newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

למה העזתים עדיין תומכים בחמאס?

בגלל ההשקעה בביטחון, בגלל ההתנגדות למצור, בגלל כישלון הרשות, ובעיקר בגלל שאבו מאזן מאכזב כל פעם מחדש. תשובות לשאלות שהעולם שואל את העזתים

מאת:

כותבת אורחת: עביר איוב

ככל שמבצע "צוק איתן" מתארך והאלימות גוברת, כך אנו שומעים יותר ויותר תהיות על יחסם של 1.8 מיליון תושבי עזה כלפי חמאס. למרות שגם התקשורת הבינלאומית וגם זו שבישראל מציגות דאגה לשלומם של העזתים, זו גם זו מבקרות את חמאס הרבה יותר מאשר את ישראל. התהיות שעולות על היחס לחמאס הן מובנות, וראוי להתייחס אליהן.

כבר מהשלב הראשון יש להבהיר שפלסטינים מספיק מודעים למצבם כדי להבחין בין חמאס כממשלה לבין חמאס כפלג בתנועת ההתנגדות. בעוד שהעזתים מחזיקים בגישות רבות ושונות כלפי ממשלת חמאס, ההתנגדות היא משהו שהפלסטינים מסכימים עליו פה אחד. הם גם יודעים שחמאס אינו הגוף היחיד בתוך מערך ההתנגדות.

אחת ההאשמות המרכזיות המופנות כלפי חמאס, בעיקר מצד עיתונאים ופרשנים ישראלים, היא שהוא משתמש בחומרי בנייה לחפירת מנהרות במקום לאפשר לאזרחים להשתמש בהם או לביסוס התשתית האזרחית שלנו. נכון, עזה היא אכן מובלעת ענייה שפיתוחה מצריך משאבים ומאמצים רבים. אבל כל זה לא מוריד מהצורך בהשקעה ביטחונית. כמו כל מדינה בעולם, גם לעזה יש זכות להגנה עצמית. מן הידועות הוא שגם ישראל משקיעה סכומי עתק בתעשייה הביטחונית שלה, ומזניחה שיכונים ושכונות עוני בכל רחבי הארץ. בארצות הברית, בעלת הצבא החזק בעולם, יש יותר מ-600 אלף חסרי בית.

עוד האשמה נפוצה וחשובה לא פחות היא הטענה שחמאס משתמש בתושביו כמגנים אנושיים. אבל איך הוא יוכל לעשות את זה אם הצבא מראש יורה על מטרות אזרחיות? ואם העובדה שאזרחים שנמצאים בסביבה של פעילות צבאית הם מטרה לגיטימית מבחינת ישראל, אז מה הטעם מבחינת חמאס "להסתתר מאחוריהם"? זה חוץ מהעובדה שעזה היא אזור צפוף להחריד, מה שאומר שכל פעילות צבאית תמיד בהכרח תהיה קרובה לתשתית אזרחית.

חמאס גם מואשם בירי רקטות על ישראל. זו טענה לגיטימית ואף אחד לא יכול להתווכח עמה. אבל אם בוחנים את מספרי ההרוגים הישראלים, שכמעט כולם חיילים, מתברר שאזרחים אינם המטרה העיקרית של חמאס.

> הגדה המערבית רותחת, אולי על סף פיצוץ

הפגנת תמיכה בעזה ובחמאס, שכם (אחמד אל באז / אקטיבסטילס)

הפגנת תמיכה בעזה ובחמאס, שכם (אחמד אל באז / אקטיבסטילס)

חמאס גם מואשם בכך שהוא דוחה את רוב הצעות הפסקות האש במהלך העימות הנוכחי. מהצד הפלסטיני זה נראה אחרת: נמאס לפלסטינים מהמצור החונק שמוטל עליהם מזה כשבע שנים. הגבולות לרוב חסומים בפני כל מי שרוצה לצאת, או סחורה שאמורה להכנס לרצועת עזה. אנשים אומרים שהם מתים בהדרגה בכל התקופה הזאת, ועכשיו כשבערך אלפיים איש כבר נהרגו במבצע הזה, הם מסרבים להמשיך ולקבל את המוות האיטי. זו הסיבה שבגללה חמאס דוחה כל הצעה להפסקת אש שלא כוללת את הסרת המצור, לכל הפחות.

רוב האוכלוסייה תומכת בהתנגדות גם בגלל תחושת האכזבה האדירה מהנשיא מחמוד עבאס שמרגישים הפלסטינים כל הזמן. כל פעם שיש להם ציפייה כלשהי ממנו הוא מאכזב אותם בפעולותיו ובבחירתו לשתף פעולה עם הכיבוש הישראלי. בעזה, לעומת זאת, חמאס ויתר הארגונים החמושים ממשיכים להגן על האוכלוסייה בגופם, כך שאין פלא שהפופולריות של חמאס נמצאת בעלייה בזמן שזו של עבאס צוללת.

בימי מלחמה רגישים כל כך, העזתים יודעים שעדיף להם לתמוך בחזית של העימות עם ישראל, במקום לפצל את התמיכה בין הנהגות שונות ולהפסיד בקרב. המספר הרב של ההרוגים יוצר תחושה של אחדות גורל, שגורמת לפלסטינים לדבוק בדרישותיהם.

שבע שנות מצור, שנגזרו על העם כעונש על הבחירה בחמאס, הובילו את האנשים לתמוך במפלגה עוד יותר – לא לנטוש אותה. חמאס סובלת מחרם בינלאומי מקיף, לרבות מצד משטרים ערביים רבים, אבל הפלסטינים מבינים שלמרות כל האתגרים והחסרונות חמאס הצליח לשרוד בכל קרב.

האוכלוסייה הפלסטינית לא מוכנה כיום לקבל שום פתרון שלא כולל את הסרת המצור ואת הקמתו של נמל בינלאומי. תושבי עזה מאמינים שהקמת הנמל אינה חלום, בעיקר נוכח ההשפלה שהם עוברים כל פעם שמתאפשר להם לצאת מהרצועה דרך הגבול המצרי. ולכן מתעקשים.

* עביר איוב, 26, למדה ספרות אנגלית באוניברסיטה האיסלאמית של עזה. עביר היא עיתונאית שמסקרת את הלחימה בעזה ונושאים אחרים. היא כתבה מאמרים לאתרי האינטרנט של "אל ג'זירה", "הארץ", "אל-מוניטור" ועוד. הפוסט פורסם גם באנגלית באתר 972+. תרגם: חגי מטר

ועוד משהו קטן...

אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.

קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.

ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
ארונו של מייקל לוין, שנהרג במלחמת לבנון השנייה, מובא לקבורה בהר הרצל בירושלים, ב-3 באוגוסט 2006 (צילום: יוסי זמיר / פלאש90)

ארונו של מייקל לוין, שנהרג במלחמת לבנון השנייה, מובא לקבורה בהר הרצל בירושלים, ב-3 באוגוסט 2006 (צילום: יוסי זמיר / פלאש90)

יום של תחושת כישלון שלא הצלחנו לעצור מלחמות מיותרות

בילדותי יום הזיכרון היה בעיני יום של עצב טהור. התחושה הזאת התחלפה בזעם על כל כך הרבה מוות מיותר במלחמות על כלום ושום דבר. המסגרת הפוליטית הבאה שתקום בשמאל חייבת להיות כזאת שתתייצב מיד נגד עוד מלחמה מיותרת, בלי תהיות ובלי ספקות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf