newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

"שטחי האש נתפסו למטרה אחת: רזרבת קרקעות להתיישבות"

חשיפת "שיחה מקומית": כבר בישיבה ב-1979 הסביר אריאל שרון כי הכריז על כל שטחי האש בגדה המערבית כדי לאפשר את העברת האדמות למתנחלים. לפי מסמכים נוספים שאותרו בארכיון המדינה, שטח האש בדרום הר חברון, שמשמש כעת תירוץ לגירוש של כ-1,000 איש מביתם, נועד גם להפריד בין הבדואים אזרחי ישראל לפלסטינים

מאת:
אריאל שרון בחווה שלו בנגב, ב-1997 (צילום: גדעון מרקוביץ / פלאש90)

החזון שלו הולך ומתממש. אריאל שרון בחווה שלו בנגב, ב-1997 (צילום: גדעון מרקוביץ / פלאש90)

מסמך שאיתר "שיחה מקומית" בארכיון המדינה מגלה כי שטחי האש בגדה המערבית הוכרזו כדי לשמש "רזרבה של קרקעות" עבור התנחלויות ישראליות.

תמליל מ-1979, של ישיבת הוועדה להתיישבות המשותפת לממשלה ולהסתדרות הציונית העולמית, שהוגדר בזמנו כ-"סודי ביותר", חושף כי אריאל שרון, שר החקלאות דאז, הסביר שהכריז על כל שטחי האש בגדה כדי להעביר את האדמות בעתיד למתנחלים. לדבריו, זו מטרתם היחידה של שטחי האש.

"כמי שיזם את שטחי האש ב-1967, כולם נועדו למטרה אחת, לתת אפשרות ליישוב יהודי במקום", אמר שרון בדיון. "מיד כאשר הסתיימה מלחמת ששת הימים, ישבתי עדיין עם אוגדתי בסיני. בסיני שרטטתי אז את שטחי האש האלה. מטרת שטחי השטח האלה היתה לשמור רזרבה של קרקעות… שטחי האש נתפסו למטרה אחת: זו היתה רזרבת הקרקעות שלנו להתיישבות".

דבריו של שרון רלוונטים במיוחד כיום, כ-40 שנה לאחר מכן, כאשר אלפי פלסטינים במסאפר יטא, בדרום הר חברון ובבקעת הירדן, מועדים לגירוש עקב הכרזות על אדמותיהם כשטחי אש.

בישיבה של ועדת השרים לענייני התיישבות דנו בהקמת התנחלויות בבקעת הירדן באזורים שהוגדרו כשטחי אש ונסגרו בפני פלסטינים. שרון הסביר לנוכחים כי מלכתחילה קבע את גבולות שטחי האש והורה להעביר לגדה בסיסי צבא, כך שיתפסו אדמות עבור ההתיישבות הישראלית.

מכון "עקבות" חשף בעבר תמליל של ישיבה מ-1981, שבו שרון אמר כי שטח האש 918 הוכרז בדרום הר חברון כדי לעצור את "התפשטות ערביי ההר הכפריים לכיוון המדבר". במאי האחרון, בג"ץ אישר לצבא לגרש אלפי פלסטינים משמונה כפרים הנמצאים בשטח אש 918, באזור מסאפר יטא.

המדינה אמרה במשפט כי הרס הקהילות האלה, שעל פי עדויות תושביהם גרים במקום לפחות מסוף המאה ה-19, נחוץ לצבא לקיום אימונים. בשבוע שעבר החל הצבא באימוני טנקים, אש חיה, ומוקשים, סמוך לבתי הכפרים האמורים.

אימונים צבאיים במסאפר יטא, ב-22 ביוני 2022 (צילום: אורן זיו)

אימונים צבאיים במסאפר יטא, ב-22 ביוני 2022 (צילום: אורן זיו)

שני מסמכים נוספים, שאותרו על ידי "שיחה מקומית" בארכיון המדינה, שופכים אור לגבי המניע הפוליטי שמאחורי הקמת ההתנחלויות ושטח האש באזור דרום הר חברון: להפריד בין הבדואים אזרחי ישראל שבנגב לפלסטינים תושבי דרום הר חברון.

בכמה ישיבות של הוועדה להתיישבות, אמר שרון כי יש לפעול כדי להקים "רצועת חיץ התיישבותית" להגשמת מטרה זו.

"קיימת תופעה, שנמשכת כבר כמה שנים, של התחברות פיזית של אוכלוסיית הנגב הערבית עם ערביי הר חברון. נוצר מצב שהגבול מעמיק לתוך שטחנו", אמר שרון בוועדה להתיישבות בינואר 1981. "אנו חייבים במהירות ליצור רצועת חיץ התיישבותית, שתבדיל ותפריד בין הר חברון לבין היישוב היהודי בנגב".

שרון כינה זאת בדיון גבול אתני. "יש חשיבות רבה מאוד ליצור את החיץ הזה, כי אחרת נעמוד בפני עובדה, שבעצם הגבול, שהוא במקרה כזה הופך לגבול אתני, יעבור ממש בפרברי באר שבע".

בתמליל מישיבה נוספת, משנת 1980, העלה שרון את אותו נושא: "בחורה (יישוב בנגב; י"א) מתפתח יישוב ערבי של אלפי נפשות. יישוב זה נוגע כבר באוכלוסייה הערבית של דרום הר חברון. כך, הגבול באופן מעשי יעבור בסביבות באר שבע, ליד עומר. נניח שאוסיף עוד עשרת אלפים יהודים לדימונה או ערד, ואני רוצה שיהיו שם. כיצד אסגור פירצה זו? כיצד אכניס טריז בין הבדואים של הנגב לערביי דרום הר חברון?"

17% מהגדה המערבית היא שטחי אש

התשובה של שרון לשאלה לא איחרה לבוא. באותה שנה, הוכרזו כ-30 אלף דונם כשטח אש 918, בקצה הדרומי של הגדה. שטח האש הזה פרוס כחוצץ: דרומית אליו הכפרים הלא מוכרים בנגב, צפונית ומערבית ממנו הערים הפלסטיניות של דרום הר חברון. בתוכו אלפי בני אדם בכפרי מסאפר יטא, שיועדו לגירוש.

בדיונים הורה שרון להקים בשטחי הנגב יישובים יהודיים, כמו מיתר, ובשטחי דרום הר חברון התנחלויות, כמו מעון וסוסיה, שיהוו חלק מאותה רצועת הפרדה יהודית, בין כפרים בדואים בנגב לכפרים בדרום הר חברון.

כ-17% מהגדה המערבית הוכרזה כשטחי אש, כמיליון דונם, בעיקר בבקעת הירדן, דרום הר חברון, ולאורך הגבול המזרחי עם ירדן. מרבית ההכרזות בוצעו מיד לאחר כיבוש השטחים, ב-1967, ובתחילת שנות ה-70. בפועל, הצבא לא משתמש ברוב השטחים האלה. לפי מחקר של ארגון "כרם נבות", כ-80% משטחי האימונים בגדה המערבית אינם בשימוש של הצבא.

כמה דוגמאות עדכניות מעידות על כך שהחזון של שרון הולך ומתממש: פלסטינים ברחבי הגדה מגורשים משטחי האש, וישראלים תופסים את מקומם.

תושבי הכפר סוסיא בהפגנה מול ההתנחלות סוסיה, 2008 (אורן זיו / אקטיבסטילס)

תושבי הכפר סוסיא בהפגנה מול ההתנחלות סוסיה, ב-2008 (אורן זיו / אקטיבסטילס)

בעשור האחרון, למשל, הוקמו 66 מאחזי חוות רועים ברחבי הגדה. כשליש מהשטח עליו השתלטו מתנחלים באמצעות רעיית צאן, 83 אלף דונם, הם בשטחי אש, שלכאורה אמורים להיות סגורים בפניהם. חיילים בבקעת הירדן צולמו כמה פעמים בשנים האחרונות מודים כי הם מאפשרים למתנחלים לעשות שימוש בשטחי אש אלה, אך אוסרים על פלסטינים להשתמש בהם.

"בשנתיים-שלוש האחרונות אפשר לראות השתלטות של המתנחלים על שטחי האש", אמר דרור אטקס, שכתב את הדו"ח של "כרם נבות" על חוות הרועים, שעליו מבוססים הנתונים. "מדובר בהמשך הגיוני ומתבקש לדברים שאריאל שרון עשה לפני 55 שנה. חוות הרועים תוכננו באופן שיאפשר להן להשתלט על שטחי מרעה עצומים, שהוכרזו כשטחי אש עוד באוגוסט 1967".

המנגנון מופעל גם בדרום הר חברון. החטיבה להתיישבות הקצתה בשנה שעברה אדמות בשטח אש 918, במסאפר יטא, לאחד מתושבי המאחזים באזור. מתצלומי אוויר עולה כי שלושה מאחזים שהוקמו בשנות ה-2000 במקום – מצפה יאיר, אביגיל, וחוות מעון – בנו עשרות מבנים בתוך שטח האש.

בשנה שעברה, מתנחלים אף ניסו להקים מאחז בתוך שטח האש. זאת כאשר במקביל ועקב פסיקת בג"ץ, מאיצה המדינה את גירוש הכפרים הפלסטינים באמצעות הרס בתים ותשתיות.

העובדה הזו – ששטחי אש הן אמצעי לשרת את ההתנחלויות – היא מעין סוד גלוי, שידוע כמובן לפלסטינים ונאמר באופן מפורש על ידי שרון, כפי שנחשף כאן. הסוד הזה גלוי גם למתנחלים עצמם.

"בג"ץ הכריע בצורה מאוד מפתיעה לטובת ההתיישבות", אמר במאי יוחאי דמרי, ראש המועצה האזורית הר חברון, בתגובה לפסיקה שתאפשר גירוש של מאות ואולי אלפי פלסטינים ממסאפר יטא. "בג"ץ הורה למדינה לפנות את אותן משפחות, ועל זה אני מברך. כך באמת נלחמים על שטחי המדינה שלנו".

ועוד משהו קטן...

אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.

קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.

ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
תנועת ההתנגדות לאפרטהייד בדרום אפריקה הציגה את עצמה כפתוחה לכולם, ללא קשר לגזע או אתניות. מבקרים במוזיאון האפרטהייד ביוהנסבורג, 2008 (צילום: ג'ורג'יה פופלוול / CC BY-NC-ND 2.0)

תנועת ההתנגדות לאפרטהייד בדרום אפריקה הציגה את עצמה כפתוחה לכולם, ללא קשר לגזע או אתניות. מבקרים במוזיאון האפרטהייד ביוהנסבורג, 2008 (צילום: ג'ורג'יה פופלוול / CC BY-NC-ND 2.0)

הדיכוי דומה, המאבק שונה. בין האפרטהייד בדרא"פ וישראל

ההשוואה בין משטר האפרטהייד בדרום אפריקה למשטר הישראלי עוסקת בדרך כללי באמצעי הדיכוי. מחקר חדש בוחן את השווה והשונה בין דרכי ההתנגדות. אפשר ללמוד ממנו לקחים להצלחת המאבק נגד המשטר הישראלי

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf