newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

הבידוד האכזרי של האסיר הפלסטיני וליד דקה

עם התפוצצות פרשת באסל גטאס, הועבר וליד דקה, אינטלקטואל פלסטיני המרצה עונש מאסר כבר 31 שנים, לבידוד בכלא קציעות ובהמשך בכלא רמון. פעילים פתחו בקמפיין מכתבים למען שחרורו

מאת:
השאירו תגובה
א א א

כותבת אורחת: ענת מטר

ביום חמישי האחרון התכנסו כחמישים מפגינים בכיכר השעון ביפו וקראו, כשהם מלווים בצפירות תמיכה מהמכוניות החולפות: "ישוחרר וליד דקה! לא לא לבידוד, כן כן לחירות! הבידוד הוא עינוי!"

שמו של וליד דקה עולה בתקשורת הצהבהבה כמעט תמיד בקשר לאיזו שערורייה: העלאת ההצגה "הזמן המקביל", המבוססת בחלקה על מכתבים שכתב, וההתנכלות לתיאטרון אל-מידאן בעקבות זאת; מחאות הימין ברגע שצצה האפשרות לשחרר את האסירים הפוליטיים הוותיקים; ולאחרונה – פרשת באסל גטאס, שלפי טענות המשטרה העביר טלפונים וחומר פוליטי כתוב לשני אסירים בכלא קציעות. דקה הוא אחד מהשניים, ולגביו נטען כי קיבל את המסמכים הכתובים. מיד נחזור להשלכות הפרשה הזו, אך נפתח בהיכרות קצרה.

> וליד דקה: מכתב לבן שטרם נולד, מאסיר שנאסר עליו להוליד

וליד דקה בדיון בבית המשפט על זכותו להתייחד עם אשתו, סנאא (צילום: סנאא דקה)

וליד דקה בדיון בבית המשפט על זכותו להתייחד עם אשתו, סנאא (צילום: סנאא דקה)

וליד דקה הוא יליד בקה אל גרביה. בשנת 1986 הורשע בתיק חטיפתו ורציחתו של החייל משה תמם. על פי כתב האישום דקה לא נכח בזירת הרצח, אלא היה חבר בכיר בחוליית החזית העממית שתכננה וביצעה את המעשה. דקה עצמו מכחיש עד היום כל מעורבות ברצח, ואף ביקש משפט חוזר כדי להוכיח את חפותו, אולם מבוקשו לא ניתן לו.

בית המשפט הצבאי בלוד, שגזר עליו עונש מאסר עולם, פורק לפני שנים משום שלא עמד בסטנדרטים של בתי משפט אזרחיים בתוך ישראל, אך דקה בכלא כבר 31 שנים. לפני שנים אחדות נקצב עונשו ל-37 שנים. להרף עין נדמה היה כי הוא, יחד עם האסירים הוותיקים האחרים, פלסטינים אזרחי ישראל המרצים עונש מאסר למעלה משלושים שנה – עוד מהתקופה שלפני הסכם אוסלו – עומדים להשתחרר סוף סוף בפעימה הרביעית והאחרונה של שחרור 104 אסירים, כחלק מהמו"מ בין ישראל לרשות הפלסטינית ב-2014, אולם ישראל החליטה להשעות את המשא ומתן, והפעימה הרביעית מעולם לא פעמה.

דמות חינוכית בין האסירים הפלסטיניים

החתימה על הסכם אוסלו הוליכה לתמורות בחשיבתו הפוליטית של דקה, אינטלקטואל ביקורתי, בעל תואר שני בלימודי דמוקרטיה מהאוניברסיטה הפתוחה. מאז הוא מאמין שכאזרח ישראלי עליו להיות מעורב בפעילות פוליטית. הוא ביקש משירות בתי הסוהר לבטל את סיווגו כחבר החזית העממית והתפקד למפלגת בל"ד. דקה מפרסם, בעיקר בעיתונות הערבית, מסות שמתאפיינות בחשיבה ביקורתית חדה הן כלפי ישראל, הן כלפי הפוליטיקה הפלסטינית והן ביחס להגות הפוליטית העכשווית, במובנה הרחב. מאמר עמוק, המנתח את מהלכיהם של אריאל שרון ונציב שב"ס לשעבר יעקב גנות במהלך שביתת האסירים הגדולה בשנת 2004, ומשווה אותם ליחסה של ממשלת ישראל לשטחים הפלסטיניים לאחר פרוץ האינתיפאדה השנייה, התפרסם באנגלית בכרך שערכה כותבת שורות אלה ביחד עם עו"ד עביר בכר.

פעילותו החינוכית של דקה אינה מסתכמת רק בכתיבת מאמרים. למעשה, הוא נחשב לדמות חינוכית מרכזית בקרב האסירים הפלסטינים. עמירה הס פרסמה, לפני שנים אחדות, כתבה המתארת את מחקריו בעניין מבצעי פעולות ההתאבדות. אסירים צעירים המגיעים לאגף שבו נמצא דקה, זוכים לסדנאות פוליטיות שמטרתן למנוע מהם לנקוט בדרך האלימות ולהעדיף על פניה דרכים אחרות למחאה ושינוי פוליטי. נוכחותו המרגיעה מוכרת גם על ידי אנשי שירות בתי הסוהר.

לפני שלוש שנים, לאחר צפייה בסרט "חמש מצלמות שבורות" המנציח את המאבק העממי נגד חומת ההפרדה, כתב וליד דברי ביקורת חריפים על החברה הגברית, המצ'ואיסטית, שהכלא מטפח, וציין את השפעתו המדהימה של הסרט בהפגת הדימוי הרכרוכי הרווח של המאבק הלא-אלים. הסרט חשף, קבע וליד, שהמאבק בדרכי שלום דורש אמונה והקרבה ויש בו לא מעט סיכון: "העמידה בפני קנה הרובה חשוף ללא כל אמצעי מיגון דורשת גבורה ואומץ שעולים בהרבה על האומץ הדרוש כדי לעמוד מאחורי רובה".

מיד לאחר מציאת הטלפונים הועבר דקה לבידוד, בלי לדעת מדוע ולמה

ועכשיו אפשר לחזור לעילת ההפגנה ביפו. מיד לאחר שנמצאו, כפי שנטען, הטלפונים והמסמכים שהועברו על ידי גטאס לשני האסירים, נשלחו השניים לבידוד בכלא שבו שהו, כלא קציעות. וליד דקה שהה בבידוד, בתנאים קשים, עשרה ימים, וכשהוצא מן הבידוד הועבר לאגף אחר מזה שבו שהה קודם. חלפו כמה שבועות, והנה, לפתע, ללא כל אירוע שקדם לכך, הוא הועבר לכלא רמון ונשלח לאגף ההפרדה שם. מצבו הבריאותי של וליד דקה אינו טוב. הוא סובל ממחלת דם נדירה הדורשת השגחה צמודה. בתאי ההפרדה הוא לקה גם בשפעת חריפה.

> האסיר שמאחורי "הזמן המקביל" עונה מהכלא: "תפקידם של היוצרים לריב עם השומר"

ההפגנה נגד בידודו של וליד דקה ביפו (צילום: ענת מטר)

ההפגנה נגד בידודו של וליד דקה ביפו (צילום: ענת מטר)

שום הסבר לא ניתן – לא על עילת ההעברה, לא על הפרוצדורה שהובילה אליה, לא על הגורם שהנחית אותה, לא על משך הזמן שיהיה עליו לסבול באגף ההפרדה ולא על שאלת החזרתו, עם תום תקופת ההפרדה, לכלא קציעות. למעשה, לא נאמר לו דבר. עמירה הס, שניסתה לברר את העובדות הללו, נענתה בקצרה שהוא היה מעורב בפרשת הברחת הטלפונים – דבר שלא הוכח מעולם, וכאמור, מה שנטען בתחילה הוא שדקה היה דווקא מי שקיבל את המסמך הכתוב ולא את הטלפונים. כמו כן, כאמור, אותה עבירה עצמה היא שהוליכה אותו לבידוד של עשרה ימים בכלא קציעות.

כל העוולות האלה המריצו פעילים לפתוח בקמפיין מכתבים למען דקה. בימים האחרונים, פונים אנשים רבים מהארץ ומחו"ל לשירות בתי הסוהר, בדרישה להוצאתו המידית של וליד דקה מאגף ההפרדה והשבתו לכלא קציעות. הם מבהירים שהעונש שהוטל עליו שרירותי, בלתי תקין ופוגע באופן חמור בבריאותו. במקביל, פונים הכותבים גם לנשיא המדינה, ראובן ריבלין, בבקשה שיפעל למען שחרורו של דקה מן הכלא, לאחר שנים כה רבות. וליד דקה, מאמינים הפעילים, הוא מסוג האנשים שלכולנו כדאי לראות בחוץ, פעיל ותורם לחברתנו המדממת והכואבת.

הצטרפו אלינו. הפנייה לשירות בתי הסוהר, בדרישה להוצאתו של דקה מאגף ההפרדה לאלתר, היא דרך כתובת האימייל: danie@ips.gov.il. הפנייה לנשיא המדינה, בבקשה שיפעל למען שחרורו של וליד דקה, לאחר שנות המאסר הרבות אותן ריצה, היא דרך הכתובת הזו: public@president.gov.il.

ענת מטר היא מרצה בכירה בחוג לפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב וחברת הוועד הישראלי למען האסירים הפלסטינים.

> הכרזת מלחמה על נפש האדם: הבידוד של וליד דקה

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן

ככל שהתלמידים עולים בכיתות מהיסודי לעל-תיכוני, רמת השיעמום שלהם עולה (צילום אילוסטרציה: college degrees 360)

משעמם לתלמידים בבתי הספר - ולמשרד החינוך לא איכפת

כבר יותר מעשור מראות תוצאות מבחני פיז"ה כי רק שליש מהתלמידים בתיכון נהנים ממה שהם לומדים או שהלימודים מעוררים בהם סקרנות. הבעיה מוכרת וגם הוצעו לה פתרונות, אבל את משרד החינוך כנראה משעמם לטפל בה

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf