newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

באום אל-חיראן ייבחן העם בישראל ומדינתו

החלטת בית המשפט המאפשרת הרס כפרים בדואים בנגב כדי לבנות על חורבותיהם ישובים יהודיים איננה סוף פסוק. עבור מי שמוכן עוד להיאבק כדי למנוע מהמדינה הזו לרדת סופית מהפסים, היא חייבת להיות אות הפתיחה למאבק

מאת:

ב-17 בינואר החליטו שופטי בית המשפט העליון שלא יתקיים דיון נוסף על עתידם של הכפרים הבדואים עתיר ואם אל-חיראן. ברמה המשפטית זה אומר שהחלטת בית המשפט ממאי, לפיה אין מניעה לפנות את תושביהם לעיירה חורה ולהרוס את הכפרים, נותרה על כנה. ברמת המציאות בנגב, זה אומר שאין מניעה להרוס כפר בדואי אחד כדי להקים על חורבותיו ישוב יהודי, ואין מניעה להרוס כפר בדואי שני, כדי לנטוע על חורבותיו חלק נוסף של יער יתיר.

אפשר להיכנס כאן לדיון משפטי מעמיק, אבל בעיני הוא לא ממש מעניין. זה שבית המשפט פסק את מה שפסק לא אומר שתורנו להגיד ״טוב, בית המשפט החליט״. אלא, זה אומר שאת רגע השבר הזה, אם לא חוויתן אותו עדיין סביב החלטות מרגיזות אחרות של בית המשפט, צריך לנצל כדי לצאת למאבק ציבורי שאומר פשוט מאוד – לא. אולי אפילו ממש לא.

לפני שיורדים מהפסים

ודווקא מי שלא גרים בכפרים עתיר ואם אל-חיראן צריכים להצטרף למאבק הזה ולדחוף אותו קדימה. מבחינת התושבות והתושבים זה אמנם מאבק על הבית, ועל הקרקע ועל העתיד. אבל מבחינת כל שאר אזרחי ישראל, זה ממש צעד אחרון לפני שהמקום הזה יורד מהפסים לגמרי (טוב אפשר להתווכח גם על זה). ומבחינת אזרחי ישראל היהודים זה מאבק על הזכות לא לדרוס את אזרחי המדינה הפלסטינים, לא להשפיל אותם עד עפר, לא להרוס להם את הבית כדי לבנות בית יהודי על חורבותיו (כן, גם על זה).

> בית המשפט ביטל כתב אישום נגד יהודי, כי בנגב הורסים בתים רק לבדואים

בין המפגינים בעקבות תחילת העבודות להקמת ישוב יהודי במקום הישוב אום אל-חיראן היו חברי הרשימה המשותפת (צילום: אבי בלכרמן)

חברי כנסת מהרשימה המשותפת בהפגנה בעקבות תחילת העבודות להקמת ישוב יהודי במקום הישוב אום אל-חיראן (צילום: אבי בלכרמן)

ורק כדי להזים כמה מטיעוני הנגד שאולי עולים לכן כעת בראש – נכון, חירן הוא ישוב שמיועד ״לאוכלוסיה הכללית״. אבל בנגב אין ישובים שמיועדים לאוכלוסיה הכללית, כמה שיותר הפרדה בין בדואים ויהודים יותר טוב. מה גם שהגרעין המייסד של חירן הוא גרעין תורני שהגיע בכלל מההתנחלות עלי, ומטרות היישוב לדידם של מקימיו הן: ״לבנות קהילה אמונית, השואפת לחזק את צפון הנגב, לתרום משמעותית לאיזון הדמוגראפי, מתוך חזון ציוני התיישבותי״ (וזה מאתר רשמי של מדינת ישראל). ״לתרום משמעותית לאיזון הדמוגראפי״? אז אולי בעצם זה לא ישוב שמיועד לאוכלוסיה הכללית.

בטח עכשיו עלתה לכן המחשבה – אבל הבדואים, הם אלה שלא רוצים לגור עם יהודים. אז אתן טועות, ובגדול. תושבי אם אל-חיראן רוצים להישאר במקומם כחלק מהיישוב חירן, מבחינתם זה אפשרי כשכונה עצמאית או כחלק בלתי נפרד מהיישוב. אם ביקרתן בכפר בטח שמעתן את ראאד אבו אלקיעאן, ממובילי המאבק בכפר, מדבר בערגה על הרצון שרני ורוני ומוסא ומשה יגדלו ביחד ביישוב יהודי ערבי משותף. אז מי מטרפד את האפשרות הזאת? הממשלה שלכן ורשויותיה השונות כמובן.

יש מה לעשות

ומה למתנחלים מעלי ולכל הסיפור הזה? האמת שאני לא ממש יודעת, אבל יש כמה קבוצות מהשטחים שהתחילו ״להתנחל״ בנגב בזמן האחרון. מה שאני כן יודעת זה שהנגב הוא שני שליש משטח מדינת ישראל, ופחות מ-10% מהאזרחים מתגוררים בו. שזה אומר שיש המון מקום בנגב, או במילותיו של ד״ר ת׳אבת אבו ראס: ״יש מקום לכולם בנגב״ֿ, ולא במקרה ישוב יהודי תוכנן בדיוק על כפר בדואי. בקיצור, זה מבחן בשביל כולנו, ואני מאוד מקווה שלא ניכשל בו.

אז אם הגעתן עד לכאן בתחושה שאסור שהדבר הזה יקרה, שאנחנו, כאזרחיות ואזרחים חייבות למנוע את המהלך הנוראי הזה, שהנגב בפרט, ומדינת ישראל בכלל, הם של כל אזרחי המדינה ולא משנה לאיזו קבוצת אוכלוסיה הם משתייכים – זה הזמן להצטרף למאבק. אפשר בקול חלש ואפשר עם שלט מורם שאומרים את הסיסמה שארגון ימין חדש קלקל – עד כאן. לא ייהרס כפר בדואי כדי להקים עליו ישוב יהודי, ובטח ובטח שלא יהרס כפר בדואי כדי שקק״ל ייטעו עליו עצים.

והנה הצעה ראשונה – הצטרפו כבר השבוע לצעדת המחאה שמקיים ועד הכפרים עתיר ואם אל-חיראן ביום חמישי (3.3) בבאר שבע. פרטים על הסעות ומיקומים תמצאו בעמוד האירוע.

וההצעה השניה – אם נבצר מכן מלהשתתף בהפגנה – בקרו בעמוד המאבק החדש של תושבות (ותושבי) עתיר ואם אל-חיראן בפייסבוק ועיקבו אחרי האירועים הקרובים.

הפוסט פורסם גם באנגלית באתר 972+

> למה בדואים עוברים על החוק כל הזמן?

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן

לא "עניין תרבותי". מחאה נגד הפשיעה בחברה הערבית, 28 באוקטובר 2021, תל אביב (צילום: אביב אבשלום / פלאש90)

הפשיעה היא חלק מתוכנית פירוק העם הפלסטיני. מתי נתפכח?

ישראל מרסקת את הגדה באמצעות התנחלויות, את עזה במלחמה ובמצור, ואותנו, האזרחים הפלסטינים באמצעות ההזנחה והפשיעה. בעודי כותב את השורות האלה, יירצח ערבי נוסף. זהו מאבק על עצם הקיום שלנו, ועליו להיות מאבק לאומי מתמשך  

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf