"אני הכי מתגעגעת לבובה שלי": ילדים בעזה על הריסות חדריהם
דיוקנאות של עשרים ילדים בעזה שמספרים מה הכי חסר להם בבתיהם שנחרבו בהפצצות. פרויקט מיוחד

מאייסה, 12, מכפר ג׳אהור אד-דיק, עזה. מאייסה מתגעגעת למיטה ולמזרון שלה. הבית נהרס רק כ-6 חודשים לאחר שמשפחתה עברה אליו. בגלל שאזור מגוריה קרוב לגבול עם ישראל, ביתם הקודם הופצץ אף הוא. היא איבדה את אמה בהפצצה ישראלית ב-2010. אן פאק/אקטיבסטילס
צילמה וכתבה: אן פאק, עריכת פרויקט: שירז גרינבאום
חדר ילדים הוא חוף מבטחים, העולם הפרטי ביותר, מגן מהעולם שבחוץ. בתיהם של ילדים אלה נהרסו בהפצצות הישראליות בקיץ האחרון. מעל 108,000 פלסטינים תושבי הרצועה הם עתה חסרי בית. מעל 18,000 בתי מגורים, הרבה מהם רבי קומות, נהרסו כליל. בסדרה זו שאלתי ילדים בעזה, החוזרים בהדרגה אל ההריסות של מה שהיה ביתם, שאלה פשוטה: למה את/ה הכי מתגעגע/ת בחדר שלך?
אני רואה אצלם את ההבנה שגם כאשר יתגברו על כל הקשיים, וגם כאשר תושלם הבנייה מחדש של הבתים, החדר לעולם לא יחזור להיות מה שהיה.

שאהד (שמאל), בת 12, טאזנין (מרכז), בת 9, וסג'א (ימין), בת 11. שלוש אחיות מבית חנון. שאהד מתגעגעת לפוסטרים שאספה, טאזנין לבובות וסאג׳אה לבגדים. אן פאק/אקטיבסטילס

איברהים אל-הו, בן 9, ואחיו התאום, עבדאללה, מדיר אל-בלח. איברהים מתגעגע לחברו הטוב, מאייסארה, בן ה-7 שנהרג יחד עם שבעת בני משפחתו. עבדאללה מתגעגע למשחק-הצעצוע בצורת טרקטור. אן פאק/אקטיבסטילס

יארה, בת 9, משכונת שג׳עיה. מתגעגעת למשחקים שלה ולשמלה האדומה שלה. היא מאוד מפחדת שהפצצות יתחילו שוב. אן פאק/אקטיבסטילס

מרים סאלוף (שמאל), בת 5, עבד-אלרחמאן (במרכז), בן 8, ואימאן, בת 6. כל ילדי המשפחה מרפיח. עבד-לרחמאן מתגעגע לרכבת שלו, ואימאן לבגדיה. אן פאק/אקטיבסטילס

מוחמד, בן 11, מבית חנון. הוא מתגעגע למחשב ולספרים שלו. ביתו היה בבניין בן 90 דירות שקרס כולו בהתקפה על מגדלי אל-נאדה בעיר עזה. אן פאק/אקטיבסטילס

פאדי נעים (שמאל), בן 13, ובני אחיו, ג׳אלאל (מרכז), בן 8, ובאסל, בן 10 – מבית חנון. פאדי מתגעגע למחשב שלו, ג׳אלאל לצעצועי החיות, ובאסל לגיטרה צעצוע. אן פאק/אקטיבסטילס
בזמן שרבים כל כך בתקשורת הישראלית זנחו את תפקידם והתגייסו לשמש ככלי תעמולה, "שיחה מקומית" גאה להיות מי ששומרת באופן עקבי על אמות מידה עיתונאיות וערכיות. אנחנו גאות וגאים להיות כלי התקשורת היחיד בעברית שמביא קולות מעזה באופן עקבי, ושחושף שוב ושוב את המנגנונים מאחורי מדיניות הלחימה הישראלית, שגובה את חייהם של עשרות אלפים בעזה ומפקירה למותם את החטופים הישראלים.
התפקיד שלנו בשדה התקשורת הישראלית הוא חשוב וייחודי, ונוכל להמשיך למלא אותו רק בעזרתך. הצטרפות לחברות "שיחה מקומית", על ידי תרומה חודשית קבועה בכל סכום, תסייע לנו להמשיך ולחשוף את המציאות. התרומות מקהל הקוראות והקוראים לא רק מסייעות לנו כלכלית, הן גם עוזרות לנו להבין שיש מי שעומדים מאחורינו, ושעבודתנו חשובה להם.
כאן אפשר להצטרף
לתמיכה – לחצו כאן