newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

שינוי בפיד פייסבוק: איך לא תפספסו את הסיפורים שצוקרברג מנסה להעלים?

השינויים במדיניות של פייסבוק מביאים אליכם הרבה יותר תמונות של חתולים והרבה פחות חדשות, בטח אם הן מעוררות מחלוקת. הנה שלוש דרכים פשוטות להמשיך לעקוב אחרי שיחה מקומית

מאת:

מאת: מערכת שיחה מקומית

בוודאי הבחנתם בכך שפייסבוק עושה שינויים משמעותיים באופן שבו הוא מציג לכם מידע בפיד שלכם. צוקרברג החליט שבמקום חדשות, אקטיביזם ומאבקים לשינוי – תיחשפו יותר לסרטונים מצחיקים והרבה הרבה קבוצות של זיכרונות שלא תוכלו לברוח מהן.

בזמן שאנחנו בהחלט תומכים בזכותכם המלאה לראות יותר תמונות של חתולים, אנחנו רוצים להציע לכם גם דרכים להישאר מחוברים לדיווחים למידע ולניתוחים שאנחנו מפרסמים ב"שיחה מקומית".

אנחנו יודעים שרבות ורבים מכם סומכים על פייסבוק שיביא אליכם ישירות לפיד את הכתבות והדיווחים שלנו, ולכן – לפני שהחדשות ייעלמו לגמרי מהפיד שלכם – הנה שלוש דרכים שונות ופשוטות שבאמצעותן תוכלו להמשיך לעקוב אחרי שיחה מקומית:

1. לחצו כאן והירשמו עכשיו לניוזלטר השבועי שלנו.

זה לוקח בדיוק כמה שניות, וזה בחינם! וכך, פעם בשבוע תקבלו היישר לתיבת האימייל שלכם את הסיפורים הכי חשובים ומעניינים של שיחה מקומית.

2. אם אתם עדיין לא חברים שלנו בפייסבוק – זה הזמן להיכנס ולעשות לייק. אם אנחנו כבר חברים זאת הדרך להגיד לפייסבוק, בשלושה קליקים, שאתם רוצים לראות בפיד שלכם כל פוסט שאנחנו מפרסמים:

א. כנסו לעמוד הפייסבוק של מקומית

ב. לחצו על כפתור "עוקב" (או Following אם הפייסבוק שלכם באנגלית).

ג. בלשונית שתיפתח – סמנו "ראה תחילה" (או See First באנגלית).

וזה הכל. כך תוכלו להבטיח שתמשיכו לקבל לפיד את התכנים של שיחה מקומית, שאתם לא יכולים למצוא באף מקום אחר. ולמי שמתקשה למצוא את הכפתור – ראו תמונת הסבר בסוף הפוסט

עקבו אחרי הציוצים שלנו בטוויטר, ב-@mekomit. הנה כאן.

 

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf