newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

עולים על חומש עם בולדוזר: הבלפוריזציה של המאבק נגד הכיבוש

הקריאה של ארגוני שמאל להגיע בשבת לפרק את המאחז עוררה סערה. שינוי הגישה היה בולט, והיו מי שטענו שמדובר ב"לקיחת החוק לידיים" ובמעשה "אלים". אך הפעילים אומרים שאנשי בלפור הפיחו רוח חדשה ונחוצה במאבק הוותיק, וש"זה מבטא התפכחות מההבטחות שניתנו בממשלת השינוי"

מאת:
פעולה בבלעין ב-2011: המפגינים ניסו לפרק חלק מהגדר, הצבא הגיב בירי (צילום: אורן זיו)

הרטוריקה עוברת מהשמאל הרדיקלי למיינסטרים. פעולה בבלעין ב-2011: המפגינים ניסו לפרק חלק מהגדר, הצבא הגיב בירי (צילום: אורן זיו)

הקריאה של ארגוני שמאל להפגנה במאחז חומש בשבת הקרובה, 28 במאי, עוררה סערה, לאחר ההצהרה כי יגיעו לפרק את המאחז בעזרת בולדוזר.

ההצהרה זכתה לסיקור נרחב, בעיקר מימין, אבל גם בשמאל נשמעה ביקורת על "לקיחת החוק לידיים". בתגובה, אנשי ימין הכינו גירסה משלהם לפוסטר של ארגוני השמאל, שבה נראה דחפור הורס את מסגד אל אקצה, לצד הלוגואים של ארגוני השמאל שהופיעו בהזמנה המקורית.

מעבר לביקורת ולתגובות הנגד, בולט מאוד השינוי בגישה. חברים בארגונים שיזמו את הצעדה מספרים כי המחאה בבלפור, והעובדה שפעילים רבים עברו ממנה למחאה נגד הכיבוש, השפיעו על הבחירה בטקטיקה שונה מההרגל. הם ציינו כי האכזבה מ"ממשלת השינוי" בכל הנוגע לעניין הפלסטיני מחייבת גישה אחרת, שתאתגר את המערכת.

ואכן, מי שמגיע בשנה האחרונה למחאות בשייח' ג'ראח, בדרום הר חברון או בלוד, לליווי רועים בבקעת הירדן או לפעילות של "מסתכלים לכיבוש בעיניים", יכול להבחין בפנים חדשות רבות – שהגיעו ממחאת בלפור מלאים באנרגיות, וגם ברעיונות לפעולות חדשות.

"הפעולה היא המשך של הטקטיקה ואופן המחשבה של מה שראינו בהפגנות בבלפור", אומרת דנה מיילס, מ"מ מנכ"ל "שלום עכשיו". "היה שם אתגור של גבולות החוק, אמירה שלא נותנים לקול שלנו ביטוי ושהמערכת לא עובדת. אנחנו לא לוקחים את החוק לידיים, אבל ההתנהלות בשטחים היא לא חוקית ולא מוסרית, ואני רוצה לאתגר את החוק".

פרט ל"שלום עכשיו", באירוע ישתתפו הארגונים "מחזקים", "שוברים שתיקה", "קריים מיניסטר", "לוחמים לשלום", "זזים", "אמהות נגד אלימות", "קואליציית המסיק", "מסתכלים לכיבוש בעיניים", "מחסום ווטש" ו"פעילי הבקעה". ככל הנראה, המשטרה והצבא ישאפו לחסום את המפגינים בדרכם למקום.

מיילס אומרת: "זו בהחלט עליית מדרגה מבחינתנו. זה שינוי טקטיקה. אנחנו לא רוצים לעבוד רק בתוך הממסד. 'שלום עכשיו' היתה בעבר תנועה שהאנשים שלה חסמו כבישים או שכבו לפני בולדוזרים. זה היה נוכח בעולמות התוכן שלנו".

ישי הדס, אחד הפעילים המרכזיים בבלפור וממקימי תנועת "קריים מיניסטר", שותף לתחושה שמדובר בגישה חדשה. לדבריו, "יש הבנה שלחזור על אותו דבר לא מביא תוצאה, ולכן הגיע הזמן לעשות משהו קצת שונה, להגיע לשיח הציבורי. זו גישה חדשה בקבוצות האלה. אני שמח שאימצו את זה, זה חשוב. דברים אולי לא ישתנו באופן מידי, אבל אי אפשר שצד אחד יהיה היפראקטיבי, וצד אחד רגוע ועדין, וממשיך כאילו שהכל נורמלי".

הפגנה מול מעון ראש הממשלה בבלפור בירושלים, ב-14 ביולי 2020 (צילום: אורן זיו)

הפגנה מול מעון ראש הממשלה בבלפור בירושלים, ב-14 ביולי 2020 (צילום: אורן זיו)

אלק יפרמוב, מנהל הפעילות הציבורית ב"שלום עכשיו", מספר על המעבר מבלפור למחאה נגד הכיבוש. לדבריו, "אני רק דוגמה אחת. יש גל של אנשים שמצאו את עצמם במאבק הזה, וזה מאוד הגיוני. אנשים יצאו למאבק חירום נגד האיום המידי בדיקטטורה, וכשזה הוסר הם עברו לנושא הכי בוער הבא".

לדברי יפרמוב, "זה לא רק האנשים, זו גם דרך מאבק וצורת הסתכלות שונה ממה שאפיין את מחנה השמאל הישן והקצת רדום. בבלפור הבנו שלא מספיק לעמוד ליד השוטרים ולהפגין בכיכר בין הגדרות, צריך לאתגר, להתעקש, למתוח את הגבולות ואת המחסומים. כל זה נודד עכשיו. יש בלפוריזציה של המאבק בכיבוש".

הדס מסכים כי מדובר בהשפעה של מחאת בלפור, ואומר: "אין לי ספק, זה ברור כשמש. וזה טוב, זו אבולוציה מתבקשת. יש אנשים שחשבו שהיינו בבלפור רק בענייני שחיתות שלטונית ונתניהו, נקודה, אבל היינו שם בעניין מהותי".

לדברי הדס, "זה המשך ישיר של אותו המאבק. דקה לפני שיש לנו לבנוניזציה בשטחים – כבר היום רואים סוג של פלגנות שמגובה על ידי יחידות מסוימות בצה"ל – צריך לצעוק, ושהצעקה תישמע. הכיבוש הודחק יותר מ-20 שנה. מדברים על 'צמצום הסכסוך' במקום להתמודד עם הבעיות. והנזק מצטבר.

"אין ברירה, צריך לפעול. אי אפשר לשבת בצד כשהקיצון הפך למיינסטרים. זה חריש עמוק. הרבה יותר קל להלהיב את ההמונים לגבי נקמה, כוח ושנאה. לעשות הפוך מאוד קשה".

"אין חוק שאוסר על פירוק של מבנה לא חוקי"

גיא הירשפלד, פעיל ותיק בבקעת הירדן, היה חלק ממאהל בלפור וממקימי קבוצת "מסתכלים לכיבוש בעיניים", ולקח רבים ממחאת בלפור לסיורים בגדה. "יש רוח חדשה של שינוי, שהביאו פעילים שהגיעו מבלפור עם סגנון חדש ואנרגיות חדשות, וזה מבורך", הוא אומר.

"מסתכלים לכיבוש בעיניים" מארגנים מדי שבוע מאהל מחאה מול הקריה בתל אביב. בנוסף, הם מקיימים בימי שישי משמרות מחאה בגדה ובימי שבת משמרות בגשרים – רעיון שההשראה לו הגיעה מהמחאות בתקופת סגרי הקורונה, כשמפגיני בלפור הפגינו בגשרים וליד הבית מדי שבוע.

לדברי הירשפלד, "הנוכחות במאהל (בבלפור) חשפה אנשים לדברים האלה. הגוש נגד הכיבוש הכניס בבלפור רוח חדשה, וגם הצעדה מסילוואן לבלפור. פתאום אנשים עם מודעות חברתית ופוליטית התעוררו. אנשים אומרים לי שעד היום הם לא ידעו, כי בחדשות המיינסטרים זה כולם 'מחבלים'.

הפגנה בבלפור בירושלים, ב-20 במרץ 2021 (צילום: אורלי נוי)

הפגנה בבלפור בירושלים, ב-20 במרץ 2021 (צילום: אורלי נוי)

"האנשים מבלפור הגיעו עם אנרגיות של 'הצלחנו שם, נצליח גם פה'. ברור שזה שונה, אבל הם הביאו אנרגיות. רבים מהם חדורי מטרה, ונקווה שזה רק יתגבר".

פעולות ישירות של ישראלים בגדה אינן דבר חדש. במשך שנים, פעילים של "אנרכיסטים נגד הגדר" ו"תעאיוש" ביצעו כאלה. בין החתומים על הקריאה להפגנה בשבת גם "לוחמים לשלום", "קואליציית הבקעה" ו"זזים", שמשתתפים דרך קבע במסיקים ובמחאות עם פלסטינים. למרות זאת, התחושה כעת שהרטוריקה מהסוג הזה עברה מהשמאל הרדיקלי למיינסטרים של השמאל הציוני, ולכן גם האירוע מושך תשומת לב וסיקור עוד לפני התרחשותו.

מיילס סבורה שהשינוי בגישה מבטא "התפכחות מההבטחות שניתנו בממשלת השינוי. זו ממשלה ימנית יותר מאשר ממשלות בלי מרצ והעבודה, שבונה יותר יחידות דיור בשטחים מהממשלות שקדמו לה, ולא עומדת באף הבטחה בנושא הכיבוש רק כדי לשרוד. מפלגות השמאל לא רוצות לנענע את הסירה. השאלה היא מה התפקיד שלנו כאן".

הבחירה להתמקד בחומש אינה מקרית. לא רק שהמאחז אינו מורשה, הוא גם נמצא באזור שאסור לישראלים לשהות בו על פי חוק. בנוסף, בית המשפט פסק כבר ב-2013 כי צריך לאפשר לחקלאים הפלסטינים במקום גישה לאדמתם, ויצאו ממנו מספר רב של התקפות אלימות.

אחרי הרצח של יהודה דימנטמן גברה הנוכחות היהודית במקום, והתקיימו בו כמה צעדות המוניות, שבחלקן השתתפו חברי כנסת. תנועת הפלסטינים במקום הוגבלה קשות. רק השבוע ציינו שר הביטחון, בני גנץ, וראש הממשלה החליפי ושר החוץ, יאיר לפיד, כי על המקום להיהרס. השאלה היא רק מתי.

לגבי הטענות על "לקיחת החוק לידיים" ושהכוונה להרוס מאחז היא פעולה "אלימה", אומר יפרמוב: "חשוב לומר שאנחנו באים לטפל בתופעה שהיא איומה מהרבה מאוד בחינות. יושבים שם אנשים בנקודה אסטרטגית, כמו בכל מאחז, כדי להנציח את הסכסוך. אפילו לפי ישראל הכובשת, הם שם בצורה לא חוקית. אנחנו באים לעשות משהו כדי להפסיק את המצב הלא חוקי. אי אפשר להילחם בדבר הזה באמצעות פוסטים בפייסבוק, צריך לעשות פעולה בשטח.

"לבוא עם דחפור על מבנה לא חוקי זה לא אלים. אף אחד לא ירים יד – לא על שוטר ולא על מתנחל, ואין חוק שאוסר על פירוק של מבנה לא חוקי. למבקרים מבפנים, הבחירה היא בין לעשות את זה לבין לא לעשות דבר".

צעדת המתנחלים לחומש, ב-23 בדצמבר 2021 (צילום: אורן זיו)

צעדת המתנחלים לחומש, ב-23 בדצמבר 2021 (צילום: אורן זיו)

בניגוד לפעולות של השמאל הרדיקלי בגדה, בפעולה הנוכחית צפויים להשתתף רק ישראלים. מיילס אומרת: "ברור שאם פלסטינים ינסו לעשות דבר כזה הם ייתקלו בירי חי. אנחנו מנצלים כאן את הפריבילגיה שלנו״. יפרמוב הוסיף: ״היו שאמרו שהפעולה לא בתיאום ולא בשיתוף, אלא מתבצעת מעל הראש של הפלסטינים. זה לא נכון. מאחורי הקלעים יש תיאום מתמשך ומאוד הדוק.

"היינו במועצה של בורקה ושל בזרייה. הם תומכים. שאלנו אותם אם הם לא חוששים שהפעולה תגרום להם נזק, והם ענו שהם חיים במצב של נזק תמידי, שהפעולה לא יכולה להזיק להם".

ועוד משהו קטן...

אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.

קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.

ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
אריאל שרון בחווה שלו בנגב, ב-1997 (צילום: גדעון מרקוביץ / פלאש90)

אריאל שרון בחווה שלו בנגב, ב-1997 (צילום: גדעון מרקוביץ / פלאש90)

"שטחי האש נתפסו למטרה אחת: רזרבת קרקעות להתיישבות"

חשיפת "שיחה מקומית": כבר בישיבה ב-1979 הסביר אריאל שרון כי הכריז על כל שטחי האש בגדה המערבית כדי לאפשר את העברת האדמות למתנחלים. לפי מסמכים נוספים שאותרו בארכיון המדינה, שטח האש בדרום הר חברון, שמשמש כעת תירוץ לגירוש של כ-1,000 איש מביתם, נועד גם להפריד בין הבדואים אזרחי ישראל לפלסטינים

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf