newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

דיווח מגבול אוסטריה: שיירות פליטים מול גבולות הולכים ונסגרים

הפליטים מתדפקים על שערי אירופה, אבל לאט לאט נחסמים בפניהם כל הגבולות. מבולבלים, מותשים ומפוחדים הם אפילו לא יודעים באיזו מדינה הם נמצאים. השבוע הגענו לגבול הונגריה-אוסטריה במטרה להסיע מבקשי מקלט שרוצים להגיע לגרמניה אל מעבר לגבול

מאת:

קרן מנור, מרייקה לאוקן, גבול אוסטריה-הונגריה

רכבת עוצרת בעיירת הגבול ההונגרית הגשלום. כ-1,500 פליטים, רובם המכריע מסוריה ומאפגניסטן, יורדים מהקרונות ומתחילים לצעוד לאורך הפסים בשקט מופתי. לאורך שיירת האנשים ומחוץ לתחנה עומדים שוטרים הונגרים אשר מסדרים את ההמון בארבע שורות. אנחנו צופות במתרחש בתדהמה. מנסות להתקרב ולדבר עם האנשים, לבדוק מי אינו מסוגל לצעוד ולהציע את המעט שאנחנו יכולות לעשות בשלב זה – הסעת אנשים נכים, זקנים, נשים וילדים שאין בכוחם להמשיך ולצעוד.

אחת המשפחות פונה אלינו ושואלת באיזו מדינה הם נמצאים. זוהי עוד תחנה במסע הארוך והקשה של אלפי אנשים אלו. מבולבלים, מותשים ומפוחדים הם אפילו לא יודעים לאן הגיעו. השוטרים מובילים אותם בצעדה לגבול הונגריה-אוסטריה, מרחק של כארבעה קילומטר מתחנת הרכבת. כל שעה-שעתיים מגיעה עוד רכבת עמוסה במאות עד אלפי אנשים, וחוזר חלילה.

פליטים מגיעים ברכבת לעיירת הגבול ההונגרית הגשלום (קרן מנור/אקטיבסטילס)

פליטים מגיעים ברכבת לעיירת הגבול ההונגרית הגשלום (קרן מנור/אקטיבסטילס)

שוטרים הונגרים מסדרים את הפליטים שהגיעו ברכבת בשורות של ארבע לפני הצעדה לגבול אוסטריה (מרייקה לאוקן/אקטיבסטילס)

שוטרים הונגרים מסדרים את הפליטים שהגיעו ברכבת בשורות של ארבע לפני הצעדה לגבול אוסטריה (מרייקה לאוקן/אקטיבסטילס)

לגבול הונגריה-אוסטריה הגענו בנסיעה מברלין במטרה להסיע אנשים שרוצים להגיע לגרמניה, אל מעבר לגבול. בדרך כבר מדווחים בחדשות שגרמניה, אשר הציגה את עצמה בשבועות האחרונות בכלי התקשורת כמדינה ש"מקבלת בחום" פליטים, מפעילה שוב את מעברי הגבול.

הצבת פיקוח בגבולות הינו צעד שלמעשה מבטל את הסכם האיחוד האירופי לתנועה חופשית בין המדינות החברות בו. הונגריה, שבשטחה שהו אלפי פליטים אשר חצו את הגבול מסרביה מתחילה לרוקן את המחנות שהקימה מעבר לגבול. המטרה- להניע כמה שיותר פליטים מחוץ לגבולות המדינה, ללא שתצטרך לרשום את הפליטים בתחומה. רישום הפליטים בשטח הונגריה יחייב את המדינה להיות אחראית לקליטתם, לפי תקנת דבלין השלישית אשר חוקקה על ידי האיחוד האירופי. התקנה קובעת כי המדינה האחראית לקליטת מבקשי מקלט הינה המדינה הראשונה ממנה הם נכנסו לתחום האיחוד האירופי.

הצעדה לגבול מזכירה מראות קשים, שיירה אנושית של קילומטר. הרבה מהפליטים הצועדים זורקים בצידי הדרך חלק מהציוד המועט גם ככה שהם סוחבים איתם. מולנו עובר בחור צעיר ואומר בחיוך "גרמניה, גרמניה!" , אנחנו צריכות להסביר לו שהוא לא הגיע לגרמניה. שזה הוא הגבול עם אוסטריה. השיירה עוברת ואחריה עובדי ניקיון אשר אוספים בדממה את מה שנותר לצידי הדרך. אחרי מספר דקות נראה כאילו כלום לא היה. שקט מפחיד.

> פליטים על גבול הונגריה: "לא מים ולא אוכל – פיתחו את הגבול!"

פליטים עומדים ליד כתובת המציינת את המרחק לגבול אוסטריה (קרן מנור/אקטיבסטילס)

פליטים עומדים ליד כתובת המציינת את המרחק לגבול אוסטריה (קרן מנור/אקטיבסטילס)

שוטרים הונגרים עומדים לפני מעבר הגבול עם הגעת הפליטים (קרן מנור/אקטיבסטילס)

שוטרים הונגרים עומדים לפני מעבר הגבול עם הגעת הפליטים (קרן מנור/אקטיבסטילס)

לפני הגבול מקבלים את פני הצועדים אקטיביסטים ומתנדבים של הצלב האדום, מציעים מים, אוכל, בגדים ועזרה ראשונה לפני שאלו ממשיכים למחנה שהוקם בגבול על ידי ממשלת אוסטריה. שוטרים אוסטרים מרכזים את המגיעים בין גדרות מאולתרות ובנתיבים מתוחמים. מספר אוטובוסים בודדים חונים במחנה וברור לעין שאינם מסוגלים להכיל את כמות האנשים הנמצאים שם. כולם רוצים לעלות, גם אם הדבר אומר שהם יצטרכו לעמוד בפני שעות של המתנה דחוסה.

חלק מהאנשים מחליטים לא לחכות לאוטובוסים, שלא ברור את מי ולאן הם מסיעים, ומתחילים לצעוד לכיוון מעבר הגבול. שוטרים אוסטרים נוכחים במקום עומדים ואינם מנסים לעצור את המתרחש. גבול אוסטריה עדיין פתוח, מצב שיכול להשתנות בכל רגע נתון. הם מתחילים לצעוד על הכביש הראשי, רוצים להגיע למקום אשר בו יוכלו לתפוס רכבת או אוטובוס ולהמשיך במסעם. מעבר לגבול עשרות אוטובוסים חונים ריקים, יכולים להכיל את האנשים שחצו אך אינם מורשים לנסוע. השוטרים האוסטרים סגרו את הכביש הראשי והברירה היחידה שלהם היא להמשיך לצעוד. שוב. ניקלסדורף, העיירה האוסטרית הראשונה אחרי הגבול נמצאת במרחק של כשלושה קילומטרים מכאן.

> "ברגע האחרון תפסתי את הילד לפני שנעלם בים"

פליטים ממתינים לאוטובוסים במחנה המעבר (קרן מנור/אקטיבסטילס)

פליטים ממתינים לאוטובוסים במחנה המעבר (קרן מנור/אקטיבסטילס)

פליטים ממתינים מאחורי גדרות במחנה המעבר על גבול אוסטריה (מרייקה לאוקן/אקטיבסטילס)

פליטים ממתינים מאחורי גדרות במחנה המעבר על גבול אוסטריה (מרייקה לאוקן/אקטיבסטילס)

הלילה יורד, גשם כבד מתחיל והרכבות שמגיעות אפילו מלאות יותר ממקודם. הממשלה האוסטרית מכריזה שלמחרת ייסגר הגבול. המידע לגבי השעה המדויקת מבלבל ומשתנה. הגשם הכבד, החשיכה ופנסי השוטרים משרים אווירה של בהלה ומתח באוויר. אלפים מצטופפים במחנה ממתינים בגשם לאוטובוסים שייקחו אותם למקום לא ידוע. האוהלים שהוקמו על ידי הצבא לפליטים שירצו לעצור למנוחה, מוצפים במים. חלק מהאנשים פורסים שמיכות ומנסים למצוא מחסה תחת מעבר הגבול המקורה הישן.

למחרת בבוקר המשטרה האוסטרית לא נותנת יותר לפליטים לעבור ברגל את הגבול אלא רק למי שיש לו הסעה. מאות נהגי מוניות צובאים על הגבול, מנצלים את ההזדמנות לגבות 250 עד 400 יורו לנסיעה של שעה לווינה. אנחנו עומדות יחד עם הנהגים בגבול והשוטרים "משחררים" פליטים לפי המספר שכל נהג אומר שיכול להסיע. אלו שמורשים לחצות עוברים ישר לידי נהגי המוניות בלי שידעו מה המחיר. איתנו עומדים עוד מספר קטן של פעילים שהגיעו עם רכבים פרטיים להסיע בחינם פליטים לווינה.

יצאנו לכיוון וינה כשאיתנו בשני הרכבים שישה מבקשי מקלט מסוריה – אב ושלושת ילדיו ועוד שניים שחברו אליהם בדרך. הם נפגשו בתורכיה, ומכיוון שכבר עברו בדרך כל כך הרבה ביחד הם החליטו להישאר ביחד ולתמוך אחד בשני.

> בודפשט: הפליטים מחפשים פתרון פוליטי, לא עוד מתנדבים

 ילדות מתכוננות לישון במחנה המעבר בצד האוסטרי של הגבול (קרן מנור/אקטיבסטילס)

ילדות מתכוננות לישון במחנה המעבר בצד האוסטרי של הגבול (קרן מנור/אקטיבסטילס)

מחנה המעבר בגבול אוסטריה. המקום שימש בעבר כנקודת הגבול בין המדינות והיה נטוש עם ביטול ביקורת הגבולות בתוך האיחוד האירופי (קרן מנור/אקטיבסטילס)

מחנה המעבר בגבול אוסטריה. המקום שימש בעבר כנקודת הגבול בין המדינות והיה נטוש עם ביטול ביקורת הגבולות בתוך האיחוד האירופי (קרן מנור/אקטיבסטילס)

פליטים הולכים על הכביש הראשי לכיוון וינה (קרן מנור/אקטיבסטילס)

פליטים הולכים על הכביש הראשי לכיוון וינה (קרן מנור/אקטיבסטילס)

בהגיענו לתחנת הרכבת בווינה נראה שהמצב של חוסר וודאות ובלבול חוזר על עצמו. רוב הפליטים רוצים להגיע לגרמניה או לאחת המדינות העשירות במרכז אירופה. להרבה מהם יש קרובים בגרמניה. נראה שתנועת הרכבות השוטפת מוינה לגרמניה הופסקה. שמועות מגיעות על פליטים שהוצאו מהרכבות הנוסעות על ידי המשטרה הגרמנית ולא הורשו להמשיך במסעם. המידע המבלבל על מצב הגבולות תורם לתחושת חוסר הבטחון והידיעה. מאות אנשים פורשים שמיכות על הרצפה מחוץ לתחנה ובסביבותיה, פעילים ואנשים פרטיים מחלקים ארוחות וציוד לאלו שהגיעו ושלא ברור לאן וכיצד ימשיכו.

בדרכנו חזרה לברלין שיירת משאיות צבאיות חולפות על פנינו, דיווחי התנועה ברדיו מספרים שכל הגבולות בין אוסטריה לגרמניה סגורים, וכי הונגריה הקימה גדר וסגרה לחלוטין את הגבול עם סרביה כשהיא משאירה כ-10,000 פליטים תקועים בגבול. נתיב המסע משתנה לכיוון קרואטיה שהכריזה כי היא פותחת את גבולותיה. יום למחרת גם הגבול הקרואטי סגור.

> זוכרים את מלחמות הבלקן: בבלגרד מסייעים לפליטים מתוך הזדהות אישית

פליטים עומדים ליד אוהלים שהוקמו על ידי הצבא האוסטרי במחנה המעבר (מרייקה לאוקן/אקטיבסטילס)

פליטים עומדים ליד אוהלים שהוקמו על ידי הצבא האוסטרי במחנה המעבר (מרייקה לאוקן/אקטיבסטילס)

פליטים בתחנת הרכבת בווינה (קרן מנור/אקטיבסטילס)

פליטים בתחנת הרכבת בווינה (קרן מנור/אקטיבסטילס)

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf