ההבדל העקרוני בין העבריינות (לכאורה) של נתניהו וגטאס
החוק לא יכול להיות המדד היחיד לשאלה אם מעשים הם ראויים או לא. חוק שיוצר אפליה ודיכוי הוא חוק שראוי להפר. הבעיה עם נתניהו היא שהוא מעצב את החוק ואת המוסר הציבורי כרצונו מתוך מניעים צרים
מושג החוק הוא מושג מתעתע. אנחנו אוהבים להתגאות בהיותנו "אזרחים שומרי חוק", ובהתאמה נוטים להסתייג ולגנות כאשר חברים בקהילה שלנו – הקרובה או הרחבה יותר – עוברים על החוק. יו"ר הרשימה המשותפת, ח"כ איימן עודה, למשל, מיהר להסתייג מהחשדות המיוחסים לח"כ באסל גטאס מיד עם פרסומם, והדגיש את "חשיבות כיבוד החוק".
אפשר להבין את האינסטינקט הזה; כאזרחים, אנחנו רוצים להאמין שמערכת החוקים שלנו מבוססת על רעיונות בסיסיים של מוסר ושל צדק שנועדו להסדיר את החיים המשותפים לטובת הכלל. לתפיסה הזו יש חשיבות מיוחדת עבור מיעוטים ששלטון החוק אמור לספק להם הגנה מפני רודנות הרוב ולשמור על זכויותיהם.
> "נתניהו הורס לנו את הבתים כדי לכסות על הסיגרים והשמפניה"
משחק עם הכללים לצרכיו. בנימין נתניהו בטקס סיום קורס טיס (עמוס בן גרשום, לע"מ)
אולי משום כך אנחנו נוטים להיחרד יותר כאשר נבחרי ציבור נתפסים מפרים את החוק. הרעיון שמי ששותף לניסוח כללי המשחק פוטר את עצמו מאותם כללים מקומם אותנו, ודאי כשמדובר בראש ממשלה. אבל כאן צריך לדייק: העניין הוא לא עצם העובדה שנתניהו עבר, כנראה, על החוק. שמירה על החוק כשלעצמה איננה ערך. אנחנו נוטים לייחס לה ערך כזה משום שהמחשבה שיש זיקה כלשהי בין החוק לבין עקרונות של צדק ומוסר נחוצה לנו בחיים, היא עוזרת לנו לשים את עצמנו "בצד הנכון", או לכל הפחות מקלה על החלוקה בין "הטובים" ו"הרעים".
אבל לחלוקה הזו אין כל כך קשר לשמירה על החוק, בטח ובטח במדינה שבה החוק מגויס בהגדרה למסד את הגזל, האפליה וההדרה נגד צד אחד ולהעשיר על חשבונו את הצד שמנגד, ברוח התובנה היפה של מומו מ"כל החיים לפניו": "החוק הוא דבר שקיים כדי להגן על אנשים שיש להם משהו להגן עליו מפני אחרים".
אם מדינת ישראל מעגנת את שוד הקרקעות בחוק שהיא קוראת לו 'הסדרה', אין לי שום כבוד ל"שלטון החוק". אם המדינה מונעת מתושבי קלנסווה לבנות את בתיהם באופן חוקי על אדמתם ומאלצת אותם לבנות ללא היתרים, ואז שולחת את דחפוריה להרוס את הבתים האלה בשם החוק – האדם ההגון צריך לעמוד מול הבולדוזרים של החוק בגופו ולהתנגד להם. אם החוק מפלה בין אסירים יהודים לבין אסירים ערבים, אני מעריכה ומכבדת את מי שבז לחוקים האלה ופועל על פי צו מצפונו. אם חוק חדש מבקש לאסור על מוסדות חינוך לחשוף את תלמידיהם לאמיתות ועובדות שהם רוצים להסתיר, נגיד של חיילים שמספרים מה שהם עשו בשירותם בשטחים, אני מקווה בכל לבי שאנשי חינוך יעברו עליו במופגן ובמוצהר.
כל זה נכון ביתר שאת במערכת שבה לא רק החוק עצמו, אלא גם שומרי הסף שלו מגויסים לשימור הסדר הקיים, על משטר הפריבילגיות שהוא מכונן. קחו למשל את אביחי מנדלבליט, אותו יועמ"ש רופס שעשה קולות של שטיח נוכח שורת חשדות מדהימה ממש נגד ראש הממשלה, שמשקיע פתאום כמויות מרשימות של אנרגיות, יוזמה ויצירתיות בפרשת גטאס, כולל החלטה שערורייתית על הגשת כתב אישום נגד ח"כ מכהן עוד בטרם נערך לו שימוע. לכמה כבוד לשלטון החוק אפשר לצפות כשאלה הם שומרי הסף שלו?
התקשורת והשיח הציבורי הישראלי סוערים מזה ימים סביב פרשת נתניהו-מוזס והעסקה הנפסדת שנרקמה בין השניים, על פי המסתמן. זה מובן והגיוני; ראש ממשלה תחת חקירה זה חתיכת כותרת. אבל בעודנו עוקבים אחר ההתפתחויות בעלילה, חשוב שנזכור שהבעיה איננה בעצם העובדה שנתניהו עבר על החוק. הבעיה היא שהאיש המושחת הזה מכיר אולי טוב מכל אחד אחר את אותו קשר עדין, חמקמק, בין חוק למוסר, ויודע לעשות שימוש מניפולטיבי להחריד בחקיקה עצמה כדי לנטרל את חוש הצדק הבסיסי של הציבור.
למעשה, הפרויקט הגדול של נתניהו הוא ניסוחו מחדש של המוסר הציבורי דרך חקיקה נואלת ומשולחת רסן, בדיוק כשם שניסה לנסח מחדש את ההיסטוריה באמצעות אותה "אמירת המופתי" הזכורה לרע. אצל נתניהו אין טעויות ואין פליטות פה, הכל מחושב בקור רוח, מודע היטב לאקפט הקולקטיבי המצטבר של האמירות והחוקים הללו על השיח הציבורי ועל תפיסת הצדק שלו. ובחסות אותה חקיקה בלתי מוסרית בעליל, שנועדה לעשות דה-לגיטימציה שורשית לכל מתנגדיו הפוליטיים, הוא מבסס את מעמד הקיסרות של שלטון שלא ניתן לאתגר, ואחר כך הוא בז לאותם החוקים עצמם וצוחק על כולנו מבעד לעשן הסיגר.
בזמן שרבים כל כך בתקשורת הישראלית זנחו את תפקידם והתגייסו לשמש ככלי תעמולה, שיחה מקומית גאה להיות מי ששומרת באופן עקבי על אמות מידה עיתונאיות וערכיות. אנחנו גאות וגאים להיות כלי התקשורת היחיד בעברית שמביא קולות מעזה באופן עקבי, ושחושף שוב ושוב את המנגנונים מאחורי מדיניות הלחימה הישראלית, שגובה את חייהם של עשרות אלפים בעזה ומפקירה למותם את החטופים הישראלים. התפקיד שלנו בשדה התקשורת הישראלית הוא חשוב וייחודי, ונוכל להמשיך למלא אותו רק בעזרתך. הצטרפות לחברות שיחה מקומית, על ידי תרומה חודשית קבועה בכל סכום, תסייע לנו להמשיך ולחשוף את המציאות. התרומות מקהל הקוראות והקוראים לא רק מסייעות לנו כלכלית, הן גם עוזרות לנו להבין שיש מי שעומדים מאחורינו, ושעבודתנו חשובה להם.
לתמיכה בשיחה מקומית
