מזכירה לי נשכחות", הוא אומר. "היא מחזירה אותי לגיל 11, כשבימי חג בברית המועצות היו מעמידים בכיתה טורסו של המנהיג שיהיה ברור שלאורו אנו חיים. הקמפיין הוא בעצם המשך של זליגה לפולחן אישיות, שהגיע מבחינתי לשיאו דווקא בהחתמת חברי הליכוד על חובת הנאמנות. הזיכרון הזה העביר בי צמרמורת. מה שמפתיע אותי היא העובדה, שלראשונה בשני העשורים האחרונים יש ברשתות בשפה הרוסית הרבה יותר תגובות שמגחיכות את ההתנהלות של ביבי ואת הקמפיין שהוא מוביל".

ד"ר יוליה לרנר, אנתרופולוגית מאוניברסיטת בן גוריון, אומרת שמדובר בהקצנה של דימוי המנהיג החזק ופחות בפולחן אישיות של ממש. לרנר טוענת כי בדומה לפוטין, נתניהו מנסה לטפח דימוי של "אישיות מיוחדת ובלעדית" בעיני הקהל הרוסי. ככה פוטין בונה את הדימוי סביבו, וזה מה שנבנה עכשיו סביב נתניהו. לרנר, חוקרת העלייה מבריה"מ לשעבר ובת לעלייה זאת בעצמה, גורסת כי לרוב הרוסים בישראל אין בעיה עם הקמפיין של נתניהו, גם אם יש בה סוג של פולחן אישיות. "סך הכל, הרטוריקה של ביבי לא מעוררת אצלם חשש מדיקטטורה", אומרת לרנר ל"שיחה מקומית". "פולחן האישיות המסוים שלו לא מתחבר אצל הרוסים לזיכרונות מהפחד הגדול בעבר. לרובם אין בעיה גם עם כוח, ביחוד כשהכוח הזה אינו מופנה נגדם".

ד"ר דימיטרי שומסקי מהאוניברסיטה העברית, המרבה לעסוק בסוגיות אלה, טוען לעומתה כי הקמפיין וההתנהלות של נתניהו "נראים אכן קרובים מאד לפולחן אישיות". כשהוא נשאל על הסלידה של הציבור דובר הרוסית מ"פולחן האישיות" לכאורה סביב רבין, הוא אומר שמדובר במצב שונה. "הם קצת עבדו על הישראלים", אומר שומסקי במידה של אירוניה. "הם לא סלדו מהפולחן, הם סלדו מרבין ומתהליך השלום שלו. הסלידה כביכול מפולחן אישיות של רבין היתה סוג של מניפולציה. עובדה, כשגנדי (רחבעם זאבי) נרצח, היה סביבו פולחן אישיות ממש בעיתונות הרוסית. רבים פה, בכל שכבות הגיל, ממש בסדר עם פוטין ופוטיניזם".

אז אולי יוכח בסופו של דבר כי פולחן האישיות של נתניהו משתלב נכון ברוח הזמן של ישראל 2019 – גם בקרב דוברי הרוסית, וגם בקרב כלל הישראלים.

לילי גלילי היא עיתונאית ומרצה בסוגיות בחברה הישראלית, מחברת הספר ״המיליון ששינה את המזרח התיכון״ (עם רומן ברונפמן). הספר עוסק בהשפעת העלייה מבריה"מ עם החברה והפוליטיקה בישראל

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
ההצהרות בעלות אופי ג'נוסיידי של ראשי המדינה לא באו משום מקום. ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' בכנסת (צילום: יונתן זינדל / פלאש90)

ההצהרות בעלות אופי ג'נוסיידי של ראשי המדינה לא באו משום מקום. ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' בכנסת (צילום: יונתן זינדל / פלאש90)

סמוטריץ' או דו-לאומיות, אין דרך אחרת

האווירה הג'נויסיידית שהשתלטה על ישראל אחרי 7 באוקטובר היא לא סטייה, היא נעוצה בשאיפה הציונית הישנה לכמה שיותר קרקע עם כמה שפחות ערבים. המוצא היחיד הוא להכיר שהביטחון של היהודים תלוי בהכרה בדו-לאומיות של המרחב הזה

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf