newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

זאת השיטה, טמבלים

שיטת הבחירות היחסיות לא רק יוצרת חוסר יציבות פוליטית, אלא מפצלת את הישראלים לשבטים. רק מעבר לשיטת בחירות אזורית שתבטיח ייצוג הולם, פוליטיקה בריאה ומערכת פוליטית יציבה תחולל את הריפוי הנכסף

מאת:

ארבע מערכות בחירות בשנתיים והשינוי היחיד שמסתמן הוא השם של מתנגדי נתניהו. בתחילה הם נקראו "רק לא ביבי" בניסוחים שונים, וכיום, אחרי בחירות רביעיות הם מכונים "גוש השינוי", או "קואליציית הריפוי". ריפוי מפני מה? זה עדיין לא ברור, במיוחד לאור העובדה שהגוש הזה, יהא שמו אשר יהא, מתעלם מה"פיל שבחדר", מהמחלה הקשה ביותר שממנה סובלת ישראל – שיטת פוליטית לא רלוונטית.

שיטת בחירות לא רלוונטית. ספירת קולות הבוחרים, מרץ 2020 (יונתן זינדל / פלאש 90)

שיטת בחירות לא רלוונטית. ספירת קולות הבוחרים, מרץ 2020 (יונתן זינדל / פלאש 90)

מה היה לנו בשנתיים האחרונות? ארבע מערכת בחירות, כאשר בכל אחת מהן ראינו את אותם חברי כנסת מדלגים בקלילות, בלי אידיאולוגיה ובלי טיפת בושה, ממפלגה למפלגה. למרבית המפלגות בבית המחוקקים שלנו אין מצע והקמפיינים של כולן לא התייחסו לסוגיות הליבה של החברה הישראלית. ואם לא די בכל אלו, גם התוצאות של מערכת הבחירות הרביעית לא מבשרות שום שינוי.

מערכות הבחירות התכופות מבהירות היטב את הבעיה ואולי אפילו את הפתרון. זה לא אנחנו ואפילו לא הפוליטיקאים, שמדשדשים ככל יכולתם בביצה הקיימת – זו השיטה. שיטת הבחירות היחסיות לא רק יוצרת חוסר יציבות פוליטית, אלא מפצלת את הישראלים לשבטים. השיטה הנהוגה כיום בישראל צריכה להשתנות מכל הסיבות שציינתי, אבל בעיקר בגלל שכבר כמה עשורים השיטה הזו מטפחת מחלוקות זהותיות ומזניחה את השאלה היסודית של כל פוליטיקה, שאלת חיי היום יום – איך בונים קורת גג ושמים אוכל על השולחן בצורה בטוחה והוגנת? כיום, אף אחד לא מתעסק במה שחשוב לחיים של כל הישראלים: בערים, בכפרים במרכז ובפריפריה.

לשאול את השאלות האמיתיות

הכשל המבני במערכת השלטונית שלנו הוא כל כך עמוק שכדי לתקן אותו צריך לשנות את שיטת הבחירות מהיסוד. בחירות אזוריות של נציגים מקומיים הקרובים לאזורי הבחירה שלהם וזקוקים לתושבי האזור כדי להיבחר מחדש, יחזקו את הקשר בין הבוחר לנבחר הציבור, אבל גם ישנו מהיסוד את הנושאים העומדים על הפרק במערכות הבחירות העתידיות: במקום הבל ההתחפרות בזהויות שבטיות מפלגות, הבחירות האזוריות יכריחו את הישראלים לשאול שאלות פוליטיות אמיתיות הנוגעות לאינטרסים היסודיים שמבטיחים חיי יום יום הוגנים ובטוחים. יתרה מכך, ההתמקדות בשאלות חברתיות וכלכליות מקומיות תאפשר לראשונה לשבטים להתערבב, תאפשר לישראלים לפעול שכם אל שכם לקידום אינטרס מקומי, ולהוליד למעשה זהויות מקומיות חדשות. זה לכשעצמו ייצור לאום ישראלי אזרחי, שתחתיו יתכנסו כל השבטים בעלי התת-זהויות: לאומיות, דתיות ועדתיות.

במערכת הבחירות בארה"ב ב-1992, ביל קלינטון הדמוקרטי התמודד מול הנשיא הרפובליקני המכהן, ג'ורג' בוש, שהיה אהוד מאוד בציבור האמריקאי. כידוע, קלינטון ניצח למרות הכל, בין היתר בזכות סיסמת הקמפיין שלו: "זו הכלכלה, טמבל".

מה עוד צריך לקרות כדי שהפוליטיקאים שלנו יבינו? זו השיטה, טמבלים. שנו אותה, זה גם האינטרס של כל הישראלים. אם הפוליטיקאים מעוניינים באמת בריפוי החברה, מחר בבוקר צריכה לקום ממשלת אחדות לתקופה קצובה של שנה עם יעד אחד בלבד – שינוי שיטת הבחירות ומעבר לשיטת בחירות אזורית שתבטיח ייצוג הולם, פוליטיקה בריאה, ומערכת פוליטית יציבה. הבחירות הבאות שיערכו בעוד כשנה בשיטה אזורית יאפשרו סוף סוף יציאה מהמשבר הפוליטי-חוקתי העמוק שבו נמצאת ישראל, ויסמלו פתיחה של דף חדש בהיסטוריה הישראלית שבו ייכתב כי תכליתה של הפוליטיקה היא למקד את האנרגיות שלה בטיפול בנושאים האמיתיים שנוגעים לכולנו.

פרופ' אבנר בן זקן הוא חבר מועצה בתנועת "תנועה ישראלית", מלמד בקריה האקדמית אונו

ועוד משהו קטן...

אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.

קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.

ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
מנורת רמדאן בעיר העתיקה בירושלים, ב-15 באפריל 2021 (צילום: ג'מאל עוואד / פלאש90)

מנורת רמדאן בעיר העתיקה בירושלים, ב-15 באפריל 2021 (צילום: ג'מאל עוואד / פלאש90)

רמדאן 2021: הערבים נוהרים לחנויות, אבל קונים פחות

האווירה בחודש הרמדאן הנוכחי טובה יותר מאשר בשנה שעברה, שבו היה סגר כמעט מוחלט. אבל מצבה של החברה הערבית הורע משמעותית, ומשפחות רבות מוצאות את עצמן קרועות בין רצון למלא את השולחן לבין חשש מפני המשך השקיעה הכלכלית

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf