קטמרן מהיר ליוון: משבר האקלים יכול להוביל לחיים טובים יותר

כאשר אנחנו מדמיינים את תוצאותיו של משבר האקלים, אנו חושבים בעיקר על תרחישים אסוניים. אך יכול להיות גם פתרון - בר השגה לגמרי - שישנה את חיינו לטובה. האתגר אמנם גדול, אבל הוא פוליטי לחלוטין

מאת:
השאירו תגובה
א א א

ארבע אחר הצהריים, יום חמישי. שבוע העבודה שלך ברשות הייעור והגינון נגמר. החורשה הקהילתית שעזרת להקים בקרית גת קורמת עור וגידים, והרווחת את החופשה שלך ביושר. במהלך השבועיים הבאים תקחי שמונה ימי חופש מתוך ה-30 שמגיעים לך בכל שנה, ובצירוף של שלושה סופי השבוע בני שלושה ימים, יש לך עכשיו 20 ימים פנויים.

את עולה על קורקינט ציבורי בבעלותו של תאגיד עירוני ומשייטת הביתה בניחותא דרך רחובות שקטים ונקיים ממכוניות פרטיות, תחת עצים שביניהם מתוחות ציליות דקות וצבעוניות לבין מגדלי רוח שמצננים את העיר הקיצית. את עולה הביתה, אוספת את המזוודה שהכנת בבוקר, ויורדת שוב לרחוב. מונית שירות שיתופית אוספת אותך אל תחנת הרכבת המהירה, שמביאה אותך ב-250 קמ"ש אל נמל אשדוד.

קטמרן בפלורידה (צילום: Ken Lane)

יום אחד, נשוט ליוון בשעות הפנאי שלנו בלי להזיק לסביבה. קטמרן בפלורידה (צילום: Ken Lane)

במסוף הנמל מחכים לך שני חברים. אתן עוברות במהירות בביקורת הדרכונים ויוצאות אל המזח, שם מנצנצת לאור בין-הערביים ה"אהובה", האונייה שתיקח אתכן ליוון. ה"אהובה" היא קטמרן גדול, מצויד במנוע חשמלי ובעשרות מפרשים המופעלים בידי מערכת ממוחשבת ומתוחכמת שמצמצמת את צריכת החשמל למינימום. היא מסוגלת להכיל עד 1,000 נוסעים במושבים נוחים, וכוללת מסעדה צמחונית, בר ריקודים תחת כיפת השמיים, במת תאטרון ובריכת שחייה. למרבה ההקלה, אין וייפיי!

עבדת השבוע קשה, אז את פורשת לאחר ארוחת הערב לתא השינה שלך. בשעת לילה מאוחרת את מתעוררת ויוצאת אל הסיפון. לאור הירח המלא ניבטת משמאלה של ה"אהובה" האונייה התאומה "לילה", שיצאה מעזה שעה קלה לפניכן ותגיע באותה שעה ליוון. כשתגיעו לאתונה תחליטי יחד עם החברות שעל הסיפון ועוד כמה ידידים יוונים אם להישאר בעיר או לעלות על הרכבת המהירה לברלין. אין לחץ – יש לכן זמן.

כאשר אנחנו מדמיינים את תוצאותיו של משבר האקלים, התמונות שמצטיירות לנו בראש הן בדרך כלל הפוכות מהתרחיש הוורוד שלעיל. ככל שאנחנו יודעים יותר על מה שצפוי לנו, כך מוצף דמיוננו בסופות, שריפות, בצורות, חומות ומחנות מעצר.

אך כפי שכתב כאן לאחרונה מיכאל ספיר, גם במובן הצר הביותר, העתיד האקלימי אינו חתום: עולם שמתחמם בשתי מעלות אינו דומה לעולם שמתחמם בחמש. עולם מהסוג הראשון יכול אפילו להיות מקום נעים למדי לחיות בו – אם נתארגן נכון. יתרה מזו: השינויים שנצטרך לעשות כדי להגיע להתחממות מתונה יחסית אינם חייבים להביא לנו סבל; הם יכולים אפילו להפוך את החיים שלנו לקלים, נעימים ומספקים יותר.

יותר זמן פנוי יעזור לכדור הארץ

הסיבה המרכזית לאופטימיות באשר לאפשרות לשפר את איכות החיים שלנו תוך כדי שאנחנו מצילים את הפלנטה היא שהאויב המרכזי של שניהם הוא אחד: שיטה כלכלית הבנויה על הצורך לייצר ולמכור סחורות ושירותים בכמויות גדולות יותר ויותר.

הנזק הסביבתי נובע לא רק מהסחורות הגשמיות עצמן, שהופכות לפסולת מזהמת לאחר השימוש, אלא מהעבודה הנדרשת גם כדי לייצר סחורות לא גשמיות, כמו שירותים – משרדים צורכים לא פחות חשמל מבתי חרושת – ומהצורך לשנע אנשים מהבית אל מקום העבודה, הלוך ושוב, חמישה או שישה ימים בשבוע. לפיכך, קיצור של שבוע העבודה יכול להוביל לחיסכון עצום בפחמן. לפי מחקר אחד, קיצוץ של 25% בשעות העבודה יפחית את הפליטות ביותר משליש!

אך הקשר בין זמן פנוי לבריאות כדור הארץ עמוק אפילו יותר מכך. רבים ממאפייניהם ההרסניים לסביבה של החיים המודרניים – מהכלים החד-פעמיים המושמצים ועד לטיסות הלואו-קוסט המסוכנות הרבה יותר – באים לענות על הצורך למקסם את שעות העבודה שלנו, על חשבון עיסוקים שאינם מניבים רווח.

אם יהיה לנו יותר זמן פנוי, הפיתוי של צרכנות מהירה ובזבזנית יפחת בהתאם. את מטלות הבית והטיפול בילדים, שאינן מניבות רווח לתאגידים ונופלות כיום בעיקר על גבן של נשים, נוכל לחלק באופן שוויוני יותר. יהיה לנו זמן רב יותר לחשוב, לשהות בטבע, ליצור אמנות, ולהמציא טכנולוגיות חדשות שישפרו את חיינו מבלי להזיק לכדור הארץ – ומבלי שיצטרכו להניב רווח פרטי לבעלי הון.

כמובן, ההתמודדות עם משבר האקלים תצריך גם השקעה עצומה של משאבים ועבודה – מאמץ קולקטיבי הדומה בסדר הגודל שלו למלחמת העולם השנייה. רק חלק קטן מהעבודה הזו צפוי להניב רווח לתאגידים; לכן, את רובו יצטרך להוציא לפועל המגזר הציבורי, כמשתמע מהכותרת "גרין ניו דיל" שניתנה לתוכנית העבודות הציבוריות הגדולה בהיסטוריה. בתכניות שמובילים אלכסנדריה אוקאסיו קורטס בארה"ב ומפלגת הלייבור בבריטניה, מקומם של איגודי העובדים במהלך הזה מובטח: מקומות העבודה החדשים שייווצרו יהיו מאוגדים, ולעובדים יהיה חלק מרכזי בניהולם.

אלכסנדריה אוקאסיו קורטס מציגה את ה"ניו דיל הירוקה" בגבעת הקפיטול בפברואר 2019(צילום: המפלגה הדמוקרטית בסנאט)

אלכסנדריה אוקאסיו קורטס מציגה את ה"ניו דיל הירוקה" בגבעת הקפיטול בפברואר 2019(צילום: המפלגה הדמוקרטית בסנאט)

רבים ממקומות העבודה הללו יהיו מקצועיים, ויצריכו הכשרה מיוחדת, שתירכש במוסדות השכלה גדולים ומרובים פי כמה מאלו שיש לנו היום. אלו לא יהיו "עבודות בולשיט" מהסוג שבו רבים מאתנו מועסקים היום: לכל אחת יהיה תפקיד למלא בהצלת המין האנושי, וכולן יזכו לכבוד הראוי.

רבות מהמשרות החדשות יצריכו היכרות עמוקה עם מערכות אקולוגיות מקומיות ועולמיות; אחרות יצריכו יצירתיות טכנולוגית ואסתטית; כולן תוכלנה להיעזר בחוכמתן של חברות ילידיות, החיות חיים מאוזנים אקולוגית כבר אלפי שנים. לאור הירידה הכוללת הנדרשת בשעות העבודה, את העבודות הקשות והמשעממות ניתן יהיה לחלק ברוטציה, באמצעות תכניות דמויות שירות לאומי, שיכללו כוחות "מילואים" בני כל הגילים.

כל זה נשמע אולי רחוק מאוד, במיוחד בישראל, שבה המודעות למשבר האקלים עדיין שולית כל כך. כדי להניע את האנושות ממסלולה הנוכחי – המבוסס על הצבר הון פרטי, צמיחה בזבזנית ותחרות רצחנית על משאבים ומקומות עבודה – נדרשת מהפכה עולמית בקנה מידה חסר תקדים. לא מובן מאליו שמהפכה כזו היא אפשרית, ואין ספק כי כוחות רבי-עוצמה יעשו הכול כדי למנוע אותה.

אך חשוב להבין שמבחינה כלכלית, טכנולוגית ומדעית הפתרון הוא לגמרי בהישג יד: לאחרונה האו"״ם תימחר אותו ב-300 מיליארד דולר, רק 21% מהתקציב השנתי של ארה"ב; ובעולם שלאחר יישומו צפויים לרובנו הגדול חיים רגועים וטובים יותר. האתגר גדול, אבל הוא לחלוטין פוליטי – ואנחנו צריכים להתארגן בהתאם.

מתן קמינר הוא אתרופולוג וחבר ועד באקדמיה לשוויון

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
מארק צוקרברג (צילום: Friesehamburg, ויקימדיה CC BY-SA 4.0)

מארק צוקרברג (צילום: Friesehamburg, ויקימדיה CC BY-SA 4.0)

הגברים בוכים בפייסבוק, וצוקרברג מתגייס להגנתם

בעוד נשים נלחמות על זכותן לחיים ולהגנה מאלימות מינית, גברים נאלצים להילחם על זכותם לא להיעלב. זהו מאבק עיקש, שכולל שעות של לחיצה על "דווח על תגובה זאת". מרגש לראות שבהנהלת הרשת החברתית השכילו לזהות את האוכלוסייה שהכי זקוקה להגנה

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf