newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

זאת השיטה, טמבלים

שיטת הבחירות היחסיות לא רק יוצרת חוסר יציבות פוליטית, אלא מפצלת את הישראלים לשבטים. רק מעבר לשיטת בחירות אזורית שתבטיח ייצוג הולם, פוליטיקה בריאה ומערכת פוליטית יציבה תחולל את הריפוי הנכסף

מאת:

ארבע מערכות בחירות בשנתיים והשינוי היחיד שמסתמן הוא השם של מתנגדי נתניהו. בתחילה הם נקראו "רק לא ביבי" בניסוחים שונים, וכיום, אחרי בחירות רביעיות הם מכונים "גוש השינוי", או "קואליציית הריפוי". ריפוי מפני מה? זה עדיין לא ברור, במיוחד לאור העובדה שהגוש הזה, יהא שמו אשר יהא, מתעלם מה"פיל שבחדר", מהמחלה הקשה ביותר שממנה סובלת ישראל – שיטת פוליטית לא רלוונטית.

שיטת בחירות לא רלוונטית. ספירת קולות הבוחרים, מרץ 2020 (יונתן זינדל / פלאש 90)

שיטת בחירות לא רלוונטית. ספירת קולות הבוחרים, מרץ 2020 (יונתן זינדל / פלאש 90)

מה היה לנו בשנתיים האחרונות? ארבע מערכת בחירות, כאשר בכל אחת מהן ראינו את אותם חברי כנסת מדלגים בקלילות, בלי אידיאולוגיה ובלי טיפת בושה, ממפלגה למפלגה. למרבית המפלגות בבית המחוקקים שלנו אין מצע והקמפיינים של כולן לא התייחסו לסוגיות הליבה של החברה הישראלית. ואם לא די בכל אלו, גם התוצאות של מערכת הבחירות הרביעית לא מבשרות שום שינוי.

מערכות הבחירות התכופות מבהירות היטב את הבעיה ואולי אפילו את הפתרון. זה לא אנחנו ואפילו לא הפוליטיקאים, שמדשדשים ככל יכולתם בביצה הקיימת – זו השיטה. שיטת הבחירות היחסיות לא רק יוצרת חוסר יציבות פוליטית, אלא מפצלת את הישראלים לשבטים. השיטה הנהוגה כיום בישראל צריכה להשתנות מכל הסיבות שציינתי, אבל בעיקר בגלל שכבר כמה עשורים השיטה הזו מטפחת מחלוקות זהותיות ומזניחה את השאלה היסודית של כל פוליטיקה, שאלת חיי היום יום – איך בונים קורת גג ושמים אוכל על השולחן בצורה בטוחה והוגנת? כיום, אף אחד לא מתעסק במה שחשוב לחיים של כל הישראלים: בערים, בכפרים במרכז ובפריפריה.

לשאול את השאלות האמיתיות

הכשל המבני במערכת השלטונית שלנו הוא כל כך עמוק שכדי לתקן אותו צריך לשנות את שיטת הבחירות מהיסוד. בחירות אזוריות של נציגים מקומיים הקרובים לאזורי הבחירה שלהם וזקוקים לתושבי האזור כדי להיבחר מחדש, יחזקו את הקשר בין הבוחר לנבחר הציבור, אבל גם ישנו מהיסוד את הנושאים העומדים על הפרק במערכות הבחירות העתידיות: במקום הבל ההתחפרות בזהויות שבטיות מפלגות, הבחירות האזוריות יכריחו את הישראלים לשאול שאלות פוליטיות אמיתיות הנוגעות לאינטרסים היסודיים שמבטיחים חיי יום יום הוגנים ובטוחים. יתרה מכך, ההתמקדות בשאלות חברתיות וכלכליות מקומיות תאפשר לראשונה לשבטים להתערבב, תאפשר לישראלים לפעול שכם אל שכם לקידום אינטרס מקומי, ולהוליד למעשה זהויות מקומיות חדשות. זה לכשעצמו ייצור לאום ישראלי אזרחי, שתחתיו יתכנסו כל השבטים בעלי התת-זהויות: לאומיות, דתיות ועדתיות.

במערכת הבחירות בארה"ב ב-1992, ביל קלינטון הדמוקרטי התמודד מול הנשיא הרפובליקני המכהן, ג'ורג' בוש, שהיה אהוד מאוד בציבור האמריקאי. כידוע, קלינטון ניצח למרות הכל, בין היתר בזכות סיסמת הקמפיין שלו: "זו הכלכלה, טמבל".

מה עוד צריך לקרות כדי שהפוליטיקאים שלנו יבינו? זו השיטה, טמבלים. שנו אותה, זה גם האינטרס של כל הישראלים. אם הפוליטיקאים מעוניינים באמת בריפוי החברה, מחר בבוקר צריכה לקום ממשלת אחדות לתקופה קצובה של שנה עם יעד אחד בלבד – שינוי שיטת הבחירות ומעבר לשיטת בחירות אזורית שתבטיח ייצוג הולם, פוליטיקה בריאה, ומערכת פוליטית יציבה. הבחירות הבאות שיערכו בעוד כשנה בשיטה אזורית יאפשרו סוף סוף יציאה מהמשבר הפוליטי-חוקתי העמוק שבו נמצאת ישראל, ויסמלו פתיחה של דף חדש בהיסטוריה הישראלית שבו ייכתב כי תכליתה של הפוליטיקה היא למקד את האנרגיות שלה בטיפול בנושאים האמיתיים שנוגעים לכולנו.

פרופ' אבנר בן זקן הוא חבר מועצה בתנועת "תנועה ישראלית", מלמד בקריה האקדמית אונו

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf