לפני שהספיקו לערער: הדחפורים הרסו בתי שתי משפחות בוולאג'ה

הדחפורים של הרשות לאכיפה במקרקעין הרסו ביום רביעי שעבר בית ובו שתי דירות קטנות, בגודל 55 מ"ר כל אחת, בחלק הירושלמי של הכפר ולאג'ה. שתי משפחות בנות שמונה ושש נפשות התגוררו בבית, וכעת נותרו ללא קורת גג.

ההריסה מבטאת את התגברות האיום של הריסות נרחבות בוולאג'ה, שנמצאת בקצה הדרומי של ירושלים, לא רחוק מבית לחם. מאז 2016 נהרסו בכפר 25 בתים, ועל 50 בתים בכפר מאיימים כיום צווי הריסה. המדינה פועלת בימים אלו כדי לבטל את ההקפאה של 38 מהצווים, שעליה הורה בית המשפט העליון. אם ההקפאה אכן תבוטל, עשרות בתים עלולים להיהרס מיד לאחר מכן.

כשמיהרנו אל הכפר בבוקר ההריסה, חלפנו על פני עין ח'ניה, המעיין הגדול של ולאג'ה שנלקח מתושביו. עשרות המכוניות עם לוחיות זיהוי צהובות שחנו שם העידו על המוני המשפחות הישראליות שהגיעו עם ילדיהן לבלות במעיין, עיוורות לגדר ההפרדה שנבנתה כמה עשרות מטרים מעליהן ומונעת מתושבי ולאג'ה להגיע אליו. המבלים בעין ח'ניה בוודאי לא היו מודעים לכך שבמרחק אווירי קצר משם נחרב ביתן של שתי משפחות.

המשפחות שביתן נהרס ביום רביעי שעבר קיבלו את צו ההריסה בתחילת השנה, ועתרו נגדו. בית המשפט לעניינים מקומיים בירושלים דחה את העתירה לפני כשבועיים. המשפחות התכוונו להגיש ערעור לבית המשפט המחוזי, אולם ביום רביעי הפתיעו אותן דחפורי ההריסה.

שני האבות במשפחות לא היו בכפר, ואחת האמהות  לקחה את הילדים לבית הספר. כשחזרה הביתה, ראתה את הבית מוקף חיילים, ובולדוזרים מתחילים להרוס אותו.

הגענו לבית ההרוס זמן קצר אחרי שהבולדוזרים והחיילים עזבו את המקום. פגשנו שם אנשים כועסים, מתוסכלים ודואגים מאוד. ראינו ילדים קטנים שהבית שלהם נהרס. ואולי הם היו ילדי השכנים? זה לא באמת משנה. דיברנו עם הסבתא לבושת השחורים, שהגיעה לראות את החורבות שנותרו ממה שהיה הבית של שניים מהבנים שלה, של כלותיה ונכדיה. אחד מבני המשפחה דיבר אתנו בזעם עצור, שאיים להפוך לבכי בכל רגע.

פגשנו שם את הפעילים החברתיים של הכפר, שכבר שנים עושים כל מה שהם יכולים כדי לפתור את הבעיה של הריסות הבתים – ונכשלים. כלומר, מדינת ישראל מכשילה אותם. ובכל זאת הם לא מתייאשים. אין להם את המותרות להתייאש.

הבטנו על הבתים מסביב. במרחק 50 מטר עומד מה שנשאר מבית שנהרס לפני שנתיים. מאחר ש"רק" מחצית מהבית נהרסה ולמשפחה שגרה בו אין לאן ללכת, היא ממשיכה להתגורר בבית שתקרתו שבורה וברזלים ובטון מנותץ פוצעים את קירותיו.

במגרש הסמוך נהרס עוד בית ובכיוון אחר בית שלישי – של אלמנה קשישה ומשפחתו של אחד מילדיה – נהרס לפני שלוש שנים. בצמוד לבית שנהרס ביום רביעי, עומד בית של קרובי משפחה, וגם לו יש צו הריסה. דיון בבית המשפט המחוזי צפוי להתקיים בקרוב. גם נגד שאר הבתים שראינו מסביב הוצאו צווי הריסה.

38 צווים כאלה הקפיא בית המשפט העליון, שדן בעתירה שתושבי ולאג'ה הגישו נגד סירובה של הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה לדון בתיכנית המתאר שהכינו לפני יותר מעשר שנים. מכיוון שהמדינה עצמה מעולם לא הכינה תוכנית מתאר לחלק הירושלמי של ולאג'ה ומסרבת לאשר את תוכנית התושבים, אין אפשרות לקבל שם היתרי בנייה, והבתים שנבנו אחרי 1967 נחשבים לא חוקיים מבחינת החוק הישראלי.

הודות לעתירה הוועדה המחוזית נאלצה לדון בתוכנית. דנה, ודחתה אותה בנימוק המופרך שוולאג'ה צריכה להפוך לפארק עירוני.

לאחרונה הודיעה המדינה לבית המשפט שהגיע הזמן לדחות את העתירה. השופטים טרם מסרו את החלטתם, אולם אם אכן ידחו את העתירה, המשמעות תהיה הריסתם של 38 בתים והותרת מאות מתושבי ולאג'ה ללא קורת גג.

בינתיים, קבוצה של תושבים ממערב ירושלים שמכירים את הנעשה בכפר התארגנו כדי לסייע מעט לשתי המשפחות שביתן נהרס, ובין השאר הן מגייסות כסף כדי שאפשר יהיה לרכוש ריהוט, כלים חשמליים, צעצועים ואת שאר הרכוש שנמחץ מתחת להריסות הבית. תרומות אפשר להעביר בפייבוקס.

אביב טטרסקי הוא רכז לובי תכנון בעיר עמים ופעיל בקבוצת דהרמה מעורבת חברתית