ליהודים אין מעשה פוליטי חשוב ואמיץ יותר מהצבעה לרשימה המשותפת

בצהרי יום שישי האחרון הנחיתי בירושלים מפגש בחירות עם יו"ר בל"ד, ח"כ סמי אבו שחאדה. מאוחר יותר באותו היום קיים אבו שחאדה מפגש בחירות נוסף בעברית, עם ציבור יהודי, ביפו.

חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת) בסיור בחירות עם פעילי חד״ש בשוק לוינסקי בתל אביב, 25 בפברואר 2021 (צילום: אורן זיו)

החלטה של ח"כ מטעם הרשימה המשותפת לקיים שני אירועי בחירות בעברית, ארבעה ימים בלבד לפני הבחירות, איננה טריוויאלית כלל; גם על פי ההערכות הנדיבות ביותר, המצביעים היהודים למשותפת לא מתקרבים אפילו למנדט מתוך מצביעי הרשימה, שרובם המוחלט הם אזרחים פלסטינים. היה מתבקש, אם כך, שמועמדי המשותפת ישקיעו את כל זמנם ומרצם, במיוחד בשבוע האחרון של הקמפיין, כדי לשכנע כמה שיותר אנשים מבין בסיס המצביעים הפוטנציאליים שלהם – האזרחים הפלסטינים – לצאת ולהצביע עבורם ביום הבחירות.

אבו שחאדה לא היה היחיד שהתעקש לדבר אל הציבור היהודי; רבים מבין חברות וחברי הכנסת של המשותפת, כולל יו"ר הרשימה, איימן עודה, קיימו אירועי בחירות גם לציבור היהודי, בעברית. הם עשו זאת בעודם יודעים היטב כי המאמצים האלה יניבו פירות מוגבלים מאוד, ושהם יישאלו שאלות נוקבות בסוגיות שנמצאות הרבה יותר גבוה על סדר היום של השמאל היהודי מאשר על סדר היום של הציבור הפלסטיני, כמו זכויות הקהילה הלהט"בית, למשל. הם גם ידעו היטב שכל תשובה בסוגיות הללו עלולה לסבך אותם עמוק יותר בין פטיש התומכים השמאליים והפרוגרסיביים לבין סדן השמרנות, המנוצל נגדם בצורה כל כך אפקטיבית על ידי יו"ר רע"ם, מנסור עבאס. ובכל זאת הם התעקשו לדבר עם הציבור היהודי.

השיחה מגיעה אליך

רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

שם מלא

כתובת האיימיל שליחה

שאלתי את אבו שחאדה על ההתעקשות הזו. "ראשית", הוא השיב, "אנחנו רשימה שמציעה סדר יום דמוקרטי לכל אזרחי המדינה. אנחנו בבל"ד (גילוי נאות: אני פעילה בבל"ד ומועמדת מטעמה בעשירייה השלישית של הרשימה המשותפת; א"נ) מדברים מאז ומתמיד על מדינת כל אזרחיה; האם אני יכול להתעלם מהאזרחים היהודים כאן? האם הם אינם חלק מאותה מדינה דמוקרטית שאנחנו שואפים לכונן?"

אבל לאבו שחאדה היה חשוב להתייחס גם לצד השני במשוואה הזו, כלומר לא רק לאחריות של הרשימה המשותפת כלפי האזרחים היהודים, אלא גם לאחריותם של אלה, בהיותם חלק מההגמוניה הפריבילגית, לחזית הפוליטית הפלסטינית שמושיטה להם יד. "להצבעה של בוחרים יהודים עבור הרשימה המשותפת יש חשיבות מעבר לפתק שהם שמים בקלפי", הוא המשיך. "הנכונות הזו להיות חלק ממאבק לשינוי אמיתי היא חשובה מאוד. יש בה תקווה".

האם היהודים אינם חלק מהמדינה הדמוקרטית שאנחנו שואפים לכונן? ח"כ סמי אבו שחאדה (צילום: דוברות ח"כ סמי אבו שחאדה)

רגע מהפכני של שחרור

השמאל היהודי הולך אל הבחירות הרביעיות הללו מוכה ומטושטש. ככל שהוא יותר מבין שסיכוייו לראות את השינוי הגדול שבו הוא חפץ קטנים, כך, עושה רושם, הוא מאבד אחיזה ביכולת לנסח לעצמו את השינוי הזה. תחת זאת הוא פורט את סדר יומו לשאלות של זכויות פרטיקולריות, או איכויותיהן של הדמויות ברולטת השמות שמתחרים על לבו.

זכויות הן דבר חשוב מאוד, וחיוני להוביל מאבקים קונקרטיים נגד הפרות שונות שלהן. דמוקרטיה לא יכולה להתקיים בלי אלה. אבל המעשה הפוליטי – והצבעה היא מעשה פוליטי ממדרגה ראשונה – היא משהו מעבר לסך כל הזכויות שאנחנו רוצים לקדם. המעשה הפוליטי שואף בראש ובראשונה לשנות את הקונטקסט, שבתוכו המאבקים הללו על הזכויות מתנהלים. מפלגות, או הצבעה פוליטית, שנאבקות על זכויות מבלי לקרוא תיגר על הקונטקסט שבתוכו הן מופרות, משולות לקבלן שמשפץ לעילא את הפנטהאוז במבנה שיסודותיו רקובים.

כשאני הולכת להצביע, השיקול שלי איננו איזו מפלגה הכי מחויבת לזכויות אדם, אלא איזו מפלגה מדברת על השינוי שאני הכי רוצה לראות, כדי שהפער בין המאבק על הזכויות לבין הקונטקסט שבתוכו הוא מתנהל יהיה הקטן ביותר. המפלגה הזו היא – ובפער ניכר – הרשימה המשותפת.

בתוך הציניות ההרסנית שמאפיינת את הפוליטיקה הישראלית, הרשימה המשותפת מציעה את מה שהפך כמעט למילת גנאי: היא מציעה חזון. כאשר שאר המפלגות המתחרות על לבם של המצביעים היהודים במרכז-שמאל המפה הפוליטית מתכנסות בכל פעם סביב רעיון אחר, פעם כיבוש, פעם שנאת חרדים, פעם זכויות להט"ב ופעם "רק לא ביבי" כעמדה אידיאולוגית, הרשימה המשותפת, בעצם קיומה, ממשיכה לגעת בשורש המוכחש של ההיגיון המסדר בבסיס המציאות האפרטהיידיסטית הישראלית, וגם מציעה לו אלטרנטיבה הוליסטית וקוהרנטית. אין מעשה פוליטי חשוב מזה, ואין גם אמיץ ממנו. אין בישראל ציבור שנציגיו נאבקים מול ניסיונות אלימים ומתמידים להדיר אותם מהזירה הפוליטית רק משום זהותם, משום היותם מי שהם.

הדרישה לזכויות להט"ב עוד לא הביאה לפסילתה של אף מפלגה על ידי ועדת הבחירות. המאבק של מפלגות הרשימה המשותפת נגד העליונות היהודית ולמען דמוקרטיזציה מלאה של המדינה מביא לפסילתן בוועדה פעם אחר פעם. הצעות חוק על זכויות אדם כאלה ואחרות יכולות לעלות לדיון, להתקבל או להידחות. הצעת החוק של ג'מאל זחאלקה להפוך את ישראל למדינת כל אזרחיה לא הורשתה על ידי ועדת הכנסת אפילו לעלות לדיון.

המאבק של הרשימה המשותפת נבדל מהמאבקים שמקדמות שאר המפלגות באופן עמוק ומהותי: הוא עוסק בעצם זכותו להתנהל. בתוך קונטקסט המורכב משכבות על גבי שכבות של עליונות יהודית, אפליה, מחיקה והדרה, נציגי האזרחים הפלסטינים נאבקים על עצם זכותם להיאבק.

לכן, כפי שאמר ח"כ אבו שחאדה, החשיבות של כל הצבעה יהודית למשותפת גדולה הרבה יותר מערכו של הפתק האחד בקלפי: זוהי התגייסותו של הסוהר לנתץ את השרשרת הכובלת בצדה האחד את האסיר, ובצדה האחר אותו עצמו. זהו רגע מהפכני של שחרור. בישורת האחרונה שלפני הבחירות, כמו לאורך כל הזמן מאז הקמתה, הרשימה המשותפת מציעה לנו, הציבור היהודי, להצטרף לרגע הזה. יש לנו לא רק החובה, אלא גם הזכות להיענות להצעה.