newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

"מעולם לא היה לפלסטינים כלי כזה שמרסן את ישראל"

ההחלטה של בית הדין בהאג לדון בפשעי מלחמה שנעשו בשטחים היא, לפי מומחים, "רעידת אדמה" או לכל הפחות "אבן דרך". הם אינם סבורים שהצדק ייעשה מיד, אך רואים בכך כלי אפקטיבי חדש בידי הפלסטינים, וחושבים שההתנחלויות הן נקודת התורפה של ישראל

מאת:

בעוד תקשורת המיינסטרים לא הקדישה יותר מדי מקום להחלטת בית הדין הפלילי הבין לאומי בהאג, שלפיה יש לו סמכות לדון בפשעי מלחמה שנעשו בשטחים שישראל כבשה ב-1967 בגדה המערבית, במזרח ירושלים וברצועת עזה, "מקור ראשון" ממש לא הקל ראש בהחלטה.

הכותרת הראשית של גיליון סוף השבוע של ביטאון הימין המתנחלי היתה "תג האג: מה אפשר עדיין לעשות כדי לסכל את עלילת 'פשעי המלחמה'". האזכור ל"תג מחיר" אינו מקרי. "מקור ראשון" מציע למעשה לבצע "תג מחיר" נגד האג באמצעות הרחבת התנחלויות.

אישה פלסטינית מחזיקה דגל פלסטין בהפגנה בחאן אל אחמר, בספטמבר 2018 (צילום: יניב נדב / פלאש90)

"זה הזמן לאשר שכונות חדשות במזרח ירושלים ולבנות ב-E1, להכיר בהתיישבות הצעירה ולהכריז על אתגר ממלכתי של מיליון מתנחלים עד 2030", כתב עורך העיתון חגי סגל, "אם נמצמץ, נתנצל ונקפיא, בנסודה או יורשיה ינפיקו לנו הרבה קודם צווי מעצר".

בסוף השבוע החליטו נציגי המדינות החברות בבית הדין בהאג לבחור מחליף לתובעת פאטו בנסודה: כרים אחמד ח'אן הבריטי. בתקשורת נכתב שישראל העדיפה אותו על פני המועמדים האחרים, אבל ספק גם אם הוא יוכל לעצור את המהלך שההחלטה של בית הדין הניעה. מהלך שעל פי המומחים שדיברנו אתם – מיכאל ספרד, עומר שאקר ודיאנה בוטו – ראוי בהחלט לתואר "רעידת אדמה" או לכל הפחות "אבן דרך" ביחס לפשעי המלחמה שישראל, וגם הארגונים הפלסטינים, מבצעים בשטחים הפלסטיניים הכבושים.

"זו אבן דרך", אומר עומר שאקר, ראש תחום ישראל ופלסטין ב-human rights watch, בשיחת טלפון מעמאן, שם הוא יושב אחרי שישראל גירשה אותו. "היא נותנת תקווה שהקורבנות יקבלו את יומם בבית המשפט, עד עכשיו המשטרים בשטחים הכבושים נהנו מחסינות".

ועדיין, מזהיר שאקר, הדרך היא "ארוכה מאוד, עם מכשולים גדולים. לא רק לחץ ממדינות גדולות, אלא גם שאלות לגבי הסמכות של בית המשפט, ובכל זאת מדובר ברגע משמעותי".

המשימה של התובע החדש (כשדיברנו זהותו עוד לא היתה ידועה; מ"ר), אומר שאקר, תהיה לקבוע האם ישראל, הרשות הפלסטינית וגם חמאס עשו מאמץ מספיק כדי לחקור את פשעי המלחמה שהן אחראיות להם כביכול. לדברי שאקר, הניסיון מלמד שבית הדין בהאג מציב "רף נמוך", נוטה להאמין שמדינות נהגו "בתום לב" ואכן ניסו לחקור חשדות למעשים כאלה. התוצאה, לדבריו, היא שבית הדין בפעול "הלבין" מעשים כאלה.

אבל בעוד שפירוש הדבר שלבית הדין יהיה קשה יחסית לחקור את מה שישראל עשתה בעזה או את החשדות לעינויים בבתי הכלא של הרשות הפלסטינית, יש שני חריגים ברורים. "בהתנחלויות לא נעשה שום מאמץ מצד ישראל לחקור את הדברים האלה, ולא היה שום מאמץ מצד החמאס לחקור את ירי הטילים על ישראל", אומר שאקר.

אף ששאקר, כמו יתר המרואיינים, סבור שההתנחלויות הוא "מקרה מובהק" של הפרת החוק הבינלאומי משום שישראל לא עשתה שום מאמץ לחקור אותן, ייתכנו גם שם מכשולים. "יכולים להיות כל מיני דברים טריקיים", הוא אומר. "האם החקירה תחול רק לגבי מה שקרה מאז 2014 (המועד שבו פתחה בנסודה בחקירה; מ"ר), ומי ייחקר בנושא הזה".

הממשל של ביידן גינה את ההחלטה של בית הדין, אבל מצד שני השתמש בשפה מתונה יחסית. איך אתה מבין את ההתנהלות האמריקאית?

"האמריקאים השאירו את הסנקציות על בית הדין (סנקציות שהטיל ממשל טראמפ; מ"ר). זה מזיק. הם השתמשו במכשיר הזה כדי לסטור על פניהם של אנשים המבקשים לעשות צדק. עם זאת, דבר אחד הוא לגנות את ההחלטה ודבר שני הוא לחבל בפעולה של בית הדין".

עושה רושם שממשל ביידן חוזר למוסדות הבינלאומיים. אתה רואה פה תהליך חיובי? זה יכול להשפיע על בית הדין?

"מעודד שביידן דוגל ברב צדדיות (מולטי-לטרליות) לעומת 'אמריקה פירסט' של טראמפ. אבל דווקא היחס של ממשל ביידן לבית הדין בהאג יכול לשמש כנייר לקמוס לגישה האמריקאית לרב-צדדיות. כבוד לשלטון החוק הבינלאומי פירושו לכבד את ההחלטות של בית הדין בלי קשר לתוצאה שלהן. אני מקווה שארה"ב לא רק תכבד את בית הדין, אלא גם תצטרף אליו".

אתה חושב שזה יקרה?

"אני לא מאמין שזה יקרה, אבל חושב שזה צריך לקרות".

היו שאמרו שההחלטה של בית הדין תחזק את התביעה הפלסטינית למדינה בגבולות 1967. מה דעתך?

"החוק הבין לאומי מאוד ברור לגבי המצב המשפטי בשטחים הפלסטיניים הכבושים. אין פה שום דבר חדש. אבל זה לא משליך לגבי הפתרון הסופי של הסכסוך. הפלסטינים לא שולטים במכשיר הזה. אף צד לא שולט במכשיר הזה. בית הדין הוא גוף בין לאומי. הוא מכשיר אמין לדרוש אחריות מאנשים שהוחזקו עד כה כחסינים".

ואתה באמת חושב שייתכן שיוגשו כתבי אישום?

"הגשת כתבי אישום נגד ישראלים ופלסטינים היא בהחלט בתוך מרחב האפשרויות. אני מקווה שמשרד התובע יילך בעקבות הראיות וימשיך בחקירה".

"רעידת אדמה שתלווה אותנו"

לעומת שאקר, עו"ד מיכאל ספרד, מבכירי עורכי הדין לזכויות אדם, הרבה יותר נחרץ לגבי המשמעות של ההחלטה. "זו רעידת אדמה", הוא אומר, "היא תלווה אותנו, היא לא משהו נקודתי לשבוע-שבועיים. ישראל תהיה מעכשיו תחת הסכנה שיוצאו צווי מעצר נגד בכירים בה בלי שהיא אפילו תדע. בהנחה שקברניטי המדינה יתנהגו באופן רציונלי, האפקט בהתנגדות כלפי הפלסטינים יהיה דרמטי".

ההשפעה הזו, טוען ספרד, יכולה לבוא לידי ביטוי עוד לפני שתיפתח חקירה של ממש. ארה"ב, רוסיה וסין, הוא מזכיר, לא חברות בבית הדין, ולכן יכולת השפעה שלהן מוגבלת. לעומת זאת, הגוש המרכזי שתומך בבית הדין הוא מדינות המערב. ולכן, כדי שישראל תוכל לבקש ממדינות כמו צרפת, גרמניה, בריטניה ואחרות להתערב לטובתה ולעצור את החקירה בדרך כלשהי, אומר ספרד, "היא צריכה להשעות פשעי מלחמה כמו פינוי ח'אן אחמר או חומסה או שטח אש 918 (הקהילות הפלסטיניות בו; מ"ר) או מבצע נוסף בעזה".

בית הדין הפלילי הבין לאומי בהאג (צילום: האומות המאוחדות)

בית הדין הפלילי הבין לאומי בהאג (צילום: האומות המאוחדות)

כמו שאקר, ובעצם כמו חגי סגל, גם ספרד מאמין שההתנחלות הוא האיום הכי גדול על ישראל. לגבי שלושת האירועים בצוק איתן שהתובעת ביקשה לחקור, מסביר ספרד, ישראל תוכל לטעון שהיא חקרה אותם, ורק אם בית המשפט ישתכנע שלא נעשתה חקירה של ממש, הוא ייכנס לתמונה. כך לגבי הירי במפגינים בצעדות השיבה בעזה או הטענות לעינויים במתקני הרשות הפלסטינית.

ההתנחלויות, מחזק ספרד את דבריו של שאקר, הן מדיניות רשמית המתועדת בהחלטות ממשלה ולא דורשת חקירה מסובכת. "זה יהיה הנושא שיהיה הכי פשוט להתקדם בו", אומר ספרד. "זה הפשע הכי מתועד. בגלל שהסיפור של ההתנחלויות נורא שקוף, יהיה קל לשרטט את הקשר". בנוסף לכך, מוסיף ספרד, ההתנחלויות "משפיעות על הרבה אנשים לאורך הרבה שנים", ולכן יהיה תמריץ לבית הדין לעסוק בהן.

אב בית הדין, פטר קובאץ', קבע בדעת מיעוט שפלסטין לא יכולה להיחשב כמדינה מבחינת בית הדין, ולכן אין לו סמכות לחקור פשעים שנעשו בשטחים הכבושים. הדעה הזו יכולה להפוך לדעת רוב בהמשך? אפשר יהיה לערער על ההחלטה האחרונה?

"ישראל תקעה לעצמה גול עצמי כי לא השתתפה בתהליך, ולכן היא לא יכולה לערער על ההחלטה. אב בית הדין סבר שהסכמי אוסלו מונעים מפלסטין להיחשב כמדינה, משום שהרשות הפלסטינית ויתרה במסגרתם על סמכויות לטובת ישראל. זו טעות. אוסלו היה הסכם ביניים לחמש שנים ואי אפשר להסתמך עליו אחרי 25 שנה. בית הדין נועד למנוע חסינות לפושעי מלחמה בכל מקום שבו התושבים רוצים את הסמכות שלו. הסכמי אוסלו הם דו-צדדיים, ולכן לא יכולים לבטל את החוק הבין לאומי".

אז בפועל, אף שההחלטה לא מדברת על כך במפורש, היא מחזקת את התביעה הפלסטינית למדינה?

"נכון. משפטית אין בזה שום דבר חדש. מאז החלטת החלוקה ב-1947, הקהילה הבינלאומית מכירה בשתי מדינות. במהלך השנים זה רק התחזק. הקהילה הבין לאומית לא הכירה שהזכות להגדרה עצמית נתונה לכל העמים. הפלסטינים הם אחד העמים שהקהילה הבין לאומית קבעה שהם אכן ראויים למדינה".

מי הישראלים שצריכים להרגיש הכי מאוימים?

"בית הדין לא נועד לשפוט סמל שנתן סטירה, הוא לא נועד לאלאור עזריה. הוא נועד לשפוט את קובעי המדיניות, את המפקדים הבכירים".

זו עוד סיבה לכך שלפי ספרד, להחלטה יהיה אפקט מצנן על הפעילות הישראלית בשטחים הכבושים. "הייעוץ המשפטי אמור להגיד (לבכירים בישראל; מ"ר): תרסנו, זה לא הזמן להרחיב התנחלויות, להסדיר מאחזים. לכן ההחלטה היא game changer. מעולם לפלסטינים לא היה כלי כזה שמרסן את ישראל ושישראל מפחדת ממנו. כל הגינויים, כל ההחלטות הבינלאומיות, לא מגיעים למה שיוצרת ההחלטה הזו".

איך אתה רואה רואה את הגינוי האמריקאי להחלטת בין הדין?

"המבחן הוא לא ביום שזה קורה, אלא מה קורה הלאה. יכול להיות מאבק אמריקאי שבית הדין לא יהיה קיים ויכול להיות חוסר שביעות רצון שלא עולה לידי מאבק. טראמפ איים להעמיד לדין שופטים בבית הדין בהאג או הם יפתחו בחקירות נגד אמריקאים. ממשל ביידן לא אמר: תעצרו הכל מיד".

"הממסד הישראלי יצטרך לחשוב פעמיים"

דיאנה בוטו, עורכת דין פלסטינית-קנדית ששימשה יועצת משפטית של צוות המו"מ הפלסטיני, בהחלט רואה בהחלטה הישג משמעותי, אם כי היא שומרת על זהירות.

"האם זו רעידת אדמה? כן ולא", היא אומרת. "זו רעידת אדמה כי זה צעד לקראת הטלת אחריות (accountable, אחת המלים שקשה מאוד לתרגם לעברית משום מה; מ"ר) על מי שביצע פשעי מלחמה. אבל זו גם לא רעידת אדמה כי ה-ICC הוא מאוד פוליטי. ייקח הרבה זמן עד שאנשים אכן יוחזקו אחראים לפשעים. לקח המון זמן לבית הדין להגיע להחלטה. הרי התביעה הוגשה ב-2015, אפילו לפני.

"מה שההחלטה אולי תשנה הוא שהממסד הישראלי יצטרך לחשוב פעמיים. הם (הישראלים) יגידו לעצמם: אנחנו יכולים לעמוד לדין אם נהרוס בח'אן אל אחמד או בחומסה. אולי זה יתחיל דיון פתוח בישראל. כמו שהיה בדרום אפריקה. היו לבנים שהגנו על המשטר ואמרו שאי אפשר להעביר משפט על מה שהוחלט בבתי משפט בדרום אפריקה. אבל אחרי שהם הבינו מה העולם חושב עליvo, הם הבינו שהמשחק נגמר. אולי גם כאן ההחלטה בהאג תשמש כמראה לחברה הישראלית".

"אולי זה יתחיל דיון פתוח בישראל. כמו שהיה בדרום אפריקה. היו לבנים שהגנו על המשטר, אבל אחרי שהם הבינו מה העולם חושב עלינו, הם הבינו שהמשחק נגמר"

כמו ספרד ושאקר, כמו בוטו מסכימה שנקודת התורפה של ישראל היא ההתנחלויות. "זה לא קרה באמצע הלילה", היא אומרת, "זה דורש מחשבה, תכנון, זה מאוד שונה".

אז את מסכימה שלפלסטינים יש מכשיר שלא היה להם קודם?

"כן, זה משהו שלא היה קודם לפלסטינים. זה נהדר. אבל השאלה היא מתי נראה את ישראל משלמת. התהליכים האלה מאוד ארוכים. לאנשים קשה להאמין שזה יקרה. אנחנו 17 שנה אחרי הפסיקה בהאג לגבי הגדר (ההחלטה המייעצת שקבעה שהגדר שהוקמה מעבר לקו הירוק אינה חוקית; מ"ר), ואנחנו לא רואים השפעה בשטח".

מתחו בזמנו הרבה ביקורת על אבו מאזן, על כך שהוא בחר בהליכה למוסדות הבינלאומיים. אולי הוא צדק?

"לא, הוא לא. צריך להפריד את הצד הפוליטי מהצד המשפטי. אבו מאזן הכריז על מדינה לא בגלל ה-ICC. הוא רצה להשיג תזוזה מדינית. הוא לא רצה להפוך את ישראל לאחראית למעשיה (accountable), אחרת הוא היה תומך ב-BDS. במקרה הפעולה שלו הצליחה. אבל האם אנחנו צריכים את בית הדין בהאג כדי להוכיח שרצח ילדים או שהתנחלויות אינן חוקיות? אבו מאזן רצה תזוזה מדינית והוא לא השיג תזוזה. אז האם הוא המנהיג שיוביל אותנו לשחרור? לא הוא".

את ייעצת בזמנו לאש"ף. אם היית מייעצת היום ליורשים של אבו מאזן, מה היית אומרת להם?

"הייתי מייעצת להגיש תלונה על ההתנחלויות, להפעיל לחץ על מדינות בעולם שימשיכו לקדם את התביעה והייתי דוחפת את ה-BDS. ניסינו מו"מ. זה לא עבד. אמרו לנו שאנחנו לא יכולים להמשיך במאבק אלים. כל מה שעשינו, אמרו לנו לנו שזו לא הדרך הנכונה. אנחנו צריכים להתקדם".

התגובה האמריקאית אכזבה אותך?

"ציפיתי לתגובה הזו. הם הרי התכחשו ל-ICC. הם היו אמורים לקבל את ההחלטה בברכה. הרי זה לא שהם יוצאים נגד ישראל, זה בית הדין".

אז את חושבת שהלחץ האמריקאי והישראלי יצליחו להביא לביטול ההחלטה של בית הדין?

"אני לא רואה שהם יבטלו אותה, אבל הם בהחלט יכולים לשבת עליה".

ועוד משהו קטן...

אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.

קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.

ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
הפגנה נגד סגירת מתחם החיסונים לחסרי מעמד, ליד הסינמטק בתל אביב, ב-25 בפברואר 2021 (צילום: אורן זיו)

הפגנה נגד סגירת מתחם החיסונים לחסרי מעמד, ליד הסינמטק בתל אביב, ב-25 בפברואר 2021 (צילום: אורן זיו)

מתחם החיסונים לחסרי מעמד ייפתח לעוד שלושה ימים, ואז ייסגר

עשרות מפגינים מחו נגד ההחלטה לסגור את המתחם, שבו התחסנו כבר יותר מ-10,000 איש. בעקבות לחצים הוחלט כי המתחם ימשיך לפעול עד יום שני, אך לאחר מכן יחסנו בו רק במנה שנייה. "הכאוס סביב ניהול המתחם הוא דוגמה חיה למדיניות השגויה של המדינה כלפי חסרי המעמד"

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf