newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

זהירות, שקט!

מגבלות התנועה שהטילה ישראל בנגב המערבי מצטרפות להתעללות המתמשכת בתושבי רצועת עזה. כתמיד, העילה ביטחונית; הפעם, מעצרו של פעיל פלסטיני בגדה. החידוש הוא לא שינוי בגישה מול עזה, בעוד הבטחות ל"הקלות", אלא בכך שעכשיו גם אזרחי ישראל נדרשים לשלם את מחיר הכוחנות

מאת:

עליית המדרגה היא בכך שגם אזרחים ישראלים הוכנסו מתחת לשמיכה החונקת שתחתיה המצב מאוד מאוד ביטחוני. חיילים חוסמים כבישים בסמוך לגדר בין ישראל לרצועת עזה, 3 באוגוסט 2022 (פלאש 90)

המצב, כתמיד, ביטחוני. מאוד מאוד ביטחוני.

זה היום השני שישראל מגבילה את התנועה במערב הנגב, בכבישים שבין היישובים הפזורים בשטח המכונה אסטרטגית "עוטף עזה", ובכך גורמת לתושבים לאי נוחות רבה. זה גם היום השני שישראל אוטמת את המעברים אל ומתוך רצועת עזה, ובכך לא רק מונעת מפועלים מורשים להתפרנס בישראל, ומעכבת את מעט התושבים שלהם התירה לצאת כדי להסדיר עניינים בירוקרטיים, כדי להגיע ללימודים בחו"ל, או לבקר קרובת משפחה חולה – אלא גם חוסמת חולים שהסדירו תורים לטיפולים מצילי חיים שאין ברצועה. היא גם לא מאפשרת לתושבים לחזור לבתיהם. וגם, אין סחורה יוצאת ואין באה. פגיעה בתוצרת חקלאית, עסקים משתבשים, נזק אמיתי לכלכלה מעורערת ממילא ולמשתתפים הפריכים בה. חברי כנסת פנו בעניין זה לשר הביטחון, לפחות לגבי הפן ההומניטרי של ההחלטה. בסכסוך כבר אין פה עניין פוליטי של ממש.

בשם מה נענשים שני מיליון הפלסטינים תושבי הרצועה ועשרות אלפי יהודים אזרחי ישראל החיים בעוטף? מדוע אורבת סכנה גדולה מאחורי השקט הכה מפחיד שם? בגלל שביום שני בחרה ישראל "לעצור" בג'נין את מי שמוגדר בכיר בג'יהאד האסלאמי בגדה המערבית, בסאם א-סעדי בן ה-62, אורח לא נדיר בבתי כלא ישראליים. ברצועת עזה מבקרת כעת משלחת מודיעין מצרית, עניין די שגרתי, ובחסות התיאום הישראלי-מצרי, סימביוזה שמאפשרת מגעים מוכחשים עם חמאס ודרכו עם עוד פלגים, נמסר מיד שנעשים מאמצים לאלחש את האזור. מובן שלו היתה משוגרת "תגובה" מעזה, היתה זאת גוררת תגובת נגד זועמת – הרי זאת מדיניות ראש הממשלה – ואין לדעת מה היתה, או שעוד תהיה, מורכבות עבודת התיווך שתיפול לידי המצרים, או כמה מאיתנו היו משלמים על כך בסבל.

מכיוון שהמצב ביטחוני, ביטחון שדה קובע שלא נדע מדוע היה כה חיוני לקטוף את א-סעדי מביתו, בידיעה שמחיר הפעולה עלול להיות מכת אש קטלנית, שבעליל צפו והכילו מקבלי ההחלטות ועוזריהם. סגירת-מנע של כבישים ושל המעברים לא קרתה בשנים המתארכות של פעולות האיבה ההדדיות חמאס-ישראל.

מילא הפלסטינים, בהם מתעללים בענישה קולקטיבית כל השנים – מרעיבים, מפגירים, מפחידים, משמידים והורגים; אבל מול אזרחי ישראל האתוס המקובל הוא שעושים הכל כדי לא לשבש את החיים האזרחיים. תושבי אזור עזה מכירים את השקר כל השנים, אבל השבתת חייהם והעלאת רמת הסיכון באופן יזום למען תחזוקת הסכסוך בגדה, זאת פרדיגמה חדשה

מילא הפלסטינים, בהם מתעללים בענישה קולקטיבית כל השנים – מרעיבים, מפגירים, מפחידים, משמידים והורגים; אבל מול אזרחי ישראל האתוס המקובל הוא שעושים הכל כדי לא לשבש את החיים האזרחיים. זאת הרי הסיבה שיש לובשי מדים, זה לכאורה תפקיד הצבא, לאפשר נורמטיביות, להשרות ביטחון. תושבי אזור עזה מכירים את השקר כל השנים, אבל השבתת חייהם והעלאת רמת הסיכון באופן יזום למען תחזוקת הסכסוך בגדה, זאת פרדיגמה חדשה.

הפעולה, והשיבוש שהשיתה, בעליל לא תואמו עם מתאם פעולות הממשלה בשטחים, שכן ממש במקביל לשיתוק המבוהל של הדרום, תידרך מתפ"ש פרשנים בכירים על כך שישראל "שינתה גישה מול עזה", שבנט, לפיד וגנץ ניסחו חשיבה חדשה, שאינה דומה ל"הסדרה" העמומה של ימי נתניהו, וששב"כ של אחרי נדב ארגמן התרכך, הנה הוא מרשה כניסה המונית של פועלים, שבמשך 15 שנים נחשבו רעילים.

אך זאת בסך הכל רק עוד הוכחה לכך שישראל היא שמחליטה לגבי כל דבר מהותי בחייהם של תושב עזה. ושחוסר העניין האוניברסלי בגורל העזתים כה אקוטי, שישראל יכולה לעלות על ארגז הנואמים השכונתי מדי זמן רנדומלי ולהכריז על שינוי גישה, אותו שינוי גישה, שהוכרז שוב ושוב ושוב ושוב ושוב בכל מיני וריאציות מאז שגנץ כתש את הרצועה ואת תושביה כרמטכ"ל, ב-2014, השתוללות שבעקבותיה ישראל הכתיבה את המבנה של "המנגנון לשיקום עזה".

יהיה טעם להכריז על שינוי גישה כשישראל תכיר באחריות שיש לה למצבם של תושבי הרצועה, חוקית ומוסרית, גם כפועל יוצא מיישום ההחלטה שלה להשתמש בהם כבר 15 שנה כנשק מדיני, לקעקוע מעמד הרשות הפלסטינית ולבלימת הגדרה עצמית לאומית לפלסטין. ההתחסדות של הקלות "אזרחיות" צמודות תמיד להתניות של התנהלות ביטחונית. מטח אחד מעזה והכל קורס, אין פרנסה. פלסטינים הם סכנה מעצם היוולדם כפלסטינים, חובת ההוכחה לחפותם עליהם, על הכובש לא חלה חובת השתכנעות. תושבי עזה הם כמו חוות נמלים שישראל עורכת בה ניסויים משועממים ואז מואסת, שוכחת ומזניחה, ונזכרת, או שדעתה מוסחת. כי המטרה מדינית, השפה ביטחונית, והתחביר שלה ציניות. מה ששונה השבוע, עליית המדרגה, היא שגם אזרחים ישראלים הוכנסו מתחת לשמיכה החונקת שתחתיה המצב מאוד מאוד ביטחוני.

כשישראל ממשיכה בהתנחלויות והכיבוש, הדרך שמציעה חמאס נראית היחידה. ספר שמספרתו נהרסה בהפצצות חיל האוויר (צילום: אקטיבסטילס)

המצב מאוד, מאוד ביטחוני. ספר ברצועת עזה שמספרתו נהרסה בהפצצות חיל האוויר (צילום: אקטיבסטילס)

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf