איכילוב: עשרות הפגינו בתמיכה באסירים שובתי הרעב המאושפזים במקום
בתי חולים רבים הפכו למתקני כליאה, עם אשפוזם של עשרות מתוך מאות האסירים הפלסטינים השובתים רעב במחאה על השימוש במעצרים מנהליים. המפגינים קראו לשחרר את האסירים, ולכבד את זכויות החולים
אתמול (חמישי) בערב התאספו כשלושים מפגינים מחוץ לבית החולים איכילוב בתל אביב על מנת להביע תמיכה באסירים הפלסטינים שובתי הרעב המאושפזים שם ולקרוא לשחרורם. האסירים הפוליטיים נאבקים נגד המערכת הישראלית שכולאת רבים מהם תחת צווים מנהליים השוללים מהם את הזכות לדעת במה מואשמים, עד מתי יכלאו או להגן על עצמם בהליך משפטי.
> דרך דלת נעולה וסוהרים באיכילוב צעקנו לשובתי הרעב בתמיכה

האסירים הפלסטינים מנהלים מאבק נגד השימוש במעצרים מנהליים. הפגנה מול איכילוב (ציום: אורן זיו,/אקטיבסטילס)
האסירים הפלסטינים מנהלים מאבק פוליטי בלתי אלים שמרכז אליהם את תשומת הלב והתמיכה של הקהילה הפלסטינית ברחבי העולם, וגם את התמיכה של רבים בקהילה הבינלאומית. בעקבות שביתות קודמות הוציא משרד הבריאות נוהל שמחייבת את שב"ס להעביר שובתי רעב למעקב רפואי לאחר עשרים ושמונה ימי שביתה.
האפקטיביות הפוליטית של השביתה שהיום לוקחים בה חלק קרוב לשלוש מאות אסירים מפעילה לחץ אדיר על המערכת הפוליטית הישראלית. הלחץ גרם למשרד לביטחון פנים להביא לאישור ועדת השרים לענייני חקיקה חוק שיתיר האכלת שובתי רעב בכפיה, בניגוד להצהרת מלטה של ההסתדרות הרפואית העולמית ובניגוד לעמדתה של הסתדרות הרופאים בישראל. הלחץ אפילו גייס את ראש הממשלה בנימין נתניהו שהבטיח למצוא רופאים שיסכימו לבצע את ההליך האלים והמסוכן הזה.
בית החולים איכילוב (כמו גם בתי חולים אחרים) האמון על בריאות החולים ומחויב באופן מוחלט לאתיקה רפואית הפך בשבועיים האחרונים למתקן כליאה. כמאה אסירים מאושפזים בבתי החולים הישראלים והצפי הוא שהשביתה תתרחב ויהיה צורך לאשפז רבים נוספים.
למעשה, שב"ס קבלו לידיהם חדרים והפקיעו אותם מבתי החולים. באחת המחלקות הפנימיות באיכילוב הם סגרו חלק מהמסדרון במחסום והיה ניכר שלרופאים והצוות אין שום יכולת להשפיע על הנעשה בשטח המופקע של המחלקה שלהם. בנוסף בשלושת ביקורי במחלקה התרשמתי כי הרופאים, שחשים אי נוחות והסתיגות מהסיטואציה, נמנעים מלעשות דבר בנידון תחת עינם הפקוחה והמאיימת של כוחות הביטחון הרבים שממלאים את המחלקות. המחלקות שאמורות לתת טיפול רפואי מקצועי, באווירה רגועה ככל הניתן, הפכו למוצב משטרתי שגברים חמושים מסתובבים בו.
ברחבי המחלקה תלויים כדרך קבע שלטים המסבירים לחולים בקצרה את זכויותיהם ומדגישים כי זכויות אלה מגיעות לכל חולה ללא כל אפליה. בין הזכויות האלה – הזכות לכבוד בזמן האשפוז והטיפול, הזכות לליווי בן משפחה, הזכות לקבל טיפול רפואי בהסכמה בלבד והזכות להתחשבות בדת, אידאולוגיה או אמונה במתן הטיפול.
> החוק שמאפשר האכלה בכפיה של שובתי רעב הוא מתן הכשר לעינויים
שב"ס, המשרד לבטחון פנים וגורמים נוספים למעשה כופים על הצוות הרפואי לאפשר מניעה של זכויות החולה. במחלקה מאושפזים חולים בניגוד לרצונם, כשהם אזוקים למיטותיהם, ואף מבלי שהותר לצוות הרפואי ליצור קשר עם משפחות החולים, לעדכן במצבם או במקום המצאם. באם יעבור החוק המתיר האכלה בכפייה יתבקשו הרופאים להוציא לפועל הליך שנוגד את האתיקה הרפואית באופן בוטה ונחשב במקומות רבים בעולם לצורה של עינויים.
ביקורי הפעילים במחלקות והפגנות התמיכה באסירים השובתים מחוץ לבתי החולים הם קריאת התעוררות לצוותים הרפואיים לעצור את המהלך המסוכן הזה ולהתנגד אליו. לא להסכים להפוך למכונות בידי מערכת הכליאה וחיילים במאבק פוליטי ולסרב להעניק טיפול רפואי בתנאים הללו. על בתי החולים והממסד הרפואי להקים קול זעקה ולדרוש חופש מקצועי בטיפול בחולים ושמירה מלאה על זכויותיהם וכבודם של החולים.
בתי החולים אינם בתי סוהר. והאסירים השובתים הם אסירים פוליטים המנהלים מאבק צודק לשחרורם. התרופה הטובה ביותר והצודקת ביותר למצבם היא החירות.
בזמן שרבים כל כך בתקשורת הישראלית זנחו את תפקידם והתגייסו לשמש ככלי תעמולה, שיחה מקומית גאה להיות מי ששומרת באופן עקבי על אמות מידה עיתונאיות וערכיות. אנחנו גאות וגאים להיות כלי התקשורת היחיד בעברית שמביא קולות מעזה באופן עקבי, ושחושף שוב ושוב את המנגנונים מאחורי מדיניות הלחימה הישראלית, שגובה את חייהם של עשרות אלפים בעזה ומפקירה למותם את החטופים הישראלים. התפקיד שלנו בשדה התקשורת הישראלית הוא חשוב וייחודי, ונוכל להמשיך למלא אותו רק בעזרתך. הצטרפות לחברות שיחה מקומית, על ידי תרומה חודשית קבועה בכל סכום, תסייע לנו להמשיך ולחשוף את המציאות. התרומות מקהל הקוראות והקוראים לא רק מסייעות לנו כלכלית, הן גם עוזרות לנו להבין שיש מי שעומדים מאחורינו, ושעבודתנו חשובה להם.
לתמיכה בשיחה מקומית