newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

מנהל ארגון זכויות אדם גורש מישראל. "זה רק שם זרקור על הכיבוש"

שורה של דמויות מובילות בקהילת זכויות האדם בישראל הגיעה לשדה התעופה כדי למחות נגד גירושו של עומאר שאקר, מנהל Ηuman Rights Watch בישראל ובפלסטין – האדם הראשון שגורש מהמדינה במסגרת חוק החרם. "אני עוד אשוב", אמר שאקר לפני שעלה על המטוס

מאת:

שורה של מנכ"לים ודמויות מובילות בקהילת זכויות האדם הישראלית הגיעו לשדה התעופה בשעות הצהריים היום (שני) כדי למחות נגד גירושו של של עומאר שאקר, מנהל Human Rights Watch בישראל ובפלסטין.

בתחילת החודש שעבר נדחה ערעורו של שאקר לבית המשפט העליון נגד החלטת משרד הפנים לשלול את אשרת העבודה שלו, והיום הוא עזב את ישראל – והפך לאדם הראשון שגורש מהמדינה במסגרת חוק החרם.

המוחים נגד גירושו הניפו שלטים שעליהם נכתב: "אי אפשר להסתיר את הכיבוש". שאקר נשא הצהרה קצרה לכלי התקשורת הרבים שהגיעו לסקר את עזיבתו.

עומאר שאקר מנהל Human Rights Watch בישראל ופלסטין, ותומכים מארגוני זכויות אדם ישראלים, בשדה התעופה לפני גירושו של שאקר מישראל (צילום: אורן זיו)

עומאר שאקר מנהל Human Rights Watch בישראל ופלסטין, ותומכים מארגוני זכויות אדם ישראלים, בשדה התעופה לפני גירושו של שאקר מישראל (צילום: אורן זיו)

"היום מסתיימות שנתיים וחצי של ניסיונות לגרש אותי בגלל עבודתי למען זכויות אדם, בניסיון לרסן את את העבודה של Human Right Watch (ר"ת HRW). אבל המאמץ הזה כשל, ורק הראה את היקף המתקפה נגד קהילת זכויות האדם בישראל-פלסטין", אמר שאקר לפני שעלה על טיסה לעמאן, משם ימשיך לנהל את הסניף בישראל ובפלסטין של הארגון.

שאקר פנה לנציגי הארגונים שהגיעו לתמוך בו ואמר: "אני אמשיך לעשות את העבודה הזאת ולפעול כל יום למען זכויות האדם בישראל ובפלסטין. זו היתה פריבילגיה לעבוד עם השותפים הישראלים והפלסטינים. החלק הקשה בעזיבה הוא שלא אוכל לעבוד אתכם בשטח יותר, אבל נמשיך באותו מאבק, ובאחד הימים תוכלו לקבל אותי לכאן בחזרה, כשלכל האנשים יהיו זכויות ושוויון. תודה על התמיכה. אני עוד אשוב".

בין המשתתפים במחאה בשדה התעופה היו מנכ"לית שלום עכשיו, שקד מורג; מנכ"ל שוברים שתיקה, אבנר גבריהו; מייסד שוברים שתיקה, יהודה שאול; מנכ"לית המוקד להגנת הפרט, ג'סיקה מונטל; מנכ"ל יש דין, ליאור עמיחי; מנכ"ל רופאים לזכויות אדם, רן גולדשטיין; מנכ"לית הוועד הציבורי נגד עינויים, רחל סטרומזה; מנכ"לית גישה, תניה הרי; מנכ"לית אמנסטי ישראל, מולי מלקאר; מנהלת הקרן למגיני זכויות אדם, אלמה ביבלש; ונציגים של רבנים לזכויות אדם, תרועה וזזים קהילה פועלת.

עו"ד מיכאל ספרד, המייצג את שאקר, אמר בשדה התעופה כי "הגירוש של עומר שאקר הוא מעשה של פחדנות. ממשלת ישראל מפחדת מארגונים שמדווחים על המציאות של הכיבוש, מפחדת ממגיני זכויות אדם שמציעים עתיד של כבוד ושוויון לכל האנשים שחיים בין הירדן לים, ומפחדת מביקורת. אנחנו לא נרתעים, נמשיך את המאבק עומר ימשיך את המאבק, HRW ימשיכו את המאבק, עד שלכולם יהיו זכויות, וגם אתם תוכלו לצלם את עומר חוזר לכאן".

עומאר שאקר מנהל Human Rights Watch בישראל ופלסטין בשדה התעופה לפני גירושו של שאקר מישראל (צילום: אורן זיו)

"אני עוד אשוב". עומאר שאקר בשדה התעופה, ב-25 בנובמבר 2019 (צילום: אורן זיו)

למרות גירושו של שאקר, בבית המשפט העליון עוד תלויה בקשה לדיון נוסף בתיק בהרכב מורחב, שהוגשה באמצעות עורכי דינו.

שאקר הגיע לשדה התעופה מלווה במנכ"ל הארגון, קנת' רות', וסגן מנהל אגף המזה"ת וצפון אפריקה, אריק גולדשטיין, שיעזבו יחד איתו את הארץ. רות' אמר כי "הממשלה הישראלית חשבה שדרך הגירוש שלו הם יכלו לעצור את עבודתו, אבל הוא ימשיך מעמאן, שם הם לא יכולים לצנזר אותנו. הם חשבו שיוכלו להפסיק את הדיווח שלנו על ההתנחלויות הלא חוקיות, אבל זה רק מחזק את המוטיבציה שלנו לדווח על הנושא. הממשלה חשבה שתוכל להצניע את העבודה שההתנחלויות לא חוקיות משאר העולם – אבל המקרה הזה רק עשה את ההפך, ושם זרקור על הדיכוי של פלסטינים בגדה המערבית".

הסיבה הרשמית: תמיכה בחרם לפני יותר מעשור

שאקר, 35, גורש לאחר מאבק משפטי ארוך. הוא מונה ביולי 2017 לתפקיד ראש אגף ישראל-פלסטין של  HRW. הסיבה הרשמית שבגללה נשללה אשרת העבודה שלו היא תמיכתו בחרם כסטודנט לפני יותר מעשור, לפני שהתחיל את עבודתו בארגון.

בתחילת נובמבר דחה בית המשפט העליון את עתירתו של שאקר. שופטי העליון ניל הנדל, נועם סולברג ויעל וילנר קיבלו את עמדת המדינה כי שאקר, אזרח אמריקאי, תומך בתנועת ה-BDS ודחו את הערעור שלו ושל ארגון HRW. בהחלטה הוזכרו בנוסף לפעילותו בתור סטודנט גם דו"חות של הארגון לגבי הנעשה בהתנחלויות ששיתף ברשתות החברתיות.

הפסיקה בתחילת החודש התבססה על שני חוקים: חוק הכניסה לישראל, המונע כניסה מאזרחים זרים החשודים בתמיכה בחרם על ישראל; והחוק נגד החרם משנת 2017, המכוון נגד תנועת ה-BDS.

בשנה שעברה, שלל שר הפנים אריה דרעי את רישיון העבודה של שאקר והורה על גירושו תוך שבועיים. זו היתה הפעם הראשונה שהממשלה עשתה שימוש בתיקון לחוק הכניסה לישראל שעבר ב-2017 כדי לגרש אדם שכבר נמצא במדינה.

החלטתה של ישראל התבססה בעיקרה על תיק מודיעין שהכין המשרד לעניינים אסטרטגיים לגבי פעילותו של שאקר לטובת זכויות הפלסטינים לפני שהצטרף ל-HRW. כנשיא שותף בארגון "סטודנטים למען שוויון זכויות לפלסטינים" באוניברסיטת סטנפורד, שאקר קרא לאוניברסיטה להפסיק להשקיע בחברות שמרוויחות מהכיבוש.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
פלסטינים בורחים משכונת א-רימאל בעיר עזה, אחרי שהצבא הוציא הוראת פינוי לתושבים, ב-8 ביולי 2024 (צילום: פריאל עבדו)

פלסטינים בורחים משכונת א-רימאל בעיר עזה, אחרי שהצבא הוציא הוראת פינוי לתושבים, ב-8 ביולי 2024 (צילום: פריאל עבדו)

ישראל הורתה לאלפים בעזה לעבור לאזורים "בטוחים", ואז הפציצה אותם

פלסטינים שברחו מהעיר עזה מערבה, בהתאם להוראות הצבא הישראלי, מצאו את עצמם מכותרים ותחת אש טנקים, כטב"מים וצלפים. "אם ננסה להתפנות, יירו בנו; אם נישאר, ניהרג"

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf