הדרך למדינה פלסטינית עוברת בעזה
ראש הממשלה הפלסטיני לשעבר: הפלסטינים חייבים לאחד מחדש את המוסדות בגדה וברצועה, להכריז על פרק זמן של מאבק לא אלים ועל קיום בחירות חופשיות, ולהתנהל לאור חזון של מדינה דמוקרטית וערכי חירות צדק ושוויון
כותב: סלאם פיאד
עבור הפלסטינים החתירה למדינה מתחילה בעזה. אבל האם עדיין קיים עניין אזורי או בינלאומי בנושא המדינה הפלסטינית? אני סבור שככל שנותר עניין כלשהו באפשרות להתגייס למאמץ נוסף להחיות את "תהליך השלום" הוא בדרך כלל מתבטא בימים אלה באמירה: "בואו נראה תחילה מה יישא בחובו ה-17 במרץ", כלומר הבחירות בישראל. לדעתי, יהיו תוצאות הבחירות אשר יהיו, כל הצדדים המעורבים, אך בראש ובראשונה הפלסטינים, יגלו שהם צריכים להתמודד תחילה עם דחיקת נושא החתירה למדינה פלסטינית מסדר היום, האזורי והבינלאומי, במידה חסרת תקדים.
דחיקה זו נובעת משתי סיבות עיקריות. הראשונה היא התרחבות הספקנות, שגם כך כבר הייתה עמוקה, באשר ליכולתה של מסגרת אוסלו לממש את הבטחתה לאחר יותר משני עשורים של הליכי סרק. ספקנות זו גדלה בעקבות כשלון סבב השיחות האחרון. הסיבה השנייה היא העיסוק הכמעט בלעדי ברמה האזורית והבינלאומית באיום המיידי והתופח במהירות של דאע"ש וגורמים לא-מדינתיים הדומים לו באזור והרבה מעבר לו.
> כך בנו רבין ופרס את הברית עם חד"ש שהעלתה את השמאל לשלטון
סלאם פיאד ראש הממשלה הפלסטינית לשעבר. (צילום ארכיון: Mazur/catholicchurch.org.uk)
הגם שהפלסטינים הם הצד החלש במאזן הכוחות האסימטרי למדי שבין הכובש לנכבש, בכל זאת יש להם אפשרות להחזיר את מאבקם לסדר היום במקום שבו הדבר ישפיע ביותר – בעזה. זו תהיה הבחירה הנכונה, לא רק בגלל הצורך הדחוף להתמודד עם תנאי החיים הקטסטרופליים השוררים שם, אלא גם מבחינה אסטרטגית, מאחר ותנאי יסוד בדרך לריבונות הוא שילוב מחדש של עזה במסגרת הפלסטינית.
שילוב זה יחייב נקיטה בצעדים רציניים לניהול יעיל של ריבוי הדעות הפלסטיני, הן לשם משילות לאומית והן כדי לפעול במישור הבינלאומי. לשם כך יש לכנס ולהפעיל מיידית את ההנהגה המאוחדת, שתבטיח כי הממשלה הפלסטינית תהיה מוסמכת על ידי כל הקשת הפוליטית ותייצג אותה, ולכנס את המועצה הפלסטינית המחוקקת.
המועצה הפלסטינית המחוקקת, פורום שעד כה היה בעיקרו רדום, כולל את מנהיגי כל הסיעות הפלסטיניות. החברות בו אינה תלויה בכך שסיעות מחוץ לאש"ף יקבלו את המצע הפוליטי של אש"ף, כפי שתוקן כדי לעלות בקנה אחד עם דרישות מסגרת הסכמי אוסלו. אך התביעה מהמועצה המחוקקת שתשפיע קולקטיבית על החלטות אש"ף בנושאים שבראש סדר העדיפות הלאומי מבטיחה שגם לפלגים שמחוץ לאש"ף, ובהם חמאס והג'יהאד האיסלאמי, תהיה שותפות אמיתית בחתירת הפלסטינים למימוש שאיפותיהם הלאומיות, בשעה שאש"ף יוכל לשמור את מצעו ולדבר בשם כל הפלסטינים.
מנהיג חמאס חאלד משעל בפגישה עם יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס (צילום ארכיון: PPO/Thaer Ghanaim – Handout)
תפקידה הראשי של הממשלה, שתקבל את מלוא הסמכויות המתאפשרות מכוח חוק היסוד, ובשיתוף וגיבוי של כל הסיעות, צריך להיות תפקיד כפול ורב-שנים של שיקום עזה ואיחוד מחדש של המוסדות והמסגרות המשפטיות הפלסטיניות בין הגדה המערבית והרצועה. עליה לבצעו תוך מתן דין וחשבון מלא על פעילותה, בעקבות הכינוס המיידי של המועצה המחוקקת.
הצעדים שלעיל עשויים להחזיר את הנושא הפלסטיני אל סדר היום ובלבד שהמנהיגות המאוחדת תלווה אותם בהתחייבות מוגבלת בזמן לאי-אלימות. או אז תטיל המועצה הפלסטינית המחוקקת על אש"ף להעביר התחייבות זו לישראל ולקהילה הבינלאומית בשם כל הסיעות, במקביל למאמץ להשגת הסכם, שיעוגן בהחלטת מועצת הביטחון של האו"ם, על תאריך סיום הכיבוש הישראלי עד תום התחייבות זו. יש לזכור שמן הרצוי שתקופת ההתחייבות תתאים לפרק הזמן הדרוש לאיחוד מוסדות מדינה וחוקים לאחר כשמונה שנות פירוד.
> לקראת יום האשה: אלפי נשים הפגינו מול הכנסת בקריאה לבחור בשלום
ילד פלסטיני עם עפיפון עומד מול הריסות מגדלי אל נדא בבית חנון, צפון רצועת עזה. במגדלים היו 90 דירות. (אקטיבסטילס)
אם יינקטו כל הצעדים הללו, יחד עם התחייבות ברורה לקיים בחירות חופשיות, הוגנות ופתוחות לכל לא יאוחר משישה חודשים לפני תום התקופה המתוארת לעיל, תהיה בכך העצמה עצמית פלסטינית נחושה, שעשוי להיות בכוחה להתמודד, ישירות ובעקיפין, עם לפחות חלק מהחולשות הבסיסיות שטבועות במסגרת אוסלו או שנגרמו בגלל פקיעת לוח הזמנים שלה.
אך כדי לממש פוטנציאל זה, על הקהילה הבינלאומית לסגת מהתעקשותה על היישום הנוקשה של "עקרונות הקוורטט" ולהחליפה בדרישה לעמידה פלסטינית בהתחייבות פחות תובענית ומוגבלת בזמן לאי-אלימות. ראשית, זה אולי המירב שניתן לצפות באופן מעשי שכל הסיעות הפלסטיניות יסכימו עליו. ושנית, המקבילה העקרונית לכך בצד הישראלי, היינו קבלת זכות הפלסטינים למדינה, מעולם לא נתבע פורמלית מממשלות ישראל השונות מאז אוסלו.
ולבסוף, כדי שנושא השלום במזרח התיכון ישוב אל סדר היום בעיצומו של נחשול הקיצוניות השוטף את האזור, חשוב ביותר לשמור על התוצר הראשי של "תהליך השלום", היינו מדינת פלסטין. יתר על כן, עליה למלא את ייעודה כתוספת איכותית לאזור שידוע במסורת ארוכה של "מנהיגים חזקים למדינות חלשות". פירוש הדבר, ובפרט לאור הקורבנות הרבים שהקריב העם הפלסטיני ושאיפותיו הגדולות, שעל המאבק לחירות להתנהל לאור חזון כולל של מדינה דמוקרטית בה מושל שלטון החוק; עליה לדבוק בערכים האוניברסליים המתקדמים של חירות וצדק, תחת הגנה חוקתית מלאה ובלתי מפלה על זכויות האזרחות המלאות של הפרט והקבוצה; ולעמוד בתקנים הגבוהים ביותר של ממשל תקין.
אם היא תדע לדגול בערכים אלה יהיה ברור לכול כי מדינת פלסטין היא חלק בלתי נפרד מהתשובה לטווח הארוך לאידיאולוגיית ה"סרבנות", המונעת על ידי הקיפוח והייאוש, ואשר הזינה את הקיצוניות והאלימות באזור במשך חלק גדול ממאה זו.
> כדי לנצח בבחירות השמאל חייב לדבר על אוסלו
המחבר הוא ראש הממשלה לשעבר של הרשות הפלסטינית.
מאמר זה הופיע תחילה באתר של ה-Elders, קבוצת מנהיגים גלובליים עצמאיים הפועלים יחדיו למען השלום וזכויות האדם, ופורסם באנגלית גם באתר 972+.
בזמן שרבים כל כך בתקשורת הישראלית זנחו את תפקידם והתגייסו לשמש ככלי תעמולה, "שיחה מקומית" גאה להיות מי ששומרת באופן עקבי על אמות מידה עיתונאיות וערכיות. אנחנו גאות וגאים להיות כלי התקשורת היחיד בעברית שמביא קולות מעזה באופן עקבי, ושחושף שוב ושוב את המנגנונים מאחורי מדיניות הלחימה הישראלית, שגובה את חייהם של עשרות אלפים בעזה ומפקירה למותם את החטופים הישראלים.
התפקיד שלנו בשדה התקשורת הישראלית הוא חשוב וייחודי, ונוכל להמשיך למלא אותו רק בעזרתך. הצטרפות לחברות "שיחה מקומית", על ידי תרומה חודשית קבועה בכל סכום, תסייע לנו להמשיך ולחשוף את המציאות. התרומות מקהל הקוראות והקוראים לא רק מסייעות לנו כלכלית, הן גם עוזרות לנו להבין שיש מי שעומדים מאחורינו, ושעבודתנו חשובה להם.
כאן אפשר להצטרף
לתמיכה – לחצו כאן
