newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

מה עומד מאחורי מינויה של הדוברת החדשה של ליברמן?

בשנה האחרונה פועלת ברחוב הרוסי תנועת מחאה "עצמאית". לצידה פועל מכון מחקר שלא מוכן לחשוף את המחקרים שלו. עד כה הכחישו המעורבים כל קשר לליברמן, אבל עכשיו הוא ממנה לדוברת משרד הבטחון לתקשורת הרוסית את אחת הנשים המרכזיות בתנועה

מאת:

בשקט בשקט, בצורה לא אופיינית לנפשות המעורבות ובלי מסיבות עיתונאים, מינה שר הביטחון אביגדור ליברמן דוברת חדשה למשרדו שתהיה ממונה על העבודה מול התקשורת דוברת הרוסית. מדובר בד"ר אלינה ברדץ'-יאלוב. השם הזה בטח לא נשמע מוכר לאנשים שמחוץ לביצה הרוסית בישראל, אבל מי שחי בתוך הביצה הזאת לא יכול שלא להתייחס למינוי הזה.

עד למינויה לתפקיד החדש היתה ברדץ'-יאלוב דמות מרכזית בפעילות של "תורת ישראל הרוסית" – שמסמך הייסוד שלה מסביר, בין היתר, כי "הקוד הגנטי של יהודי ברה"מ לשעבר מיוחד במינו ושונה מזה של שאר הישראלים. מדינת ישראל היא ביסודה פרויקט של יהודי רוסיה".

"תורת ישראל הרוסית" צצה ברחוב הרוסי קצת אחרי הבחירות של 2015 כ"תנועת מחאה" ששואפת להעלות לסדר היום הציבורי נושאים חשובים לציבור דוברי הרוסית בישראל. אולם למרות הניסיונות להציג חזות עממית ועצמאית, כל הסימנים העידו על קשר חזק בין התנועה החדשה לבין ליברמן, כפי שנחשף בתחקיר שפרסמתי באפריל האחרון כאן בשיחה מקומית.

> תחקיר: מי עומד מאחורי התנועה שמכינה את הרחוב הרוסי לבחירות הבאות?

ממכון מחקר שמסרב לפרסם את המחקרים שלו, היישר ללשכת שר הבטחון ליברמן (הדס פרוש/פלאש 90)

ממכון מחקר שמסרב לפרסם את המחקרים שלו, היישר ללשכת שר הבטחון ליברמן (הדס פרוש/פלאש 90)

התנועה, יחד עם אתר חדשות ידידותי למפלגה ועם "מכון מחקר" מסתורי שהוקם לצדה, החלה לארגן הפגנות וכנסים לציבור הרוסי ולהיפגש עם ראשי מפלגות בכנסת בתור נציגות "אותנטית" של הרחוב הרוסי. ומה המסר העיקרי שלה? שהציבור הרוסי צריך מנהיג חזק שיציל אותו.

עד כה כל אנשי הארגונים הללו, ובכללם גם ברדץ'-יאלוב הכחישו נמרצות כל קשר לישראל ביתנו. למשל בכתבה שפורסמה במאי האחרון ב'מקור ראשון' הגיבה ברדץ'-יאלוב לטענה ש"המכון לחקר ישראל הרוסית" הוא זרוע מבצעת של אביגדור ליברמן: "כדי להיות זרוע מבצעת צריך לקבל משהו בתמורה, ואין דבר כזה… אין שום קשר בין המכון לליברמן. אנחנו על-מפלגתיים ונפגשנו עם נציגי כל המפלגות. כשהם עשו דברים שאהבנו כתבנו בעדם, כשלא אהבנו כתבנו נגדם". אז איך אפשר להסביר עכשיו את הדילוג הקליל לעבודה עם יו"ר ישראל ביתנו?

לצד התנועה הוקם כאמור גם "המכון לחקר ישראל הרוסית", במסגרתו הועסקה ד"ר ברדץ'-יאלוב כאחראית על הפקת הידע על ציבור דוברי הרוסית, והיא זו שחתומה על המחקרים שפרסם המכון. אולם בעוד שנתונים מתוך המחקרים האלה מצוטטים באופן תדיר על ידי "תורת ישראל הרוסית", ככל הידוע אף אחד מעולם לא ראה את המחקרים עצמם. כל פניה לתנועה, שלי ושל אחרים, כדי לקבל פרטים על מכון המחקר וכל בקשה לראות ה"מחקרים" במלואם נתקלו בסירוב. מבדיקה חוזרת שערכתי גם עכשיו מול משרד המשפטים עולה כי אין ולא נרשם מעולם גוף בשם "המכון לחקר ישראל הרוסית". כעת לא נותר אלא לתהות האם מכון המחקר ו"המחקרים" בכלל קיימים.

> כך בערב קיצי אחד גילינו שעדיין יש תקווה לפתרון שתי המדינות

אירוע של המכון לחקר ישראל הרוסית בנושא דור 1.5. (אדי ז'נסקר)

אירוע של המכון לחקר ישראל הרוסית בנושא דור 1.5. (אדי ז'נסקר)

ובכל זאת, התקשורת הרוסית בישראל החליטה בצורה מאוד לא אופיינית עבורה לא לעדכן את הקוראים על כך שמי שהיתה פעילה ב"תורת ישראל הרוסית" עברה לעבוד תחת הבוס הגדול של הרחוב הרוסי. האם התקשורת מיישרת עם בקשת המפלגה להשתיק את המינוי? הרי ב"תורת ישראל" עשו כל מאמץ כדי להסביר שמדובר בתנועת מחאה ציבורית עצמאית שאינה קשורה למפלגה כזו או אחרת.

רק אתר אחד בחר להפר את השתיקה הרועמת בתקשורת הרוסית בישראל. כתבה אחת שפורסמה באתר ישראל-אינפו הוציאה לרחבי הרשת החברתית את כלבי השמירה המפלגתיים הרגילים היודעים להטיל רפש בכל מה ומי שלא מיישר קו עם המפלגה.

כך למשל, חברה הטוב של ברדץ'-יאלוב, אלכס גולדנשטיין המקורב לליברמן ואף נחשד בפלילים בפרשת פאינה קירנשבאום, פרסם בפייסבוק פוסט משתלח נגד "הדבילים" שהעזו להעלות שאלות אודות הכלים המקצועיים בהם מצוידת הדוברת החדשה. בינתיים הפוסט נמחק אבל על אותם ה"דבילים" שהעזו להעלות שאלות ניתן למנות אנשי תקשורת ידועים ומוערכים ובכללם עיתונאית בכירה לשעבר שעובדת כיום כדוברת באחד ממשרדי הממשלה.

פנינו לד"ר אלינה ברדץ'-יאלוב בבקשת תגובה, אולם זו לא נתקבלה עד למועד פרסום הפוסט. היא תובא כאן אם וכאשר תתקבל.

> ביחידה הצבאית הממונה על החיים האזרחיים בשטחים לא מדברים ערבית

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
מחאת סטודנטים בבריטניה, ב-17 במאי 2024 (צילום: Alisdare Hickson, CC BY-NC-SA 2.0)

מחאת סטודנטים בבריטניה, ב-17 במאי 2024 (צילום: Alisdare Hickson, CC BY-NC-SA 2.0)

הביקור המוזר במאהל המחאה באוקספורד שאמור לייצג אותי

הזדמן לי לבקר בזירת מלחמת החורמה הסימבולית שמתנהלת באוניברסיטה הבריטית, ולנהל שיחה עם סטודנטים שהחליטו לדבר בשמי כפלסטיני – ונחרדתי לגלות גישה שטחית, שאינה מנסה אפילו להתמודד עם המציאות היומיומית שבה אני חי

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf