newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

סנקציות לבדן לא יועילו. יש לחזק במקביל את קהילות הרועים

עד כה, כחודשיים מאז הושתו הסנקציות הראשונות, אין אינדיקציות לשינוי בעוצמה ובתדירות אירועי האלימות נגד פלסטינים בגדה. על מדינות העולם לפעול לא רק כנגד הפורעים, אלא גם לחיזוק הקהילות שנאבקות באופן יומיומי על הישרדותן

מאת:
חיילים מגנים על המתנחלים. חייל זורק אבן לכיוון כבשים של רועים פלסטינים (צילום: אורן זיו)

מושא ההתעללות העיקרי של הפורעים היהודים הן קהילות הרועים בשטח C, הנתונות להתעמרות מצד המדינה באופן שיטתי. חייל לצד עדר כבשים של רועים פלסטינים (צילום: אורן זיו)

זרם הסנקציות הכלכליות והאישיות המושתות לאחרונה על פורעים יהודים רשם ציון דרך כאשר לרשימה המפוקפקת הוכנסו, לראשונה, גם ארגונים וגופים הפוגעים בזכויות אדם של פלסטינים בגדה. לארגון להב"ה הקיצוני צורף גדוד "נצח יהודה", בנימוק שהיווה אכסנייה לפורעים יהודים ושחייליו סייעו בגירוש קהילות רועים פלסטיניות, בהשחתת רכושם ובפעולות נקם נגדם.

הטלת סנקציות כלכליות משדרת מסר חד משמעי למדינה, שאינה עושה כל שביכולתה למנוע פוגרומים, ביזה, פגיעה בנפש ופגיעה ברכוש בקנה מידה מעורר פלצות. אך למרות השינוי במדיניות ארה"ב, בריטניה והאיחוד האירופי, ספק אם סנקציות כלכליות בלבד יוכלו להוות כלי יעיל לשינוי המציאות בשטח. כדי שהמצב ישתנה, על מדינות העולם להתערב באופן אקטיבי גם לטובת הקהילות שנפגעות.

החזית האלימה והמתעצמת שמובילים מתנחלים בגדה נבדלת משאר החזיתות איתן מתמודדת ישראל, בעיקר משום שישנה כוונת מכוון של השלטון לשחרור רסן ולאיבוד שליטה על הפורעים, כאשר במקרים רבים החיילים, שליחיה של המדינה, תומכים אקטיבית בפעילותם. אמנם את הטון קובעים אנשים פרטיים, אך המדינה הגיעה למצב קיצוני ובלתי נתפס בגיבוי של האלימות ובתמיכה בה, שהוביל לתגובות חסרות תקדים מצד ידידותיה של ישראל בעולם.

מושא ההתעללות העיקרי של הפורעים היהודים הן קהילות הרועים בשטח C, הקהילות החשופות ביותר, הנתונות להתעמרות מצד המדינה מאז ומתמיד באופן שיטתי. מסכת הייסורים שהן עוברות כוללת העברה בכפייה והריסת בתים, ניסיונות גירוש, הריסה וסתימה של בארות, מניעת גישה למשאבי טבע והחרמת רכוש, בכלל זה עדרי צאן, טרקטורים וחומרי בנייה.

בשנים האחרונות כמעט ולא גורשו קהילות על ידי ישראל באופן רשמי, למרות שהכוונות עדיין קיימות ואפילו ניתנה גושפנקא משפטית במספר מקרים (למשל ח'אן אלאחמר ושטח אש 918), אך עם הקמת הממשלה הנוכחית, וביתר שאת מאז אוקטובר המר, גורשו עשרות קהילות – בעיקר באמצעות התעמרות, אלימות ישירה ואיומים של פורעים יהודים בכל רחבי הגדה, לעיתים בסיוע חיילים.

מדיניות התכנון הגזענית והמפלה של ישראל שואפת מחד לנקות את שטח C מפלסטינים, ובמיוחד מקהילות הרועים, ומאידך להסדיר את עשרות החוות והמאחזים היהודים שהוקמו לאחרונה על גבי מרחבי החיים של קהילות הרועים אשר נמצאות במקום עשרות רבות של שנים.

נוכח זאת, עולה השאלה אילו הישגים יכול מהלך של הטלת סנקציות כלכליות לייצר והאם יש בו כדי לעצור את ההתנהלות של הפורעים היהודים ושל השלטון. עד כה, כחודשיים מאז הושתו הסנקציות הראשונות, אין אינדיקציות לשינוי בהתנהלות השלטונית או בעוצמה ובתדירות אירועי האלימות נגד פלסטינים. ייתכן אפילו שהעוצמה והתדירות התגברו בשל תסכול הפורעים, היעדר האכיפה וכתגובה לסנקציות.

לכן על מדינות העולם לפעול באופן נחרץ לא רק נגד הפורעים, אלא גם בעד קהילות הרועים באופן פוזיטיבי. כלומר במקביל לסנקציות הכלכליות, על מדינות העולם לחזק את הקהילות שנאבקות באופן יומיומי על הישרדותן. זאת, על ידי דרישה תקיפה מישראל להכיר בקהילות הללו באמצעות הכנת תוכניות התואמות את אורח חייהן ובשיתופן, חיבור הקהילות לתשתיות, השקעת משאבים בפיתוח פיזי וכלכלי, ולאפשר להן גישה למשאבי טבע ולאדמות מרעה בכדי להגביר את חוסנן.

אלון כהן ליפשיץ הוא אדריכל ומנהל את פעילות עמותת במקום – תכנון וזכויות אדם בשטחי C

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
ציורים מעזה ב"זו אינה תערוכה" במוזיאון פלסטין בביר זית (צילום: פאטמה עבד אלכרים)

ציורים מעזה ב"זו אינה תערוכה" במוזיאון פלסטין בביר זית (צילום: פאטמה עבד אלכרים)

"ייתכן שרואים כאן את היצירות האחרונות שנותרו מאמנים עזתים"

תערוכה במוזיאון פלסטין בביר זית מנסה לשקף את מחיקת החיים והתרבות בעזה, ובו זמנית להתנגד לה. חלק מהאמנים שיצירותיהם מוצגות בתערוכה נהרגו במלחמה. עבור מי ששרדו, ניתן לראות בה תקווה לעתיד

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf