newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

אישה הרגה אנס שניסה לרצוח אותה, ועומדת למשפט מעורר מחאה במקסיקו

יקירי רוביו נחטפה מהרחוב למלון, הצליחה לדקור את התוקף ולברוח. היא מואשמת בשימוש בכוח מופרז בהגנה עצמית, ועשויה להשלח לעשר שנות מאסר. הפגנות במקסיקו סיטי קוראות לשחרר אותה. מה היה אומר החוק בישראל?

תרגום:

(אזהרת טריגר: אונס והאשמת הקורבן)

בחודש דצמבר 2013 הלכה יקירי רוביו בת ה-20 ממקסיקו סיטי ברחובות עירה לכיוון הבית של בת הזוג שלה. שני גברים זרים רכובים על אופנוע עצרו לידה והציעו לה טרמפ. כשביקשה מהם לעזוב אותה הם חטפו אותה מהרחוב באיומי סכין ולקחו אותה לחדר במלון שבו הכירו אותם היטב. בחדר המלון אחד מהגברים אנס אותה בעוד השני עישן סיגריה במרפסת.

כשהאנס, מיגל אנג'ל רודריגז אניה, שלף סכין והחל לדקור אותה, הצליחה רוביו לסובב את הסכין ולדקור אותו כדי להציל את חייה. בעוד מיגל יוצא בכוחות עצמו מחדר המלון, הצליחה רוביו לברוח והגיעה לחנות סמוכה. בעודה צועקת וחצי ערומה, סיפרה על האונס שעברה זה עתה. אנשים בחנות לקחו אותה למשרדו של התובע המשטרתי, ובזמן שסיפרה על האונס נכנס למשרד החוטף השני, לואיס, שסיפר שרוביו רצחה את אחיו במהלך מריבת אוהבים. כך, כמה שעות לאחר שנאנסה באכזריות, יקירי רוביו נעצרה באשמת רצח.

מכיוון שהמשטרה לא האמינה לרוביו לא ניתנה לה גלולה למניעת היריון, כפי שמחייב החוק המקסיקני. היא גם לא קיבלה טיפול רפואי ראוי, לא הוצעה לה ערכת אונס והיא לא נבדקה על ידי גינקולוג. למעשה, רק תשעה ימים לאחר מעצרה נפתחה חקירת אונס רשמית.

במשך חודשיים ישבה רוביו בכלא לנשים עד שהשתחררה בערבות. כתב האישום שלה הומר מעבירת רצח לעבירה של הגנה עצמית "בכוח מופרז". באם תורשע, היא צפויה לעמוד בפני גזר דין של עשר שנות מאסר ותאלץ לשלם למשפחת האנס יותר מ-28 אלף דולר עבור "נזקים". נגד לואיס, אחיו של האנס, לא הוגש כתב אישום והוא ומשפחתו מנהלים מסע הכפשות ואיומים נגד רוביו.

> הקהילה הסודנית בישראל צועדת במחאה על אונס 200 נשים בדארפור

עורכת הדין אנה סוארז, שמייצגת את יקירי רוביו ללא תשלום, הסבירה בריאיון לעיתון במקסיקו שלרוב נשים שהיו קורבנות לתקיפה מינית, אשר מגנות על עצמן באופן לגיטימי, מואשמות בעבירת "הגנה עצמית בכוח מופרז". התקדים השערורייתי העיקרי בו אישה הורשעה בעבירה זו היה בשנת 1996. אז אישה צעירה ירתה בחבר של בן זוגה כאשר ניסה לאנוס אותה במסיבה. העובדה שרמת האלכוהול בדמו של ההרוג הייתה ברמת גבוהה מאוד ואילו האישה לא שתתה כלל הספיקו לשופטים בתיק כדי לקבוע שהתוקף לא היה אחראי למעשיו בזמן שהאישה הייתה בשליטה על מעשיה. בגלל שהשופטים במקרה של ניסיון האונס במסיבה קבעו שמדובר בהגנה עצמית תוך שימוש בכוח מופרז, רובין מואשמת באותה עבירה ומועמדת לדין. כך, לפי הוריה של רוביו, החוק במקסיקו מבקש מהאישה להגן על עצמה "בקטנה".

ארגונים פמיניסטיים רבים שנלחמים במקרי האונס במקסיקו רואים את יקירי רוביו כסמל למלחמה במצ'ואיזם ההולך ומתגבר במערכת המשפט, כאשר הנורמה היא זלזול בתלונות הנשים שנאנסו. אלפי נשים נאנסו ונרצחו והאנסים מסתובבים חופשי, אבל כשנאנסת מגנה על עצמה נשללת ממנה החירות. לפי דו"ח של ארגונים ממשלתיים וארגוני נשים, בכל שנה מדווחים במקסיקו 15 אלף מקרים של אונס, מתוכם רק אלפיים תיקים מגיעים למשפט ו-500 תיקים מסתיימים בהרשעה. על פי דו"ח של אמנסטי משנת 2012 המצב חמור עוד יותר: רק 12-15 אחוזים מהנשים שנאנסו מדווחות על כך.

בעקבות האיומים, נאלצו הוריה של רוביו לעזוב את עבודתם. אחיה ואחותה הפסיקו ללכת לבית הספר. משפחתו של האנס, בגיבוי התביעה, ממשיכה לטעון כי רוביו והאנס היו נאהבים. התביעה מסרבת להרשות לבת הזוג של רוביו להעיד בבית המשפט, והציגה מכתבי אהבה חד צדדיים שכתב בן כיתה של רוביו, ששמו זהה לשם האנס, כחיזוק לטענה על הרומן ביניהם. למרות שכותב המכתבים מבקש לעבור בדיקה גרפולוגית ומעיד בתקשורת שהוא זה שכתב את המכתבים, התביעה מסרבת לאפשר את עדותו בבית המשפט.

הפגנה במקסיקו למען שחרור יקירי רוביו:

רוצה ללמוד משפטים ולעזור לנשים באותו מצב

רוביו עצמה ממעטת לצאת מהבית וכך עברה מלהיות אסירה בכלא לאסירה בביתה. הוריה, יחד עם אקטיביסטים משכונת העוני הקשה שבה הם מתגוררים, הקימו את "הוועדה האזרחית למען שחרורה של יקירי". אליהם הצטרפו אומנים שמקיימים ערבי התרמה לגיוס כספים למאבק ומארגנים מיצגים בהפגנות למען שחרורה. באחת ההפגנות מול בית המלון שבו נאנסה רוביו, חסמו המפגינות את הכניסה אליו. מאות המפגינות דרשו את כליאתם של בעלי המלון ופקידי הקבלה, שהכירו את האנס ואחיו ולא עזרו לרוביו שהובלה לתוך המלון בכוח או כשברחה לאחר האונס וביקשה מהם להתקשר למשטרה.

"אני רק רוצה שכל זה יגמר", אמרה רוביו בריאיון לאתר מקסיקני, "בהתחלה זה היה נורא, התחלתי לבכות בכל פעם שנאלצתי לדבר על האונס כי הרגשתי שאני חווה אותו מחדש באותו הרגע. עכשיו אני לא בוכה יותר. אני רק רוצה שזה יגמר. העדפתי עד המקרה לעבוד ולא ללמוד, אבל עכשיו אני רוצה ללמוד משפטים ולעזור לנשים שעוברות את מה שאני עברתי אבל אין להן עורך דין שעוזר להן כמו שיש לי".

בימים אלו מתנהל משפטה של רוביו בבית המשפט במקסיקו סיטי.

ובישראל: אסור לנו להגן על עצמנו בכלל

לא רק במקסיקו החוק קובע שקורבנות תקיפה מינית צריכים וצריכות להג על עצמם/ן "בקטנה". סיפורו של יונתן היילו, שהרג בהגנה עצמית את האנס שלו כשזה עמד לאנוס אותו בפעם השלישית, ונשלח לכלא לעשר שנים, מראה בדיוק את זה.

בשבוע שעבר, התראיין עו"ד מיקי פורן, הפרקליט בתיק של יונתן היילו מטעם המדינה, ואמר מפורשות שהוא לא הבין למה יונתן היה צריך להרגיש סכנה לחייו. לדבריו, יונתן הגיב בצורה אלימה לסיטואציה מבלי שהייתה לו שום סיבה לחשוב או להרגיש שהוא עומד להאנס בפעם השלישית או שלסיטואציה היה איזשהו גוון בעל אופי של אלימות מינית. "אדם סביר וממוצע לא היה חושב ככה", אמר הפרקליט. אך לא רק הוא, אלא גם בית המשפט המחוזי שהרשיע את יונתן.

אין זמן יותר טוב להגיד לעו"ד מיקי פורן שהוא מדבר שטויות גמורות, שנובעות מתוך בורות מוחלטת, מאשר היום הבינלאומי נגד אלימות כלפי נשים.

אני לא מכירה אישה שלא הייתה חווה פחד תהומי לחיים שלה אם גבר היה לוקח אותה למקום חשוך, תוך כדי איומים והערות מיניות כמו "איזה תחת יש לך", ו-"למה את לא שמה חוטיני?". כל זאת לאחר שאותו גבר אנס אותה כבר פעמיים לפני כן. הוא עומד במרחק של מטר ממנה באותו מקום מבודד, פותח בפניה את מכנסיו ומחייך. כל אישה סבירה וכל גבר סביר היו יודעים שהם לא מגיעים לאותו מקום חשוך לארוחה רומנטית אלא הולכים להיאנס בפעם השלישית.

ב-1.12.14 אני אגיע לדיון בערעורו של יונתן היילו לא רק בשביל הצדק של יונתן, אלא גם בשביל הצדק של יקירי רוביו. בשביל הצדק של כל איש ואישה שהוטרדו מינית, שנאנסו, ששמם ושמן הוכפש בתקשורת כיוון שבחרו להתלונן על התוקף שלהם/ן, שנאלצו לעבור חקירות משטרתיות מפילות, שהואשמו בבית המשפט בכך שלא ברחו. שקפאו. שלא התלוננו. שהתביישו לספר.

> יונתן היילו: "פחדתי שאם אתלונן ירון ישתחרר הוא ירצח אותי"

ועוד משהו קטן...

אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.

קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.

ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
כמעט חודש של עבודה נוספת למורה בישראל בכל שנה בהשוואה לממוצע באירופה. מורה בכיתה א' בבית ספר פולה בן גוריון בירושלים (צילום אילוסטרציה: יוסי זמיר / פלאש 90)

כמעט חודש של עבודה נוספת למורה בישראל בכל שנה בהשוואה לממוצע באירופה. מורה בכיתה א' בבית ספר פולה בן גוריון בירושלים (צילום אילוסטרציה: יוסי זמיר / פלאש 90)

המורות משלמות את מחיר הניהול הכושל של משרד החינוך

תקציב משרד החינוך לתלמיד ביסודי זהה לממוצע באירופה, ואף על פי כן המורות והמורים נדרשים לעבוד יותר שעות, מול יותר תלמידים ועבור פחות כסף. ההמלצות לשיפור מעמד המורה וההוראה מונחות על השולחן כבר 43 שנים וזוכות להתעלמות, בעוד המערכת ממשיכה לקרוס

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf