newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

מארגני טקס הזיכרון המשותף עתרו לבג"ץ נגד האיסור על כניסת הפלסטינים

על אף שקיבלו אישורים ביטחוניים, שר הביטחון אסר באופן גורף על כניסתם לישראל של כמאתיים בני משפחות שכולות ופעילים פלסטינים האמורים להשתתף בטקס יום הזיכרון הישראלי-פלסטיני. המארגנים בעתירה: משפחת השכול בישראל איננה עשויה מקשה אחת, יש לכבד את כולן

מאת:

הימים הלאומיים בכלל, ויום הזיכרון בפרט, מהווים הזדמנות נהדרת עבור הימין הישראלי לנסות ולגרוף הון פוליטי זמין, בדרך כלל על הגב של הפלסטינים ושותפיהם הישראליים. טקס הזיכרון המשותף, הישראלי-פלסטיני, המתקיים בתל-אביב מזה 13 שנה, הפך לגולת הכותרת של המגמה הנפסדת הזו.

כזכור, כבר בשנה שעברה נאלצו יוזמי הטקס, "פורום המשפחות השכולות" וארגון "לוחמים לשלום", לקיימו לראשונה מאז היווסדו ללא נוכחות פעילי השלום הפלסטינים מהגדה. בעוד שבשנים קודמות אישר משרד הביטחון לעשרות ומאות פעילי שלום להיכנס לישראל לצורך האירוע, בשנה שעברה בוטלו כל האישורים. לטענת משרד הביטחון העילה היתה אירוע דקירה בתל אביב כשבועיים לפני מועד האירוע, שבו הדוקר עבר במחסום בהיתר.

נשים בטקס יום הזיכרון המשותף, 2017, תל אביב (תומר ניוברג / פלאש90)

נשים בטקס יום הזיכרון המשותף, 2017, תל אביב (תומר ניוברג / פלאש90)

גם השנה שר הביטחון, אביגדור ליברמן, אסר באופן גורף את כניסתם לישראל של המשתתפים הפלסטינים בטקס. הפעם הוא אפילו לא נדרש יותר לאמתלה ביטחונית; מתוך כמאתיים בקשות הכניסה שהגישו המארגנים עבור המשתתפים הפלסטינים, כניסתם של מחציתם אושרה ביטחונית ובכל זאת נאסרה בהחלטה גורפת של ליברמן בטענה המדהימה בעזות המצח שלה שמדובר בפגיעה ברגשות של המשפחות השכולות "היקרות לנו מכל". ולעזאזל עם הרגשות של המשפחות השכולות שבוחרות לציין את כאבן ביחד עם השכולים מהצד השני.

בעקבות החלטת שר הביטחון עתרו היום (ראשון) לבג"ץ מארגני הטקס, תנועת לוחמים לשלום ופורום המשפחות השכולות הישראלי-פלסטיני, בדרישה שיורה לשר הביטחון להנפיק אישורי כניסה ל-202 בני משפחות שכולות ופעילי שלום פלסטינים אשר אין מניעה ביטחונית לכניסתם לישראל, ולאפשר השתתפותם בטקס המשותף המתוכנן להתקיים בערב יום הזיכרון. העתירה, אשר הוגשה באמצעות עורכי הדין גבי לסקי ויובל יועז, מבקשת מבית המשפט להוציא צו על תנאי ולקיים דיון בהול בעניין זה.

בעתירה הודגש כי לשר הביטחון אין סמכות "לאשר כניסה של פלסטינים רק לאירועים הנושאים חן בעיניו, על סמך טעמו האישי והעדפותיו הפוליטיות, ותוך שהוא מוציא אל מחוץ למעגל השכול את אותן משפחות שבחרו לזכור את יקיריהן באירוע משותף של פיוס".

"משפחת השכול בישראל איננה עשויה מקשה אחת. חלק מהמשפחות השכולות דעתן כך, חלק דעתן אחרת. יש לכבד את כולן"

באשר לטענתו של שר הביטחון כי הטקס פוגע ברגשות משפחות שכולות, נכתב בעתירה כי "כלל לא ברור כיצד יכולים רגשותיו של מאן דהוא להיפגע כתוצאה מטקס שענייננו פיוס, הכרה הדדית בערך האדם והכרה הדדית בכאב המשותף על אובדן בני משפחה. משפחת השכול בישראל איננה עשויה מקשה אחת. חלק מהמשפחות השכולות דעתן כך, חלק דעתן אחרת. יש לכבד את כולן. יש לכבד גם את המשפחות השכולות הבוחרות לכבד את זכר יקיריהן בדרך של השתתפות בטקס הזיכרון בגן הוורדים בתל אביב. לא נראה שהצהרתו הפומבית כי טקס הזיכרון שהן בוחרות לקיים הוא "מפגן של טעם רע" מקיים את החובה להימנע מפגיעה ברגשותיהן של המשפחות השכולות הללו".

ליברמן לא היה הפוליטיקאי היחיד שניסה לעשות הון פוליטי על גב טקס הישראלי המשותף; גם ראש העירייה היוצא של ירושלים והמתמודד הטרי בליכוד, ניר ברקת, תרם את חלקו העכור לרדיפה הפוליטית הזו כשפנה לבית משפט השלום בירושלים בבקשה בהולה לצו מניעה נגד גלריה ברבור, בעקבות כוונתה לארח דיון לקראת טקס יום הזיכרון הישראלי־פלסטיני. הבקשה הזו של ברקת נזרקה מכל המדרגות, והעירייה אף חויבה לשלם הוצאות משפט על הבקשה המבישה הזו.

הדיון בבג"ץ בעתירת שני הארגונים נגד החלטתו של ליברמן יתקיים מחר, שני, בשעה 13:30. נותר רק לקוות ששלושת השופטים שידונו בעתירה, חיות, פוגלמן וברון, ינקטו בקו דומה לזה של עמיתיהם מבית משפט השלום בירושלים ויהוו רסן כלשהו בפני שכרון הכוח של ליברמן, ובעיקר יפסיקו את הביזוי האומלל הזה של משפחות שכולות שבוחרות על אף כל האיבה מסביב לחבור זו לזו באחד הימים הטעונים בשנה.

ועוד משהו קטן...

אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.

קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.

ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
מחאה בטירה נגד הכוונה לסכור מעל מאה עסקים, 4 ביוני 2022 (צילום: אורן זיו)

"קנסות כאלה יובילו לקריסת העסקים וישלחו מאות משפחות לאבטלה בתקופה כלכלית לא פשוטה". מחאה בטירה נגד הכוונה לסגור מעל מאה עסקים, 4 באוגוסט 2022 (צילום: אורן זיו)

עשרות עסקים בטירה בסכנת סגירה: "מכת מוות לכלכלת העיר"

באין תוכניות מתאר ושטחים מסחריים מספקים, עשרות עסקים קטנים בעיר פועלים מזה שנים במבנים המיועדים לשימוש חקלאי. לאחרונה הם קיבלו מהרשות לאכיפה במקרקעין התראות לפני הליכים משפטיים. גורמים בעיר מאמינים שהעיתוי, לקראת בחירות, אינו מקרי

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf