newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

חזית העורף: המלחמה באזרחים הפלסטינים מסלימה

התקיפה של סטודנטים ערבים בנתניה הגיעה על רקע גל רדיפה, שכבר גדוש בהפחדות, פיטורים, חרמות, השעיות ועוד מגוון פעולות שמטרתן אחת – להעניש את אזרחי המדינה הערבים על עצם שייכותם לעם הפלסטיני

מאת:

עוד מעט "תקיפה ופגיעה באזרחים ערבים חפים מפשע" לא ייחשבו בכלל לחדשות. יהודים צרים על הכניסה למכללת נתניה בדרישה לסלק את הסטודנטים הערבים (צילום מסך מתוך סרטון בטוויטר, סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים)

התסריט הכי מפחיד שמתרוצץ כבר שלושה שבועות בראשו של כל אזרח ערבי בישראל התחיל אתמול (שבת) להתממש בפועל. קבוצה מתלהמת של יהודים תקפה פיזית סטודנטים ערבים במכללת נתניה, תוך קריאות "מוות לערבים", מול שוטרים שעמדו שם בלי להתערב. בסופו של דבר, הסטודנטים חולצו מהמקום בעזרת מתנדבים ובחסות המשטרה.

אני בטוחה שכל אמא ערבייה שבנה לומד באקדמיה הישראלית, כמוני למשל, לא ישנה בלילות מחשש שבנה או בתה יהיו קורבן של לינץ' בלתי נמנע, שאנו צפויים לראות עוד רבים כמוהו. עוד מעט, "תקיפה ופגיעה באזרחים ערבים חפים מפשע" לא ייחשבו בכלל לחדשות.

אחרי שנים של מעשי ונדליזם, רדיפה, פגיעה והתעללות של מתנחלים בפלסטינים בגדה המערבית, העולם התרגל לעקירת עצי זית, למכות, לירי ואף לשריפת בתים ובני אדם. גם כאן, בתוך ישראל, זה עלול לקרות. חסידי הטרנספר בשלטון, והעם הפגוע וחסר הביטחון, ששרוי בטראומה עמוקה, לוקח את המושכות לידיים.

הטרור היהודי, שכבר מתפרץ בגדה, גולש לחברה הישראלית במהירות, ועוד מעט האדישות וחוסר האונים של גורמי הממשל יהפכו אותו למדיניות לגיטימית, כשצל הכאוס של המלחמה ברקע.

זאת התוצאה הצפויה כאשר רוב אזרחי המדינה היהודים התבקשו להתגייס, בלי אבחנה למלחמה באזרחים הפלסטינים בחברה הישראלית. 20% מהאזרחים סומנו כגיס חמישי. קבוצות של מתנדבים במכללות ובאוניברסיטאות שונות עוסקות בציד במרחב הווירטואלי אחר אזרחים ערבים שהביעו עמדה, שיתפו עמדה, או העזו להראות אמפתיה וכאב כלפי הטבח שמתבצע בעזה.

בזמן מלחמה, אין לאף אחד זמן להתעסק בעשרות פעילים יהודים כועסים, שמחפשים נקמה קטנה פה ושם, נכון? אז מה אם ירביצו לכמה ערבים עוברי אורח, או יפסיקו את לימודיה של סטודנטית עם פה גדול? ולהפחיד רופא בכיר בבית חולים בוודאי יכניס כמה מאות אחיות ורופאים צעירים לתלם לכמה זמן. מה רע בזה?

אף אחד לא חסין. גם האמנית הפלסטינית וחוקרת המוח, ד"ר דלאל אבו אמנה, והשחקנית מאיסה עבד אל האדי, נעצרו בגלל פוסטים ברשתות החברתיות. רבים אחרים, שהעזו לצטט פסוקים מהקוראן, שיר כלשהו, או אף סיפור מהאגדות על רודן תנ"כי שנפל בגלל רוע מעשיו (כפי שעשה הרופא ג'ואד אטרש משערי צדק), נפלו קורבן לקמפיין ההסתה וההתלהמות. מרכז עדאלה מדווח על עשרות מעצרים של פעילים, וארגוני חברה אזרחית נזעקו לעזרה.

"חופשייה כמו שהייתי וכך אשאר. גופי נחלש במעצר שלושה ימים, אך נפשי מרוממת. אמונתי התחזקה בצדקת הדרך, ואני משוכנעת יותר מתמיד בשליחות המוטלת עליי", כתבה אבו אמנה למיליון עוקביה בפייסבוק ובאינסטגרם לאחר ששוחררה. על תמונה שפורסמה של עבד אל האדי מתא המעצר כתב מגיב: "שנה שעברה היתה על השטיח האדום בקאן ועכשיו היא כאן. כל הכבוד למשטרה". זה סופה של השחקנית הבוגדת.

גל הרדיפה הזה הופך את החברה הערבית בישראל לחזית עימות סמויה, מעין מלחמה בעורף, שבה עדיין לא נשפך דם, אבל היא כבר גדושה בהפחדה, פיטורים, סימון עסקים וחרמות, השעיות ועוד מגוון פעולות שמטרתן אחת – להעניש את אזרחי המדינה הערבים על עצם שייכותם לעם הפלסטיני. היה ברור שזה רק עניין של זמן עד שקריאות ברשת "ללמד את הבוגדים לקח" יתממשו, ונראה כנופיות של יהודים משתוללות, עד כדי ביצוע פוגרומים נוסח חווארה.

והנה, זה התחיל, אתמול בנתניה.

שילוב מסוכן

בזמן שהחיילים נלחמים בדרום, מטוסי חיל האוויר לא מפסיקים להפגיז, שיירות טנקים זוחלות לעומק עזה, והתגרות בין ישראל לחיזבאללה עלולה לגרום להתלקחות של עוד חזית לחימה מיותרת בצפון, מאות אלפי "חיילים" מתגייסים לצבא דיגיטלי ברשתות החברתיות, כדי לנקות את ישראל מרעלים מבפנים.

הפלסטינים אזרחי ישראל עדיין נתפסים בתודעה של יהודים רבים כאויב פנימי חסר תקנה, שהמאבק בו הוא צו השעה. כל מה שצריך זה מקלדת, חיבור אינטרנט מהיר והרבה זמן פנוי, בשילוב של רגשות שנאה עזים מהולים בציונות חלולה וצורך בנקמת דם למען המולדת. השילוב הזה הופך עכשיו למסוכן ממש.

במלחמה הקודמת, ב-2021, היינו עדים להתפרצות של מתקפה דומה. אני בעצמי חוויתי רדיפה כזאת אחרי עימות טלוויזיוני עם עיתונאית מהימין, שבו העזתי בשיא חוצפתי להשוות בין דמעות של אם שכולה מעזה לאם משדרות. קיבלתי אז מאות טלפונים והודעות בנוסח "נאנוס אותך ונזרוק את חתיכות הבשר שלך לדגים בחופי עזה". כמובן שהגשתי תלונה במשטרה, וקיבלתי טיפ בחינם: "תלמדי לסתום את הפה כשיש מלחמה".

הפעם ניסיתי לסתום את הפה, באמת. החלטתי להתמקד במחשבות וברגשות פנימיים כדי לעכל את גודל האסון שפקד איתנו, ולהתאבל לבד על קורבנות הקונפליקט הארור הזה, יהודים ופלסטינים. החלטתי לתת תמיכה למי שצריך אותי, וסולידריות עם מי שרוצה שלום כמוני ונמאס לו מעוד מלחמה ומרצח חפים מפשע, ילדים, נשים, קשישים ועוד.

היה ברור שהדמומטר (מפלס הדמים) לא יהיה מאוזן בשום דרך, והקזת הדם הפלסטיני תגיע לשיא שלא ראינו מכוער ממנו. אך יש מקום בלב לקורבנות הישראלים. קשה מאוד לשאת את המחשבה על ילדה חטופה בת שלוש, מבוהלת אי שם מתחת לאדמה, שאינה יודעת כלל שמעליה נרצחו כבר אלפי ילדים.

>> חברה יהודייה נחטפה לעזה, חברה מעזה מחכה למותה

הפעם, מפכ"ל המשטרה מציע לנו פתרון מבית היוצר של הטרנספר, והבטיח למי שרוצה להזדהות עם עזה להעלות אותו לאוטובוסים לעזה. האיש הזה יודע היטב שהרוב המוחץ של האזרחים הערבים בישראל מזדהה עם הקורבנות החפים מפשע בעזה, ועם הפצע שהמלחמה הזאת תותיר בליבם.

המפכ"ל גם יודע, כפי שבטח דיווחו לו בכירי השב"כ, שהחברה הערבית ומנהיגיה מנהלים את הדיון והתגובות בנושא המלחמה באחריות ובאיפוק מופתי, כדי לא לסכן אף אחד. למעשה, הוא אף אמר זאת בעצמו. נבחרי ציבור, חברי כנסת, ראשי ערים, אנשי דת ואנשי חינוך מנסים להרגיע את הרוחות ברחוב הערבי, וקוראים להורים, לצעירים, ולפעילים לשמור על עצמם, ולהיות זהירים בכל צעד והתבטאות שעלולה להתפרש כעוינת.

בשבועיים האחרונים, משטרת ישראל התגלתה פתאום בשיא התפקוד שלה, בכל הנוגע לשליטה ומעקב והבאת בעלי דעה לדין. חבל שהיכולות האלה לא באו לידי ביטוי במאבק בפושעים האמיתיים, שרצחו כ-200 אזרחים מאז תחילת השנה. הרי ברור שפוסט שתורגם בגוגל טרנסלייט ונשמע לא טוב ליהודי מפוחד הוא הרבה יותר מסוכן לביטחון המדינה מחייל בארגון פשע שחמוש בנשק אוטומטי.

ובכל מקרה, ברור לגמרי שגם אם כל אזרח ערבי במדינה יסתום את הפה; גם אם מיליון וחצי אזרחים ערבים יחתמו על הצהרת אמונים למדינה, יגנו בכל תוקף את מעשי חמאס וייהרגו מטילי חמאס, זה לא ישנה דבר. לדידם של שבתאי, בן גביר ונתניהו, אדריכלי הטיהור האתני וחסידי הנכבה השנייה, לא משנה שרופאים ערבים מטפלים בפצועים ובנפגעים; פסיכולוגים ועובדים סוציאליים ערבים מחזקים את החוסן החברתי והאישי של נפגעי המלחמה באשר הם; מחנכים ממשיכים לחנך לשלום, סובלנות ואהבה; פועלים ממשיכים לבנות, לנקות אשפה ולעבד אדמות. כל זה חסר חשיבות בעיניהם, ומבחינתם לכולנו יהיה מקום על שיירת האוטובוסים לעזה.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
מבט על ורשה מהמרפסת של הטירה המלכותית, ציור של ברנרדו בלוטו מ-1773 (באדיבות המוזיאון הלאומי של ורשה)

מבט על ורשה מהמרפסת של הטירה המלכותית, ציור של ברנרדו בלוטו מ-1773 (באדיבות המוזיאון הלאומי של ורשה)

המהפכה החינוכית שהקדימה את זמנה

כבר ב-1774 הבינו בחבר העמים של פולין וליטא ש"אין לכפות משמעת באמצעות פחד, אלא באמצעות מנהיגות והבנה", שהכיתות צריכות להיות מעוצבות "כך שהילד לא יראה את בית הספר כבית סוהר", ושרק הממסד האזרחי יכול להניב חינוך אוניברסלי שוויוני וחופשי

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf