"מודל ג'נין". ככה ישראל רוצה לעצב מחדש את הגדה המערבית

להפוך את מחנה הפליטים לעוד שכונה בג'נין. טנקים ישראלים בג'נין, פברואר 2025 (צילום: נאסר שתאיה / פלאש90)

הפעם הראשונה שנעשה שימוש במונח "מודל ג'נין" היתה ב-2010 במסגרת תוכנית משותפת בין מושל ג'נין קדורה מוסא וראש המועצה האזורית גלבוע דני עטר, בפיקוח טוני בלייר, אז נציג הקוורטט.

הרעיון היה להפוך את ג'נין – שישראל כינתה אותה "קן הצרעות" – למודל של שיתוף פעולה ביטחוני עם ישראל. בתמורה לכך הציעו הישראלים להפוך את ג'נין למרכז כלכלי משגשג במסגרת "השלום הכלכלי", מושג חביב על בנימין נתניהו, ראש הממשלה אז והיום.

>> ההישג שהצבא מתפאר בו: תפס רק 82 כלי נשק בגדה בחודש

בעקבות ההצלחה של מודל זה, ביקשו השלטונות הישראליים להעתיק אותו לאזורים אחרים, והוא אכן נוסה בהמשך בעיר שכם. אולם אירועי מאי 2021 שמו קץ לעשור שבו ג'נין היתה עיר השקטה ביותר בגדה המערבית.

הצעירים הפלסטינים ראו באירועים אלה, שכללו צעדות ששטפו את הגדה המערבית, ניצחון מובהק של ההתנגדות על שיתוף הפעולה של הרשות הפלסטינית עם ישראל. הדור הצעיר שבר את חומת השתיקה סביבו. הצעדות התפתחו לעימותים, והובילו אחר כך להקמת קבוצות מזוינות. כך עוררו הצעירים את "מורשת הקרב" של מחנה ג'נין מ-2002. לאחר 7 באוקטובר והעימותים שהתרחשו ברחבי הגדה, אפשר לומר שהמודל של ג'נין קרס באופן מוחלט.

במאמר שפרסם לאחרונה באתר אל-ג'זירה ד"ר אחמד אבו אל-היג'א, פרשן וסוציולוג פלסטיני, הוא משרטט את "מודל ג'נין" החדש שישראל מנסה ליישם בעיר ובגדה המערבית כולה, ובהשלכות המודל על עתיד המאבק הפלסטיני.

השיחה מגיעה אליך

רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

שם מלא

כתובת האיימיל שליחה

אבו אל-היג'א מתייחס במאמרו לפרסום בערוץ 14 לפיו מטרת המבצע הצבאי המתמשך בצפון הגדה אינה ביטחונית גרידא, וישראל בוחנת מודל חדש לניהול הגדה המערבית, שהולך ומבשיל בהדרגה. לדברי אחד מפרשני הערוץ, זה יימשך עד סוף השנה הנוכחית, ולאחר מכן יורחב וייושם בשאר ערי הגדה.

לפי אבו אל-היג'א, התעמקות בפעולות של ישראל בג'נין מאז תחילת המבצע הצבאי שלה לפני חודשיים חושפת תוכנית "להנדס מחדש" את המרחב ואת הקהילות החיות בו. הוא טוען שג'נין נבחרה כדי לנסות את המודל הזה משום שבסביבתה הקרובה של העיר אין התנחלויות, בניגוד לערים אחרות בגדה. יישום המודל בג'נין, לפיכך, אינו מסכן ישראלים וקל יותר לשלוט בו ולבדוק את התגובות אליו.

אבו אל-היג'א סבור כי הצעד הראשון במודל הוא פעולות נרחבות של הריסה ו"עיצוב מחדש" של המחנה על פי תוכנית, המחלקת אותו לשכונות. פעולות ההריסה אינן מבוצעות באופן אקראי, אלא תוך יישום של תוכנית מרחבית הכוללת שכונות שונות. לאחר השלמת התוכנית, יהפוך המחנה לשכונת מגורים הנספחת לעיר ג'נין. רק מחצית מתושביו המקוריים יורשו לחזור אליו או למה שיישאר ממנו.

הערים בגדה מנותקות לחלוטין אלה מאלה. מחסום ליד שכם, מאי 2025 (צילום: נאסר שתאייה / פלאש90)

כמו כן, בימים אלה מתבצעות עבודות ל"עיצוב מחדש" של השכונות המשקיפות על ג'נין באזור ג'אבריאת. שלושה מתחמים צבאיים ישראליים קבועים יוקמו כדי לאפשר שליטה מלאה בעיר, ויהפכו בהמשך למרכזים לניהול העיר.

בחודשים האחרונים, ג'נין הפכה לאיזור עימות, ורבים מהסוחרים פתחו חנויות חלופיות בכפרים הסמוכים. גם החלה עקירה הדרגתית מהעיר, חלקה בכפייה, כפי שקרה במחנה ובשכונות סביבו, וחלקה מרצון בשל תנאי החיים הקשים בעיר, בעיקר במגזרי המסחר, החינוך והשירותים.

אבו אל-היג'א סבור שאף בפעולות האלה ישראל "מהנדסת מחדש" את הרשות הפלסטינית, שאותה היא עדיין מתעקשת להשאיר קיימת. הסיבה, הוא טוען, היא למנוע מצב שבו המודל החדש שישראל מיישמת בגדה המערבית יתגלגל לרעיון של מדינה דו-לאומית. קיומה של ישות פלסטינית, יהא שמה אשר יהא, מגן מפני הסתבכות במודל של מדינה אחת שתהיה מדינת אפרטהייד ללא זכויות לתושבים הפלסטינים.

הבדיקה של מודל ג'נין בלבושו החדש לוותה בהאצת היישום של מודל שבע האמירויות הפלסטיניות, שפיתח המזרחן הישראלי הימני פרופ' מרדכי קידר, שלפי אבו אל-היג'א הוא אחד המזרחנים הפופולריים בישראל בסוגיית הסכסוך הישראלי-פלסטיני. לפי המודל של קידר, הגדה המערבית אמורה להתחלק לשבע מובלעות נפרדות. במרכז כל מובלעת תעמוד עיר, וערים אלה יהפכו לישויות מנהליות ופוליטיות נפרדות, שישראל תקיים איתן קשרים עצמאיים.

בפועל, אומר אבו אל-היג'א, ישראל קרובה להשלמת יישום המודל הזה. בעשורים האחרונים, וביתר שאת בשנים האחרונות, נוצרו "חגורות" של התנחלויות, הוקצו להן שטחים למרעה, נסללו כבישים עוקפים והוקמו מחנות צבאיים באופן שיצר נתק בין הערים הפלסטיניות בגדה המערבית.

כיום, אין שתי ערים בגדה שיש ביניהן קשר קשר גיאוגרפי ישיר. הנוכחות הפלסטינית בפועל מוגבלת לכ-10% בלבד משטח הגדה המערבית. ישראל הגדילה לאחרונה את מספר המחסומים הצבאיים והם מוצבים בכל הכניסות והיציאות מהערים והכפרים. כך בפועל, טוען החוקר הפלסטיני, תוכנית קידר כבר יושמה במלואה ברמה הגיאוגרפית.

השלב הנוכחי, הוא כותב, הוא פיתוח ההיבטים הדמוגרפיים של התוכנית ועיצובם מחדש של הגופים השלטוניים בגדה. שלב הזה, לדבריו, כולל שלושה חלקים.

הראשון – מתן שמות חדשים למחנות פליטים ופיזורה של אוכלוסיית הפליטים בערים ובכפרים אחרים בגדה המערבית;

השני – עיצוב מחדש של שתי זרועות הרשות הפלסטינית, האזרחית והביטחונית, כך שיתאימו יותר למודל של קידר.

השלישי – שלטון צבאי ישיר על התושבים הפלסטינים באמצעות אמצעי שליטה מחודשים והחייאת מודל אגודות הכפרים שישראל ניסתה ליישם בשנות ה-80 של המאה שעברה כהקדמה להכרזה הרשמית על סיפוח הגדה המערבית.

אלא שתוכנית זו תוביל בהכרח לאפרטהייד, לפי אבו אל-היג'א. ישראל תסתבך בתרחיש שהיא חוששת מפניו יותר מכול: מודל המדינה האחת. לפלסטינים, לעומת זאת, לא תהיה ברירה אלא להעצים את מאבקם, התנגדותם והיצמדותם לאדמתם.

ע'אזי אבו ג'יאב כותב בפרויקט אופק – מיזם משותף למכון ון ליר בירושלים, הפורום לחשיבה אזורית ומרכז אעלאם בנצרת