אלפי מפגינים ביום האדמה: "בנגב מתנהלת מדיניות אפרטהייד"
המפגינים ציינו 40 שנה מאז יום האדמה הראשון, בו נורו למוות שישה מפגינים במחאה על הפקעת אדמות
צילם: אורן זיו, כתב: חגי מטר
אלפי בני אדם השתתפו היום בהפגנות, בגליל, בנגב, בגדה המערבית וברצועת עזה לציון 40 שנה ליום האדמה – במקביל לשביתה כללית שהוכרזה במגזר הערבי בישראל.
מאות הגיעו להפגנה המרכזית של ועדת המעקב בפאתי הכפר אום אל-חיראן בנגב, שצפוי להיות מפונה לטובת הקמת יישוב יהודי בשם חירן – וזאת בברכת בג"ץ. המפגינים צעדו סמוך לאזור שבו דחפורים כבר מבצעים עבודות תשתית לקראת הקמת היישוב היהודי החדש, ושם קיימו עצרת ונטעו עצים.
"בנגב מתנהלת מדיניות אפרטהייד ממשלתית", אמר בעצרת ח"כ איימן עודה, יו"ר הרשימה המשותפת. "בכפרים הערבים אין כבישים, אין מים וחשמל, אין מערכת חינוך. ממול לכפרים מנצנצים האורות של ישובים יהודים וחוות הבודדים. אין לי שם אחר לדבר הזה חוץ מאפרטהייד".
> באום אל-חיראן יבחן העם בישראל ומדינתו
"את סיפור הכפר הזה, אום אל-חיראן, נציג בפני כל הפורומים הבינלאומיים, לרבות האו"ם", הוסיף ח"כ אחמד טיבי, וח"כ דב חנין אמר שתושבי הכפרים הלא מוכרים לא נמצאים לב במאבקם, אלא שזהו מאבק על צדק ועל שוויון ש"כל מן אדם שיש לו מצפון צריך להתייצב" בו.
הפגנות נוספות התקיימו בעראבה בגליל, בעזה ליד מחסום ארז וברחבי הגדה המערבית.
בשנת 1976 החרימה ממשלת רבין הראשונה אלפי דונמים מיישובים ערבים בגליל. גל ההחרמות, שקדמו לו גלים רבים דומים קודם לכן מאז 1948, עורר הפגנות ומחאות, שבהן נורו למוות שישה מפגינים. מאז מציינים פלסטינים בישראל ובשטחים את יום האדמה כל שנה ב-30 במרץ. השנה הדגישו המפגינים בתוך ישראל את מצב הכפרים הלא מוכרים והאפליה התכנונית, בעוד שבשטחים התייחסו להריסות הבתים הרבות בבקעת הירדן ובדרום הר חברון ואת הרחבת ההתנחלויות בכל שטחי סי.
אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.
בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.
בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.
זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית
לתמיכה – לחצו כאן