newsletter icon
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

"החיילים איימו לדחוף לי מקל אם לא אספר להם איפה המנהרות"

תצהיר של נער בן 17 מעזה מתאר כיצד חיילי צה"ל עשו בו שימוש בתור מגן אנושי בזמן הפלישה לח'וזאעה. במשך חמישה ימים הוחזק הנער על ידי חיילים ששלחו אותו לחפש מנהרות חמאס ואתרי שיגור טילים

מאת:

כותב אורח: סאמר בדאווי

אחמד אבו-ראידה, בן 17 משכונת ח'וזאעה בעזה, הופרד ממשפחתו על ידי חיילים ישראלים ב-23 ביולי בזמן שמשפחתו והוא ניסו להימלט מביתם למקום מבטחים. אבו-ראידה הוחזק בשבי במשך חמישה ימים, במהלכם חייל ישראלי, שהתעקש להיקרא "קפטן", שוב ושוב שאל את הנער על מנהרות חמאס ואתרי שיגור טילים אשר על פי חשדו היו ממוקמים בשכונה של הנער.

"אמרתי לו שאני לא יודע", אומר אבו-ראידה. "'אני צעיר. אני בן 17. מאיפה אני אמור לדעת את הדברים האלו?' זה מה שאמרתי לו, אבל הוא התעצבן והתחיל להחטיף לי אגרופים ובעיטות".

המקרה של אבו-ראידה תועד על ידי הארגון הבינלאומי להגנה על ילדים – סניף פלסטין (DCI), וביום חמישי שוחררה הצהרה המבוססת על התצהיר של הנער. אני דיברתי עם הנער בשבוע שעבר.

> המדרון החלקלק של פשעי מלחמה

אחמד אבו-ראידה. (צילום: DCI-Palestine)

אחמד אבו-ראידה. (צילום: DCI-Palestine)

החוויה הקשה של אבו-ראידה התחילה אחרי יומיים של הפגזות אינטנסיביות מכיוון הטנקים הישראלים, שחצו את הגבול הסמוך לביתו. כאשר משפחתו החליטה לנסות להימלט ברגל, הם נעצרו על ידי חיילים. "שמעתי חייל על אחד הטנקים מורה לכל הנשים, ילדים וזקנים לעמוד בצד אחד, וכל אלו בגילאי 20-40 לעמוד בצד השני של הרחוב", אבו-ראידה אמר בתצהיר.

אחרי שראה שקבוצת הגברים בגילאי 20-40 נלקחה לשדה ריק ושם דרשו מהם להתפשט עד לתחתונים, הנער בן ה-17 "לקח שני צעדים אחורה כדי לראות מה קורה שם".

מיד לאחר מכן, אבו-ראידה מספר שחייל ישראלי לקח אותו לשדה הפתוח, בערך 100 מטר מקבוצת הגברים, קשר את ידיו באזיקון, והכריח אותו לרדת על ברכיו. על פי אבו-ראידה, החייל המשיך להכות בו בבטן ובפנים באגרופיו כאשר הוא חוזר ואומר, "אתה לא אנושי, אתה כלב".

בסביבות ארבע אחר הצהרים, על פי התצהיר, הגברים נלקחו לחקירה, בעוד הנשים, הילדים והזקנים שוחררו. באותו זמן עיניו של אבו-ראידה כוסו, הוא הוכרח להתפשט עד לתחתוניו ונלקח לבית. "כאשר כיסוי העיניים הוסר, מצאתי את עצמי בתוך בית מוקף ביותר מ-20 חיילים", אבו ראידה סיפר לאנשי DCI. מישהו "במדים צבאיים" ניגש אליו וצעק בערבית שבורה: "יש לי חשבון פתוח עם חמאס. אתה מהחמאס?"

"החלטתי לכתוב צוואה"

לאחר החקירה, אבו-ראידה נלקח לבית סמוך בידי חיילים שהכריחו אותו לצעוד לפניהם, כך עולה מהתצהיר. לאחר מכן הם נתנו לו "מים, שתי עוגיות וקצת אגוזים". החיילים כפו על אבו-ראידה לשבת בכיסא וקשרו את ידיו מאחורי גבו.

אבו ראידה סיפר לשיחה מקומית שהפחד שהוא חש באותו לילה ראשון הועצם בגלל ש"לא היה לי מושג מה עומד לקרות". הוא מוסיף ש"לא היה אף אחד אחר באזור", מכיוון שרוב תושבי ח'וזאעה נמלטו לאחר הפלישה הקרקעית של ישראל.

"כיסו לי את העיניים בלילה", אבו ראידה סיפר לשיחה מקומית, "אבל אני כל הזמן ניסיתי לראות איפה אני נמצא לפני שהם שמו עלי את הכיסוי עיניים".

אבו-ראידה מתאר שלמחרת היום הוא נלקח אל מחוץ לבית, בערך באחת בצהרים, על ידי חייל ש"הכריח אותי ללכת לפניו וציווה עלי בערבית שבורה לצעוד 'שמאל ימין'. הוא הלך בערך שלושה מטרים מאחורי".

ואז החיילים לקחו את אבו-ראידה לעוד שני בתים, מצווים עליו "להיכנס ולבדוק אם יש מנהרות בפנים או לא", כך על פי עדותו של בן ה-17. הוא אמר להם שהוא לא מצא אף מנהרה, מה שגרם ל"קפטן" לתקוף את הנער פיזית.

"הוא התחיל להכות בי באגרופים ולבעוט בי. הוא אפילו הביא חוט תיל והשתמש בו כדי להכות אותי על גבי", אבו-ראידה סיפר ל-DCI.

"אני בכיתי והתחננתי ממנו שיפסיק, אבל הוא לא גילה רחמים. הוא המשיך להכות אותי שוב ושוב. הוא שפך כוס מים על המכנסיים שלי. הוא העליב אותי, השתמש במלים מאוד מלוכלכות שאני מכיר, ובעוד מלים מלוכלכות שבחיים לא שמעתי. אפילו חיילים שלא דיברו ערבית העליבו אותי. הם איימו 'לדחוף מקל לתוך ה… תחת שלי׳ אם אני לא אספר להם איפה המנהרות נמצאות".

אבו-ראידה מתאר תקרית דומה שהתרחשה למחרת. אחרי שהוכרח להיכנס לעוד שני בתים כדי לחפש מנהרות ולא מצא אף אחת, הוא שוב ננזף על ידי אחד החיילים והושם בחדר לבדו. "בזמן שהייתי בחדר, מצאתי מחברת ועט בתוך תיק… אז החלטתי לכתוב את הצוואה שלי ולהשאיר את זה למשפחה שלי", אבו-ראידה סיפר בתצהיר.

> כך נראה בית בעזה אחרי שהפך לעמדה צבאית

אחמד אבו-ראידה אוחז במכתב שכתב למשפחתו בזמן שהוחזק על ידי חיילים במשך חמישה ימים בעזה. (צילום: DCI-Palestine)

אחמד אבו-ראידה אוחז במכתב שכתב למשפחתו בזמן שהוחזק על ידי חיילים במשך חמישה ימים בעזה. (צילום: DCI-Palestine)

ארגון DCI תרגם את מכתבו של אבו-ראידה:

העברתי את יום שישי ה-25 ביולי עם חיילי הכיבוש הישראלי שנעלו אותי בחדר הזה. אני לא יודע אם אני אחיה או שהם הולכים להרוג אותי. אני לא יודע כלום על מה שעומד לקרות לי עכשיו. אני כותב את המכתב הזה בתקווה שמישהו ימצא אותו וידווח למשפחה שלי עליו. במקרה שאמות או איאסר, בבקשה תשלחו את ברכתי למשפחה שלי. אחמד ג׳מאל אבו-ראידה.

בהמשך אותו היום, אבו-ראידה קיבל לאכול "שלוש נגיסות" של סרדין.

ב-26 ביולי, על פי התצהיר, אבו-ראידה נדרש לזחול את תוך חור ולחפור כדי למצוא מנהרות. כאשר הוא השיב שהחור הוא בעצם התחלה של תעלת ביוב, הקפטן "הוריד את הקסדה שלו והיכה אותי על הראש איתה", מספר אבו-ראידה.

לאחר שהתלונן שהוא מרגיש ברע ולא יכול להמשיך לחפור, אבו-ראידה נלקח לבית של קרוב משפחה, והחיילים שוב חקרו אותו על מנהרות החמאס. "אמרתי להם שאני לא יודע שום דבר על המנהרות, אז הם סטרו לי על הפנים ועל הצוואר, או נתנו לי אגרוף או בעטו בי מתי שבא להם", מספר אבו-ראידה.

אחרי לילה של חקירות חוזרות ונשנות והתעללות פיזית – כולל דרישה "לשבת ולעמוד שוב ושוב למעלה מ-60 פעם" – אבו-ראידה נשאל למחרת בבוקר אם הוא מוכן "לעבוד בשבילם בתור מרגל". לאחר שסירב, חייל "הצביע על כלבי המשטרה שהיו איתם ואמר, 'אתה רואה את הכלב הזה, הוא יותר טוב ממך'".

על פי התצהיר, בסביבות אחת בצהרים ב-27 ביולי, יומו החמישי של אבו-ראידה בשבי, החיילים הרשו לו ללבוש את בגדיו ושיחררו אותו.

חשד לפשע מלחמה

"הצבא מאשים בעקביות את החמאס בשימוש באזרחים, בעיקר ילדים, כמגנים אנושיים, אבל התקרית הזו מציגה מקרה ברור שבו חיילים ישראלים כופים על ילד לסייע להם ישירות בפעילות צבאית". כך טוען רפעת קסיס, המנהל בפועל של DCI-פלסטין, בהודעה שפרסם הארגון בנוגע למקרה.

אבו-ראידה עכשיו שוהה עם המשפחה שלו בחאן יונס, המקום אליו רבים מתושבי ח'וזאעה נמלטו כדי לחפש מחסה. ההפגזות, על פי האו"ם, עקרו כמעט חצי מיליון פלסטינים מבתיהם והרסו עשרות אלפי בתים לאורך גבול עזה-ישראל. אבו-ראידה סיפר לשיחה מקומית שבית משפחתו ספג נזק "מבפנים ומבחוץ", וקירותיו מחוררים בכדורים לכל אורכם.

ראיות חזקות מהמבצע הצבאי בח׳וזאעה תומכות בטענות שאבו-ראידה שומש כמגן אנושי, אומר איוון קרקשיאן, ראש המחלקה המשפטית של DCI-פלסטין. "לפי החוק הבינלאומי, אתה נחשב כמגן אנושי כאשר אתה נדרש לסייע בפעילות צבאית".

בראד פארקר, עורך דין נוסף בארגון, מוסיף שפעולות הצבא יכולות להיחשב כפשע מלחמה. "פשעי מלחמה מוגדרים כהפרות של חוקי המלחמה, או הפרות של החוק ההומניטרי הבינלאומי, וכוללים הריגה במכוון, עינויים, תקיפת אזרחים או מבנים אזרחיים, ושימוש באזרחים כמגן אנושי, בין שאר העבירות. למרות שישראל לא חתומה על חוק רומא של בית המשפט הפלילי הבינלאומי, כוחות ישראלים מחויבים לעמוד בדרישות החוק ההומניטרי הבינלאומי".

שבוע שעבר ישראל מנעה את כניסתם לעזה של חוקרים מטעם ארגון Human Rights Watch וארגון אמנסטי אינטרנשיונל. בהודעה שפרסמו אמנסטי אומרת אן פיצג׳רלד, מנהלת אגף מחקר ומשברים בארגון, כי: "זכות הציבור והקורבנות לדעת מה בדיוק קרה במהלך חילופי האש האחרונים דורשת מהרשויות בישראל לאפשר שקיפות מלאה של כל פעולותיהם ולהימנע מעיכוב מחקר עצמאי ובלתי משוחד לגבי ההאשמות המיוחסות".

נשלחה בקשה לתגובה מדובר צה"ל, וזו תתפרסם פה לכשתתקבל.

סאמר בדאווי הוא עיתונאי עצמאי המתגורר בוושינגטון די.סי., וכן הכתב לשעבר בוושינגטון של "Middle East International". הפוסט פורסם גם באנגלית באתר 972+. תרגמה: מיכל מוגרבי

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
ילדים בתור חלוקת מזון בח'אן יונס, דרום רצועת עזה, ב-29 בנובמבר 2024 (צילום: עבד רחים ח'טיב / פלאש90)

ילדים בתור חלוקת מזון בח'אן יונס, דרום רצועת עזה, ב-29 בנובמבר 2024 (צילום: עבד רחים ח'טיב / פלאש90)

"לא למות רעבים. זה כל מה שאנחנו מקווים לו עכשיו"

המצור הישראלי ההדוק על צפון רצועת עזה והיחס המקל שמקבלות כנופיות שבוזזות את משאיות הציוד הובילו למחסור חמור במזון ולזינוק חד במחירו. הרעב חמור במיוחד בצפון, אבל מורגש גם בשאר חלקי הרצועה

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf