תושב שכונת שג'עיה הולך ברחוב לשעבר ביום חורף, רצועת עזה, 12 פברואר, 2015. אן פאק / אקטיבסטילס
אנחנו פשוט לא מבינים עד כמה נורא המצב בעזה
השיקום תקוע. רבבות בתים נהרסו או נפגעו במלחמה ולא נבנו מחדש או שופצו. המצור הישראלי נמשך, והמצרי מחריף. חמאס פונה חזרה לאיראן. בתווך נלכדים 1.8 מיליון אזרחים שזקוקים נואשות לגלגל הצלה
"אני מודאג מאוד שאם נשאיר את עזה במצבה הנוכחי, נקבל התפרצות נוספת, אלימות, ואז עוד קטסטרופה, ואנחנו חייבים לעצור את זה". כך אמר אתמול (ראשון) שליח הקוורטט, טוני בלייר, בביקורו ברצועת עזה. בביקורו הראשון ברצועה מאז המלחמה האחרונה נפגש בלייר עם שרים ואמד את מצב ההתקדמות – או חוסר ההתקדמות – במאמצי השיקום של הרצועה.
היקף החורבן בעזה נותר עצום. לפי נתוני האו"ם, יותר מ-96 אלף בתים נהרסו או נפגעו במלחמה. המדינות שהתחייבו להעביר כספים לשיקום לא עשו זאת, הבנייה תקועה, המונים עוד חיים בבתי ספר של אונר"א המשמשים כמקלטים זמניים, וגשמי החורף גורמים לנזק מוגבר גם בבתים ובשכונות ששרדו.
המצור הישראלי, שמונע ייצוא מוצרים ופיתוח כלכלי ומונע ייבוא חומרי בניין שלא במסגרת היתרי בנייה שישראל עצמה תנפיק, ושכולל ירי על דייגים שמנסים להתפרנס, ממשיך לחנוק את הרצועה. נוסף אליו בחודשים האחרונים המצור המוגבר מהצד המצרי של הרצועה, שם נהרסו המנהרות כולן, מעבר רפיח נסגר לעתים קרובות, וחלקים שלמים מרפיח המצרית הושמדו כדי ליצור שטח הפקר בין העיר לבין מקבילתה העזתית – כל זאת לאחר שמצרים הודיעה שהיא רואה בזרוע הצבאית של חמאס ארגון טרור.
ועוד: המתקפה הישראלית על הרצועה, "צוק איתן", שהרגה למעלה מאלפיים אנשים, בהם מאות ילדים, וחיסלה משפחות שלמות, הובילה לא רק לחורבן אלא גם למשבר במגעים של הקמת וביסוס ממשלת הפיוס הפלסטינית. פתח וחמאס ממשיכים שניהם להערים קשיים על נסיונות הפיוס והאחדות: בפתח לא מעבירים משכורות לאנשי חמאס (בין היתר בגלל הקפאת העברות כספי המסים שישראל חייבת לרשות), ובחמאס מטילים את כל האשמה על המצב ברצועה על ממשלת האחדות (כפי שכתבה בדיוק רב עמירה הס), כשבמקביל פיצוצים מסתוריים במכוניות של אנשי פתח הופכים תכופים יותר ויותר.
כמו שמתאר הניתוח המקיף הזה שפרסם רמזי ברוד בסוכנות "מען", התוצאה של כל זה היא דחיקת חמאס אל מחוץ למעגלים הפוליטיים של מדינות ערב הדרומיות (מצרים, סעודיה, קטאר) וחזרה למעגלי ההשפעה של איראן, סוריה וחיזבאללה – שמהם התנתק החמאס לפני כשנתיים. כמו שאמר בלייר, המשמעות היחידה של זה היא חזרה למעגל האלימות. וכמו שכתב פה לאחרונה יוני מנדל, כמעט אף מועמד בבחירות בישראל לא מציע חלופה למסלול ההרסני הזה.
בתוך כל ההתפתחויות האלה חיים 1.8 מיליון תושבי רצועת עזה בעוני, במחסור, עם פחות ופחות אפשרויות יציאה, פחות ופחות אפשרויות פרנסה, תשתיות שמתפקדות פחות ופחות. 1.8 מיליון אנשים שחיים בבית כלא ענקי, ואנחנו אפילו לא מתחילים להבין עד כמה נורא מצבם.
הפוסט פורסם גם באנגלית באתר 972+
> תמונות: החורף מכה ברצועת עזה
חורבות בתים בשכונת שג׳עיה, רצועת עזה, 11 פברואר, 2015. (אן פאק / אקטיבסטילס)
הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.
כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.
אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.
הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית
