"התקציב שעבר הוא גזעני ומסוכן לחברה הערבית"

"אפילו הממשלה הגזענית ביותר יודעת שההשקעה בפיתוח החברה הערבית היא קודם כל אינטרס כלכלי של מדינת ישראל". שר האוצר בצלאל סמוטריץ' (צילום: יונתן זינדל / פלאש90)

התקשורת דיווחה השבוע על מעורבותו של רונן בר, ראש השב"כ המודח, בסוגיית התקציבים לחברה הערבית, בעקבות סירובה של השרה לשוויון חברתי, מאי גולן, להעביר תקציבים מתוכנית החומש שאושרה במרץ 2023. עם זאת, החלק המרכזי בפרשת התקציבים, שלא דובר עליו, הוא הקיצוץ המשמעותי שביצעה הממשלה בתקציב האחרון בתקציבים הייעודיים לחברה הערבית, המסתכם ביותר מ-2 מיליארד שקל.

בשבוע שעבר הכנסת אישרה ברוב של 66 קולות מול 52 את תקציב 2025, הכולל עלייה משמעותית בהקצאות למערכת הביטחון ולמוסדות הקשורים לקהל הבוחרים של מפלגות הקואליציה, בעיקר לציבור החרדי ולמתנחלים. זאת, במקביל לקיצוץ בתקציבים שיועדו לשיקום יישובי עוטף עזה והצפון, לצעירים בסיכון, להרחבת סל התרופות, וכן קיצוץ בתקציבים המוקצים לחברה הערבית במסגרת תוכנית הממשלה 550.

בקשתו של ראש השב"כ מהשר מיקי זוהר שיעביר למשרדו את האחריות על התקציבים שגולן מסרבת לשחרר לא נבעה מדאגה לרווחת החברה הערבית, אלא ממניעים ביטחוניים גרידא. על פי תפיסתו, העברת הכספים עשויה להרגיע את הציבור הערבי, ולמנוע מתיחות שעלולה להוביל לאירועים דומים למאי 2021.

לטענת גולן, ההחלטה לעצור את העברת תקציבי הפיתוח לחברה הערבית נובעת מהיעדר מנגנון פיקוח על חלוקת התקציבים. עו"ד אמיר בשאראת, מנכ"ל הוועדה הארצית של ראשי הרשויות המקומיות הערביות, מגדיר זאת כתירוץ קלוש שנועד להצדיק השבתת תקציבים המיועדים לפיתוח לחברה הערבית: "ממשלת ישראל יודעת היטב כיצד לפקח על כספים ממשלתיים, בדיוק כפי שהיא עושה עם כל תקציב או מגזר אחר. הטענה כי אין יכולת פיקוח היא שקר מסוכן, שמטרתו הטעיה פוליטית והתחמקות מאחריות".

תירוץ קלוש. השרה מאי גולן (צילום: יונתן זינדל / פלאש90)

בשאראת גם מזהיר מפני מעורבותו של ראש השב"כ. "ההיגיון שקושר בין פיתוח כלכלי לבין ביטחון לאומי הוא היגיון פסול ומסוכן. תיאור החברה הערבית כ'פצצה מתקתקת' חמור יותר מההחלטה להקפיא את התקציבים עצמה. השיח הביטחוני הזה הוא אפליה ממוסדת, שמנציחה את הדעות הקדומות כלפי האזרחים הערבים והופכת את סוגיית הפיתוח לתיק ביטחוני, במקום להתייחס אליה כאל זכות אזרחית וחברתית בסיסית. אין קשר בין תוכניות פיתוח לבין ביטחון, וההתעקשות על חיבור בין הסוגיות הללו, באופן שמנציח שוליות חברתית במקום לפתור בעיות, הוא מסוכן מאוד".

לפי ניתוח של המחלקה הכלכלית-חברתית במרכז מוסאוא, תקציב 2025 אינו נותן מענה מספק לפערים בתחומים כמו עוני, חינוך, דיור, שירותים חברתיים, בריאות ותשתיות תחבורה. בנוסף, ההקצאות התקציביות המיועדות לחברה הערבית אינן עולות על 4% מכלל תקציב הפיתוח הממשלתי, דבר המהווה המשך האפליה המבנית בחלוקת המשאבים.

הפער בין התקציבים לצרכים

על פי דו"ח מרכז מוסאוא, יש פער גדול בין התקציבים שהקצתה הממשלה לבין הצרכים האמיתיים הנדרשים לסגירת הפערים החברתיים והכלכליים בחברה הערבית. על בסיס ניתוח התקציב, המרכז דורש להגדיל את המימון בכמה תחומים כדי להבטיח את היישום המלא של החלטה 550, ולהגדיל את תקציב החינוך, שעומד במסגרת החלטה 550 על כ-7.5 מיליארד שקל, ל-12 מיליארד שקל, עם התייחסות מיוחדת לתחומים הדורשים מימון דחוף כמו בניית כיתות לימוד.

בנוסף, במכתב ששלח המרכז לשרי הממשלה ולכמה חברי כנסת, הוא דרש להגדיל את תקציב הרווחה ולחזק את מחלקות הרווחה ברשויות המקומיות הערביות. בתחום הבריאות, מוסאוא מבקש להעלות את התקציב למיליארד שקל במקום 650 מיליון שקל, על ידי הקמת יחידות בריאות נוספות ביישובים הערביים והגדלת התקציבים לתוכניות חינוך לבריאות.

הדו"ח מתייחס גם לתחומי התעסוקה והפיתוח הכלכלי, תוך הסתמכות על המלצות ועידת הפיתוח הכלכלי שקיים מוסאוא בסוף השנה שעברה, ודורש להגדיל את התקציבים והפרויקטים לחיזוק הכלכלה הערבית, כמו גם את התקציבים בתחומי התחבורה, הדיור, תכנון ערים, תיירות, ופיתוח היישובים הבדואיים בנגב. עוד דורש המרכז להגדיל את הסיוע הממשלתי למאבק באלימות ובפשיעה בחברה הערבית, תוך חיזוק השקיפות בחלוקת התקציבים, והסרת חסמים ביורוקרטיים המעכבים את יישום התוכניות במקרים רבים.

"מטרת התוכנית הממשלתית 550 היתה להקצות משאבים לתמיכה בפיתוח הכלכלי במטרה לצמצם פערים, משום שהם קיימים ועמוקים", אומרת עו"ד רואא חטיב, רכזת המחלקה הכלכלית-חברתית במרכז מוסאוא. "הדו"ח, שערכנו לפני אישור התקציב, הראה כי בשנים 2023-2024 חל צמצום בכל התקציבים – כלומר המשרדים לא השקיעו את התקציבים כפי שתוכנן. משרד הרווחה, משרד הבריאות ומשרד החינוך, כמו גם 27 משרדים ומוסדות ממשלתיים נוספים, לא העבירו כראוי את התקציבים המיועדים לחברה הערבית. בנוסף להפעלת לחץ על הממשלה והכנסת, אנחנו מקדמים גם מסלול משפטי באמצעות תביעות אזרחיות נגד משרדים בעקבות אי-הקצאת התקציבים במלואם."

"במסגרת תקציב 2025 יקוצצו כ-2 מיליארד שקל מתקציבי החברה הערבית. מעבר לאי הצדק והאפליה הזועקת לשמיים, ניתן לטעון גם כי זה היה הרע במיעוטו" אומר הכלכלן נביל ארמלי. "במצב הפוליטי הקיים, ובהיעדר כל כוח אפקטיבי, פוליטי או ציבורי של חברי הכנסת הערבים ושל הציבור הערבי בכלל, סמוטריץ' יכול היה לקצץ הרבה יותר כספים מכל תוכניות הפיתוח לחברה הערבית. למה זה לא קרה? כי אפילו הממשלה הימנית ביותר, הגזענית והאדישה ביותר לערבים בישראל יודעת שההשקעה בפיתוח החברה הערבית היא קודם כל אינטרס כלכלי של מדינת ישראל, וכי בחברה הערבית טמון פוטנציאל הצמיחה העתידי של המדינה. עם זאת, הדבר האחרון שארצה לעשות הוא לתת צל"ש לממשלת הבלהות והחורבן".

"התקציב התייחס לכל התנאים כמו מלחמה והתחשב בכל המיעוטים, למעט קבוצה אחת – החברה הערבית, שסובלת מזה שנים רבות ממחסור בתקציבים", אומר ראש עיריית כפר קרע, עו"ד פראס בדחי. הוא מזהיר כי הקיצוצים הללו יובילו להחמרה במשבר הפשיעה בחברה הערבית.

הקיצוצים יובילו להחמרה במשבר הפשיעה. הפגנה נגד הפשיעה בחברה הערבית, מג'ד אל-כרום, 3 באוקטובר 2019 (צילום: דוד כהן / פלאש 90)

לדברי בדחי, "היה אפשר להקצות תקציבים בניסיון להתמודד עם בעיות האלימות והפשיעה בחברה הערבית, ולהזרים תקציבים למערכת החינוך, דרך ביטחון חברתי ופיתוח רחובות ביישובים הערביים. כל הדברים האלה לא קיימים כיום. לא הוקצה תקציב לפרויקטים של תשתיות בחברה הערבית, וכעת כל ראש רשות ימצא את עצמו מוגבל בקבלת החלטות הקשורות לפעולות פיתוח, אפילו פעולות רגילות, ויאלץ להסתמך על מיסי הארנונה בתוך היישוב שלו, וזה לא יספיק לכסות את הצרכים.

"בסופו של דבר התקציב שעבר הוא תקציב גזעני ומסוכן לחברה הערבית. תקציב שמתעלם מהאתגרים הקיומיים שמאיימים על האזרחים הערבים ואינו מספק שום פתרונות או משאבים אמיתיים להתמודדות עם מגפת הפשיעה והאלימות, עם משבר תעסוקת הצעירים, עם משבר הרשויות המקומיות, ועוד. בהקשר זה אין ספק כי ממשלת ישראל 'עומדת בציפיות'".

לדברי בשאראת, הקיצוצים הללו הם חלק ממדיניות מתוכננת שמטרתה להחליש את החברה הערבית ולשלול ממנה את הכלים לצמיחה חברתית וכלכלית. לכן, הוא אומר, יש צורך בפעולה מיידית של ההנהגות הערביות, הארגונים האזרחיים והציבור הכללי, על מנת לעצור את האפליה ולהעמיד לדין את האחראים לה.