הירי בחברון: מה למד"א ולחובש שצעק "הכלב חי, שמישהו יעשה משהו"?
במד"א מצדיקים את ההחלטה לא לטפל בפלסטיני הדוקר בחברון לפני שנורה למוות. אולי זה קשור לאחד, עופר אוחנה, שנוהג באמבולנס מד"א, שעולה לרגל לקבר גולדשטיין ושבאירוע עצמו קרא "לעשות משהו" לגבי זה שהפצוע חי
בתחקיר מגן דוד אדום על התקרית ביום שישי שעבר בחברון נמצא כי "בזירת האירוע לא נשלל חשש למטען חבלה או גורם מסכן אחר, זאת בין השאר בשל העובדה כי המחבל היה שרוע על הקרקע עם מעיל (ביום חמסין) ואף גורם ביטחוני בשטח לא הפיג חשש זה". בצה"ל טוענים כי מדובר בשקר ואף נזפו בחיילים בשטח שלא הגישו עזרה לפלסטיני.
על התנהגות מד"א נכתב בהרחבה כבר כאן, ומן הסתם התחקיר הזה בא לחפות על התנהגות החובשים בשטח. אבל צריך להגיד כמה מילים על תוצאותיו: ראשית, חמסין לא היה בחברון, וכמה מהמתנחלים במקום לבשו גם הם בגדים ארוכים. שנית, אני לא חושב שאנחנו צריכים לסמוך על חקירות צה"ל, אבל כאן אין לצבא כל אינטרס לשקר. יותר מכך, צה"ל הוא האחראי על הקביעה אם יש או אין מטען, ולכן במקרה הטוב ביותר מד"א יכול לטעון כי צה"ל לא הודיע להם על כך, לא ש"לא נשלל חשש למטען או גורם אחר".
זאת ועוד, התחקיר של מד"א מתבסס מן הסתם על הפרמדיק שלהם בשטח, שכתב בפייסבוק שלו לאחר האירוע את הדברים הבאים:
בעדינות ניתן לומר כי לא מדובר באדם אובייקטיבי, אלא במי שמצהיר בריש גלי שהוא תומך בהרג של לא יהודים, גם אם לא עשו דבר. זאת לא רק לגבי פלסטטינים, אגב, אחרי תחקיר ערוץ 2 על שוברים שתיקה, הוא שיתף את התחקיר וכתב "עמלק עדיין חי ובועט". את זרע עמלק צריך להוציא להורג לפי התורה.
> אנשי הרפואה שעמדו מנגד בזמן שחייל ירה בראשו של פצוע
עצם הקביעה הנחרצת בתחקיר מעלה כמה שאלות: האם מד"א לא מנסים רק לנקות את עצמם כאן, אלא גם לתמוך בגרסת החייל היורה? טענת המטען מבוססת על סרטון נוסף של התקרית. מישהו צועק שם "יש עליו כנראה מטען, שימו לב" – צעקה שייתכן כי נועדה למנוע טיפול בפצוע. אם מסנכרנים את הסרטון הזה עם הסרטון של בצלם, רואים שהצעקה קרתה 1:41 דקות לפני הירייה. בכל הזמן שחולף החייל מתנהל בצורה נינוחה לחלוטין. הסרטון הנוסף נחתך לפני הירייה, דבר שהקשה על הסנכרון, אך שגם מעלה שאלות לגבי מה שמנסים להסתיר בו.
הסרטון השני הופץ על ידי עמותה בשם "חברים לשעת צרה". חובש בשם עופר אוחנה חתום על מסמכיה. בסרטון אפשר לשמוע את אותו אוחנה, אשר הגיע לזירה כשהוא נוהג באמבולנס מד"א מספר 168. ב-0:22 הוא צועק "המחבל עוד חי הכלב הזה, שלא יקום עלינו". ותשע שניות אחר-כך: "הוא חי, בואנה שמישהו יעשה משהו".
בעברו אוחנה תקף סיור של "שוברים שתיקה" ואף נעצר בעקבות כך. הוא הוסרט כשהוא מבלה עם צעירים שרוקדים על הקבר של ברוך גולדשטיין. בזירות הפיגועים בחברון בדרך כלל אפשר למצוא את אוחנה, ועושה בהן כשלו.
תמונות משותפות עם מנכ"ל מד"א
ניסינו לבדוק מה הקשר של אותו עופר אוחנה למגן דוד אדום. דובר מד"א טען כי אינו מכיר את האיש ושהארגון לא משתף פעולה עמו. זאת למרות שהאיש הגיע באמבולנס של מד"א, ונמצא בכל זירות הפיגועים. זאת למרות שכפי שנכתב ב"הארץ" לאחרונה, "צה"ל הזהיר באחרונה את הנהלת מד"א, שארגון הצלה יו"ש פועל בשטחים באישורה, כי עליו לוודא שהחובשים של הארגון מטפלים גם בפלסטינים פצועים". אוחנה מופיע במקומות שונים כמנכ"ל אותו ארגון, כאן הוא מופיע כמנהל במוסד "מיסודו של הרב מרדכי אליהו ודב ליאור".
לידינו הגיעו תמונות שמעלות ספקות נוקבים לגבי הטענה של דובר מד"א. בתמונות נראים מנכ"ל מד"א, אלי בין, והסמנכ"ל, אבי חובב, מסיירים בחברון עם עופר אוחנה וגם יושבים במשרדו. האמנם באמת במד"א לא מכירים את האיש?
ברור למה מד"א לא ששים להודות בקשריהם עם אוחנה וארגונו, אך הם יטיבו לעשות אם במקום לנסות לטייח קשר זה פשוט יפסיקו לעבוד איתו.
עופר אוחנה מקלל את עיסא עמרו, פעיל לא-אלים בחברון, כשהוא עצור:
זו לא הפעם הראשונה שמד"א מואשמת בכך שאינה מטפלת בפלסטינים. כאן, לדוגמא, אפשר לראות סרטון נוסף ממחנה הפליטים אל פאוור מנובמבר האחרון בו מוחמד אסמאעיל א-שובאכי, בן 19, מדמם למוות אחרי שדקר חייל, כאשר צוות מד"א מטפל במקביל בחייל. א-שובאכי מת מפצעיו.
ממד"א נמסר כי הוועדה שחקרה את האירועים קבעה כך: "הוועדה ממליצה לפנות לארגון ההצלה אליו משתייך החובש שהתבטא בצורה לא ראויה על מנת למצות את ההליכים נגדו. במד"א מדגישים כי מסקנות הוועדה מצביעות על כך כי לא נפל פגם בפעילות צוותי מד"א בזירת האירוע. במד"א ימשיכו לעבוד בשיתוף פעולה מלא עם כוחות הביטחון וכן לעבוד יחדיו לחידוד וריענון נהלי העבודה בשטח. צוותי מד"א מעניקים טיפול רפואי לכל אדם באשר וללא שום שיקול מלבד מצבו רפואי וחומרת פציעתו של הנפגע". עופר אוחנה סירב לענות לשאלות שיחה מקומית.
אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.
בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.
בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.
זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית
לתמיכה – לחצו כאן