newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

לא "עלילת דם". אלימות המתנחלים קיימת ומסלימה בחסות המדינה

עם הודעת הממשל האמריקאי על כוונתו להפעיל סנקציות נגד מתנחלים אלימים, מיהרו ראש הממשלה ואחרים להכחיש את התופעה כ"עלילה אנטישמית". אך מעקב של כשני עשורים משרטט תמונה של אלימות קטלנית וממוסדת, הזוכה לחסינות מלאה מצד המדינה  

מאת:
שדות בוערים ליד הכפר קוסרא, אחרי מתקפת מתנחלים, ב-22 ביוני 2023 (צילום: פלאש90)

ממשיכים את הקו הרשמי של מדינת ישראל באמצעיים שאינם רשמיים. שדות בוערים ליד הכפר קוסרא, אחרי מתקפת מתנחלים, ב-22 ביוני 2023 (צילום: פלאש90)

19 שנים מתעד ארגון "יש דין" אלימות של אזרחים ישראלים כלפי פלסטינים בגדה המערבית (תופעה המכונה גם אלימות מתנחלים). לא מדובר ב"קמפיין", כפי שקרא לזה נתניהו; "עלילת דם", כפי שהרעיל ח"כ דן אילוז, או "שקר אנטישמי", כפי שהוסיף השר בצלאל סמוטריץ' בתגובה להודעת ממשל ביידן כי ארה"ב תפעל נגד מתנחלים אלימים. מדובר באלפי מקרים, אלפי קורבנות ומעט מאוד אכיפה. אבל גם בתוך כמעט שני העשורים האלה יש שיאים, ושנת 2023 היתה כזו עוד לפני אוקטובר.

במקרה או שלא, אלימות המתנחלים התעצמה וקיבלה צורה מאורגנת יותר עם כניסתה של הממשלה ה-37, שחלק מחבריה בעצמם היו מעורבים בעבר באלימות כלפי פלסטינים. מאז הושבעה ממשלת הימין על מלא, התרחשו מספר התפרעויות המוניות ביישובים פלסטינים אשר העלו מן האוב את המונח פוגרום.

>> "כחייל, אין לך מושג מה מותר ומה אסור מול אלימות מתנחלים"

בפברואר, פשטו מאות אזרחים ישראלים תאווי נקם על העיירה חווארה, ובמשך שעות ארוכות הציתו עשרות בתים ומכוניות בגיבוי הצבא שנכח במקום, מותירים אחריהם מאות פצועים ואת סאמח אקטש, אב לחמישה, הרוג. ביוני, מאות אזרחים ישראלים, חלקם חמושים, פלשו לעיירה תורמוס עיא והציתו בתים על יושביהם. שוטר שהיה במקום ירה למוות בעומר ג'בארה בן ה-27 שביקש להגן על ביתו מפני הפורעים.

באותה העת בתורמוס עיא, בתה של א' שהתה בביתה עם ילדיה כאשר מתנחלים התחילו לתקוף אותם. "בתי טלפנה אליי בפאניקה, כדי לא להתגלות דיברנו בינינו רק בלחש ובוואטסאפ". הבת סיפרה "שהיא שומעת יריות, שחלונות הבית נשברו ושהיא חוששת שהיא ושאר הילדים ייהרגו. היא נפרדה ממני כמי שיומו האחרון הגיע". הבת התקשרה להיפרד גם מאבא שלה, ששהה בחו"ל. "תדע שאני מאוד אוהבת אותך ונתקשר שוב בעולם הבא". לדברי א', כשהפורעים התחילו להצית את הבית, בתה וילדיה החליטו לברוח מחלון המרתף והצליחו להימלט אל החצר, שם עמדה מכונית בוערת.

מ' שהיה בבית אחר בזמן הפוגרום בתורמוס עיא סיפר ל"יש דין" כי למראה מאות מתנחלים בעיירה, הוא ומשפחתו ירדו למרתף הבית וטרקו את דלת הברזל מאחוריהם. "אחרי שנסגרנו שם התחלנו להתפלל ובקשנו להישאר בחיים. שמענו אנשים יורים, צועקים, שוברים חלונות ומשתוללים… מסתבר שהמתנחלים זרקו בקבוק מולוטוב דרך החלון בניסיון לשרוף את כל הבית. בחור פלסטיני שבא לעזור לנו תפס את הבקבוק וזרק אותו החוצה והציל את הבית משריפה".

בחסות המלחמה, בזמן שמשפחות רבות קברו את יקיריהן, מעט הרסן שעוד נותר הותר כליל ומתנחלים קיבלו יד חופשית להטיל טרור על עשרות קהילות פלסטיניות ברחבי הגדה המערבית על מנת להשיג את מבוקשם. בחודש הראשון למלחמה מתנחלים הרגו תשעה בני אדם, גירשו בכפייה לפחות 1,000 אנשים מבתיהם ומנעו את מסיק דהזיתים השנתי. במקרים רבים מדי, כוחות ביטחון נכחו במקום, לעיתים לוקחים חלק פעיל במתקפה. מתוך מאות, ואולי אלפי, הישראלים שהשתתפו בתקיפות הללו, איש לא נעצר, למעט מתנחל אחד שהרג אדם, עוכב ושוחרר זמן קצר לאחר מכן.

לתחושת החסינות של מתנחלים יש היסטוריה ארוכה והעובדה כי ניתן להפעיל אלימות כלפי פלסטינים ללא כל דין וחשבון איננה ייחודית לממשלה כזו או אחרת. "יש דין" מייצג פלסטינים רבים, קורבנות של אלימות מתנחלים. הנתונים שהצטברו בתיקים שבמעקב הארגון מאז 2005 מספקים תמונת מצב עגומה המעידה על כישלון במקרה הטוב, או שיתוף פעולה במקרה הרע, של הרשויות הישראליות אל מול עבירות אידיאולוגיות של מתנחלים.

לאורך השנים, הפוגרומים זוכים לעידוד מהשלטונות, לעיתים בצורה ישירה ולעיתים בצורה עקיפה. חיילים מסייעים ומבטיחים את שלומם של הפורעים הישראלים והמשטרה איננה חוקרת או פועלת כדי לעצור את האלימות. בתי המשפט, מצידם, אינם מתייחסים לאלימות הימין היהודי בחומרה הנדרשת. בנובמבר השנה דווח בחדשות 12 כי השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, אף הנחה את המשטרה להימנע מאכיפה כלפי ישראלים המעורבים בטרור יהודי.

מתנחלים תוקפים פלסטינים בנוכחות חיילים, חווארה, 13 באוקטובר 2022 (צילום: אורן זיו)

הסיכוי של ישראלי לעמוד לדין בעקבות תקיפה של פלסטיני הוא כמעט אפסי. מתנחלים תוקפים פלסטינים בנוכחות חיילים, חווארה, 13 באוקטובר 2022 (צילום: אורן זיו)

ההקשר של האלימות הזו חשוב, שכן לא מדובר בעבירות המתבצעות בין שכנים שווי זכויות ששוררים בינם יחסים סימטריים תחת החוק. אלימות מתנחלים מתרחשת במסגרת משטר הכופה דיכוי ונחיתות על בני לאום אחד ומעניק זכויות יתר לבני לאום שני, במילים אחרות – אפרטהייד. קורבנות העבירה הפלסטינים סובלים גם ככה מאפליה שיטתית במשאבים ובזכויות, ואילו המקרבנים נהנים מזכויות עודפות כאזרחים ישראלים.

מעקב "יש דין" מאז 2005 מלמד כמה קל לישראלים לפעול באלימות כלפי פלסטינים מבלי לתת על כך את הדין: 93.7% מתיקי החקירה בדבר אלימות מתנחלים כלפי פלסטינים נסגרו ללא הגשת כתב אישום (1,513 מתוך 1,615 תיקים). ניתוח הנסיבות שבהן נסגרו תיקי החקירה מוביל למסקנה כי המשטרה נכשלה בחקירת 81% מהתיקים.

יותר מכך, כמחצית מהישראלים שכבר הוגש נגדם כתב אישום בגין פגיעה בפלסטינים לא הורשעו לאחר שבתי המשפט או הפרקליטות ביטלו את כתב האישום, קבעו אשמה ללא הרשעה, או זיכוי. כך, רק 3% מתיקי החקירה הובילו להרשעה מלאה או חלקית.

במילים אחרות, הסיכוי של ישראלי לעמוד לדין בעקבות תקיפה של פלסטיני הוא כמעט אפסי. מציאות זו מובילה בצדק לחוסר האמון שרוכשים פלסטינים רבים ברשויות הישראליות, שהינן חלק בלתי נפרד מאותו משטר דכאני השולט בכל היבט של חייהם.

א' ומ' מתורמוס עיא החליטו לא להגיש תלונה למשטרה בעקבות המתקפה עליהם, מפני שאין להם אמון ברשויות הישראליות. לדברי א', "אף אחד לא מגן עלינו, לא משטרה ולא צבא. אנחנו מאוימים בבית שלנו והבריונים מקבלים עידוד מכולם".

חייל לצד מתנחלים שתוקפים פלסטינים סמוך לכפר עסירה אל-קבלייה, קרוב להתנחלות יצהר (צילום: נאסר אשתייה / פלאש 90)

אותה מטרה באמצעים אחרים

"יש דין" תיעד מאות אירועי אלימות נוספים בהם קורבנות העבירה הפלסטינים בחרו שלא להגיש תלונה לרשויות הישראליות, בשל ספק ביכולתה של המשטרה להעניק להם תחושה של צדק. מאז השבעתה של ממשלת ישראל ה-37, 57.5% מהפלסטינים שפנו ל"יש דין" בחרו שלא להגיש תלונה למשטרה כנגד ישראלים שפגעו בהם, עלייה של 17.5% לעומת השנה הקודמת. ברוב המוחלט של המקרים, משמעותה של העדר תלונה היא שהמשטרה כלל לא תחקור האירוע.

כמעט שני עשורים של תיעוד ומעקב קפדני אחר מנגנוני אכיפת החוק הישראליים מוכיחים מעל לכל ספק כי מדינת ישראל איננה מעוניינת לעצור אלימות מתנחלים כלפי פלסטינים. ולא בכדי; אלימות מתנחלים מסייעת למדינה ופועלת בשירותה. אחד המאפיינים העיקריים של השליטה הישראלית בגדה הינו פרויקט הקולוניזציה השואף להשתלט על קרקעות ולנשל פלסטינים מאדמתם. צווים צבאיים לסגירת שטחים, הכרזה על "אדמות מדינה" או צווי הריסה הינם חלק משלל האמצעים הרשמיים בהם פועלת המדינה לדחיקת פלסטינים והרחבת השליטה הישראלית.

אלימות מתנחלים משרתת את אותה המטרה בדיוק וממשיכה את הקו הרשמי של מדינת ישראל באמצעיים שאינם רשמיים – זריעת אימה, פחד ושיבוש חייהם של פלסטינים. על אף שבאופן פורמאלי מדינת ישראל איננה פורשת חסות על אלימות מתנחלים, היא בהחלט מרוויחה מהדין שמתנחלים עושים לעצמם, נהנית מתוצאות האלימות הזו ובאותה העת מתנערת ממנה ורוחצת בניקיון כפיה. במצב עניינים זה, מדוע שתפעל לעצור אותה?

דן אואן הוא חוקר ב"יש דין", מחבר הדו"ח "אכיפת החוק על אזרחים ישראלים בגדה המערבית (אלימות מתנחלים) 2023"

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
כ-40 אחוז מתקציב החינוך של מועצת אלקסום מוקדש להסעות של ילדים מהכפרים הבלתי מוכרים. ילדים בדואים בדרך לבית ספר בנגב (צילום יעלה רענן, המועצה האזורית לכפרים הלא מוכרים)

יסחבו פערי התפתחות והשכלה עד אחרית חייהם. ילדים בדואים בדרך לבית ספר בנגב (צילום: יעלה רענן, המועצה האזורית לכפרים הלא מוכרים)

הילדים הלא מוכרים להורים הלא מוכרים בכפרים הלא מוכרים בנגב

אלפי ילדים בגיל חינוך חובה בכפרים הלא מוכרים בנגב לא רשומים לגנים. במקום לספק כיתות, המדינה מתעלמת מהחלטות ומציעה פתרונות גרועים. במשך שנים ישראל מתעמרת בתושבים בתקווה שיעזבו את אדמותיהם, והילדים משלמים את המחיר

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf