להחזיר את הכהניזם לממדים הטבעיים שלו

זו אינה ההתפרצות הראשונה של פשעי שנאה בעקבות פיגוע, וכנראה גם לא האחרונה. המדינה יכולה לעצור את הגל הכהניסטי, והשמאל צריך לעודד ולתמוך בה כשהיא עושה זאת

מאת:

אחד האירועים הפוליטיים הראשונים שהייתי בהם הייתה הפגנת-נגד בגבעתיים בעת עצרת של הרב כהנא ב-1985. בהפגנה נכחו אלפים ואי אפשר היה לשמוע מילה ממה שכהנא אמר בגלל המשרוקיות שהקהל הביא עימו. באותן שנים כהנא היה במוקד הדיון הציבורי, ונראה היה שהוא מבטא סנטימנט רחב בציבור, אבל המשמעות הפוליטית שלו היתה מוגבלת. כשכהנא הורשה לרוץ לכנסת הוא נכנס בקושי, וכשנזרק מהכנסת מעטים מאוד מחו.

הסנטימנט הכהניסטי – תמיכה בטרנספר, באלימות נגד ערבים וזרים ובפשעי שנאה, והתנגדות ליחסי זוגיות בין יהודים ללא-יהודים (הסיבה שבגללה נזרק כהנא מהכנסת) – נוכח בישראל מאז שאני זוכר את עצמי. הוא התפרץ אחרי רצח הלנה ראפ ב-1992, בהפגנות אחרי הפיגועים הגדולים, בפעולות תג מחיר, בהפגנה האלימה נגד הזרים בדרום תל אביב, ובקמפיינים של ארגון להב"ה. הוא סחף את מיכאל בן ארי לכנסת אבל לא הספיק ברגע שאחוז החסימה עלה מעט. כשהרוחות נרגעות קצת הרוח מהמפרשים של הכהניסטים יוצאת.

המאבק העיקרי מול הכהניזם הוא על השארתו בשוליים. זה אפשרי וזה בדרך כלל מצליח, ויש פרטנרים למאבק הזה מחוץ למחנה הפוליטי. צקצוקי לשון והזדעזויות בפייסבוק מול מי שמצטלמים עם שלטי נקמה אינם הפתרון. הפגנה היא פיתרון. אכיפה היא פיתרון. המדינה מסוגלת ויכולה לאכוף את החוק, ולהשאיר את הכהניזם ברמת הדיבורים, ופחות במעשים (לפחות עד להתפרצות הבאה).

אני מאמין שלשלטון יש אינטרס להילחם בכהניזם, לפחות בתחומי מדינת ישראל (ליציאה משליטה של התגובות לרצח הלנה ראפ היה חלק בנפילתו של שמיר, לדוגמה), וצריך לעודד אותו לפעול ברוח הזו. המעצרים בירושלים וההתבטאויות של ראש הממשלה, שרים וראש עיריית ירושלים, הם התקדמות חשובה. הם ראויים לתמיכה, לא ללעג וצקצוקי לשון מהשמאל, ולא להצהרות תבוסתניות על הרצון לעזוב. על עמודי פייסבוק שמעודדים פשעי שנאה יש לדווח, ולא לטעון, בהפוך על הפוך, שטוב שהם קיימים כי הם "חושפים משהו על החברה הישראלית" (גם דברים כאלו כבר שמעתי).

הבעיה האמיתית, המוסדית, ביחסי יהודים ערבים, נוגעת לפעולת המדינה ולמדיניות שמקדמות האליטות הפוליטיות בישראל. במלים אחרות: הכיבוש, ההתנחלות, הפקעת האדמות והאלימות השיטתית הנלווים אליהם אינם תוצאה של הכהניזם, שהוא זרם עממי וספונטני הרבה יותר, אלא משהו שקשור למהות של מדינת ישראל, ושאליו שותף כל המרכז הפוליטי (שווה בהקשר הזה לחשוב על ההבדל בין האלימות הכהניסטית למחתרת היהודית, שהיתה ארגון טרור לכל דבר עם מטרות מדיניות).

צריך להיאבק במדינה על הכיבוש ולמעשה על כל היבטי האפליה הממוסדת שלה, ולתמוך בה במאבקה (המהוסס) מול הכהניזם.

> צפו: שעות של הפגנת "מוות לערבים" בחוצות ירושלים

ועוד משהו קטן...

אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.

קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.

ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן

אילוסטרציה: pixabay

פרשת NSO היא רק סימפטום של האמונה הישראלית בכוחות הביטחון

התרגלנו לפטור כל ביקורת על אמצעי הביטחון במשיכת הכתף של "מלחמה היא דבר מכוער", וכך הפכה "מלחמה" למטפורת ברירת המחדל בכל פעם שאנחנו רוצים לזרוק הצידה את זכויותיו של מישהו. ועכשיו, שלא במפתיע, זה הגיע לתוך הטלפון שלנו

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf