
תושב שכונת שג'עיה הולך ברחוב לשעבר ביום חורף, רצועת עזה, 12 פברואר, 2015. אן פאק / אקטיבסטילס
אנחנו פשוט לא מבינים עד כמה נורא המצב בעזה
השיקום תקוע. רבבות בתים נהרסו או נפגעו במלחמה ולא נבנו מחדש או שופצו. המצור הישראלי נמשך, והמצרי מחריף. חמאס פונה חזרה לאיראן. בתווך נלכדים 1.8 מיליון אזרחים שזקוקים נואשות לגלגל הצלה
"אני מודאג מאוד שאם נשאיר את עזה במצבה הנוכחי, נקבל התפרצות נוספת, אלימות, ואז עוד קטסטרופה, ואנחנו חייבים לעצור את זה". כך אמר אתמול (ראשון) שליח הקוורטט, טוני בלייר, בביקורו ברצועת עזה. בביקורו הראשון ברצועה מאז המלחמה האחרונה נפגש בלייר עם שרים ואמד את מצב ההתקדמות – או חוסר ההתקדמות – במאמצי השיקום של הרצועה.
היקף החורבן בעזה נותר עצום. לפי נתוני האו"ם, יותר מ-96 אלף בתים נהרסו או נפגעו במלחמה. המדינות שהתחייבו להעביר כספים לשיקום לא עשו זאת, הבנייה תקועה, המונים עוד חיים בבתי ספר של אונר"א המשמשים כמקלטים זמניים, וגשמי החורף גורמים לנזק מוגבר גם בבתים ובשכונות ששרדו.
המצור הישראלי, שמונע ייצוא מוצרים ופיתוח כלכלי ומונע ייבוא חומרי בניין שלא במסגרת היתרי בנייה שישראל עצמה תנפיק, ושכולל ירי על דייגים שמנסים להתפרנס, ממשיך לחנוק את הרצועה. נוסף אליו בחודשים האחרונים המצור המוגבר מהצד המצרי של הרצועה, שם נהרסו המנהרות כולן, מעבר רפיח נסגר לעתים קרובות, וחלקים שלמים מרפיח המצרית הושמדו כדי ליצור שטח הפקר בין העיר לבין מקבילתה העזתית – כל זאת לאחר שמצרים הודיעה שהיא רואה בזרוע הצבאית של חמאס ארגון טרור.
ועוד: המתקפה הישראלית על הרצועה, "צוק איתן", שהרגה למעלה מאלפיים אנשים, בהם מאות ילדים, וחיסלה משפחות שלמות, הובילה לא רק לחורבן אלא גם למשבר במגעים של הקמת וביסוס ממשלת הפיוס הפלסטינית. פתח וחמאס ממשיכים שניהם להערים קשיים על נסיונות הפיוס והאחדות: בפתח לא מעבירים משכורות לאנשי חמאס (בין היתר בגלל הקפאת העברות כספי המסים שישראל חייבת לרשות), ובחמאס מטילים את כל האשמה על המצב ברצועה על ממשלת האחדות (כפי שכתבה בדיוק רב עמירה הס), כשבמקביל פיצוצים מסתוריים במכוניות של אנשי פתח הופכים תכופים יותר ויותר.
כמו שמתאר הניתוח המקיף הזה שפרסם רמזי ברוד בסוכנות "מען", התוצאה של כל זה היא דחיקת חמאס אל מחוץ למעגלים הפוליטיים של מדינות ערב הדרומיות (מצרים, סעודיה, קטאר) וחזרה למעגלי ההשפעה של איראן, סוריה וחיזבאללה – שמהם התנתק החמאס לפני כשנתיים. כמו שאמר בלייר, המשמעות היחידה של זה היא חזרה למעגל האלימות. וכמו שכתב פה לאחרונה יוני מנדל, כמעט אף מועמד בבחירות בישראל לא מציע חלופה למסלול ההרסני הזה.
בתוך כל ההתפתחויות האלה חיים 1.8 מיליון תושבי רצועת עזה בעוני, במחסור, עם פחות ופחות אפשרויות יציאה, פחות ופחות אפשרויות פרנסה, תשתיות שמתפקדות פחות ופחות. 1.8 מיליון אנשים שחיים בבית כלא ענקי, ואנחנו אפילו לא מתחילים להבין עד כמה נורא מצבם.
הפוסט פורסם גם באנגלית באתר 972+
בזמן שרבים כל כך בתקשורת הישראלית זנחו את תפקידם והתגייסו לשמש ככלי תעמולה, שיחה מקומית גאה להיות מי ששומרת באופן עקבי על אמות מידה עיתונאיות וערכיות. אנחנו גאות וגאים להיות כלי התקשורת היחיד בעברית שמביא קולות מעזה באופן עקבי, ושחושף שוב ושוב את המנגנונים מאחורי מדיניות הלחימה הישראלית, שגובה את חייהם של עשרות אלפים בעזה ומפקירה למותם את החטופים הישראלים. התפקיד שלנו בשדה התקשורת הישראלית הוא חשוב וייחודי, ונוכל להמשיך למלא אותו רק בעזרתך. הצטרפות לחברות שיחה מקומית, על ידי תרומה חודשית קבועה בכל סכום, תסייע לנו להמשיך ולחשוף את המציאות. התרומות מקהל הקוראות והקוראים לא רק מסייעות לנו כלכלית, הן גם עוזרות לנו להבין שיש מי שעומדים מאחורינו, ושעבודתנו חשובה להם.
לתמיכה בשיחה מקומית