כיצד נוצרו הפערים החברתיים? הח"כים מסרבים לחפור בעבר
ח"כ מוסי רז העלה הצעה להקים ועדת חקירה למדיניות פיזור האוכלוסיה בישראל משנות החמישים. מדיניות שיוצרת פערים חברתיים. חברי המחנה הציוני ויש עתיד נעלמו, הקואליציה התגייסה להתנגד, וסגן השר משולם נהרי תהה כיצד תעזור ועדת חקירה כזו כי "כל המעורבים כבר מתים"
כותב אורח: מוסי רז
הפריפריה הישראלית קורסת. הפערים בין פריפריה למרכז אינם דבר שאפשר להכחיש אותו אבל כשהצעתי השבוע במליאת הכנסת לחקור כיצד נוצרו הפערים הללו, נעניתי בתשובה שהדהימה אותי: "איך זה יעזור?".
ההבחנה בין ערים חזקות לעיירות פיתוח היא לא גזירת גורל, אלא היא תוצאה של יד מכוונת שהכריעה מי למרכז ומי לפריפריה לפי שיקולים לא-ענייניים, בלשון המעטה. ייאושם של עובדי מפעל נגב קרמיקה לקראת פיטוריהם הקרבים הוא לא רק תולדה של הפסדיו של המפעל, אלא בעיקר תוצאה של היעדר ברירות. השבוע הם נשמעו במהדורות החדשות השונות, אומרים "ירוחם זה מקום שאי אפשר להיות בו מובטל. אם אתה מובטל אתה מת". מדינת ישראל יצרה את המצב הזה – לא לפני חודש או חודשיים, אלא כבר לפני כמעט שבעים שנה.
> רשתות הברחה, עינויים, מוות, הרעבה וכליאה: העתיד הצפוי לפליטים שיגורשו
מדיניות חסויה שנמשכת עד היום. הפגנה של יוצאי אתיופיה שתקועים במרכז הקליטה במבשרת ציון. יוני 2017. (צילום: יונתן זינדל / פלאש90)
בין השנים 1954-1956 הוקמו עשרות עיירות פיתוח. בשנים אלה כ-75 אלף איש עלו ממרוקו ומתוניס. הם היו 85 אחוזים מהעולים באותן שנים ובין 70 ל-90 אחוזים מהם נשלחו לעיירות הפיתוח. ב-1956, עם התחדשותה של העלייה ממזרח אירופה, "חל שינוי במבנה העלייה שחייב פתיחת אזור רצועת החוף שהיה סגור שנים אחדות בפני העלייה החדשה", כך לפי סקירה של מחלקת הקליטה בסוכנות היהודית. המשמעות היא שעולים מארצות האסלאם נשלחו לעיירות הפיתוח שכוחות האל ושוכנו בדיור ציבורי, ואילו העולים מאירופה קיבלו דירות בשכונות כמו רמת אביב והדר יוסף בשיכוני ותיקים ועובדים, כך שבמרוצת השנים, עברו הדירות הללו לבעלותם.
אלה מקצת הדברים שאנחנו יודעים מהפרוטוקולים שנחשפו עד היום, ומבעית לחשוב מה מסתיר החיסיון שמוטל על הפרוטוקולים שנותרו. אבל בדיוק משום שמדינת ישראל מעולם לא הפיקה לקחים בצורה מסודרת מאותה מדיניות, ומשום שגם עשרות שנים אחר-כך המשיכה המדינה במדיניות פיזור אוכלוסייה שיוצרת פערים חברתיים ומעמיקה אותם, ראוי היה להקים ועדת חקירה פרלמנטרית שתורה על פתיחת הפרוטוקולים ותשרטט את הקו המחבר בין העלייה של שנות ה-50 לזו של שנות ה-90 מאתיופיה, להקמת היישובים החדשים בשנות ה-80 וקליטת הפליטים מאפריקה בשנות ה-2000. רק כך אפשר היה להפיק את הלקחים כדרוש ולהפנות את המשאבים הנחוצים לאותם יישובים. ליצור תיקון.
אלה לא עניינים נוחים. החברה הישראלית עושה לא מעט כדי לקבור את החטאים האלה, אבל זה מסוג הדברים שממשיכים לכרסם ביסודות. דרוש אומץ כדי להביא להיסטוריה בעיניים. הצעת החוק שלי פעלה כמעין נייר לקמוס של האומץ במליאת הכנסת והמציאות הוכיחה שזהו מצרך נדיר בכנסת ישראל של ימים אלה.
חברי לאופוזיציה, חברי הכנסת של יש עתיד ושל המחנה הציוני, אלה שציפיתי שיתייצבו לצדי בשאיפה להגיע לחקר האמת ולחשוף את אוזלת היד המתמשכת של מדינת ישראל, נעלמו לחלוטין. ספסלי האופוזיציה היו כמעט ריקים מאדם אבל במנוסתם הם הותירו את ריחו של הפחד מהאילוץ שהצבתי בפניהם, להצביע על הצעה כזו. חברי הקואליציה התגייסו כדי להתנגד להצעה, על-אף שהם מתהדרים בנוצות של שלטון חדש, המנוגד לדרכיה של מפא"י ההיסטורית.
סגן השר לפיתוח הנגב והגליל, משולם נהרי, עלה לדוכן ותהה כיצד תעזור ועדת חקירה כזו. "גם ועדת החקירה של ילדי תימן החטופים לא עזרה ולא החזירה אותם", הוא אמר. "כל המעורבים כבר מתים", הוא המשיך, מתעלם מהעובדה שהפרוטוקולים נחתמו לזמן כה רב בדיוק כדי שאפשר יהיה לטעון שהכל כבר בעבר ואין טעם לחפור בו. לסיום הוא טען שמאחר שהוקמה פקולטה לרפואה בצפת, המצב בפריפריה מצוין. צומצמו הפערים, הכל בסדר.
חברי הכנסת היחידים שהצביעו בעד ההצעה, שמצליחים לראות את האזרחים השקופים שמעבר לקירות האטומים של המשחק הפוליטי, הם חברי לסיעת מרצ, ושני חברי כנסת מהרשימה המשותפת. אלה ההומניסטים בכנסת ישראל.
מוסי רז הוא חבר כנסת מטעם סיעת מרצ.
בזמן שרבים כל כך בתקשורת הישראלית זנחו את תפקידם והתגייסו לשמש ככלי תעמולה, "שיחה מקומית" גאה להיות מי ששומרת באופן עקבי על אמות מידה עיתונאיות וערכיות. אנחנו גאות וגאים להיות כלי התקשורת היחיד בעברית שמביא קולות מעזה באופן עקבי, ושחושף שוב ושוב את המנגנונים מאחורי מדיניות הלחימה הישראלית, שגובה את חייהם של עשרות אלפים בעזה ומפקירה למותם את החטופים הישראלים.
התפקיד שלנו בשדה התקשורת הישראלית הוא חשוב וייחודי, ונוכל להמשיך למלא אותו רק בעזרתך. הצטרפות לחברות "שיחה מקומית", על ידי תרומה חודשית קבועה בכל סכום, תסייע לנו להמשיך ולחשוף את המציאות. התרומות מקהל הקוראות והקוראים לא רק מסייעות לנו כלכלית, הן גם עוזרות לנו להבין שיש מי שעומדים מאחורינו, ושעבודתנו חשובה להם.
