וגם עכשיו יש מי שרק מחפשים לשפוך שמן על הלהבות
רון בן ישי הסתמך על סיפור השריפה אצלנו בכפר במאמר שכולו הצתת הסתה. הוא היה צריך ללמוד מאיתנו משהו אחר לגמרי
"גם מי שאיננו מומחה יכול לקבוע שבחלק ניכר, אם לא ברוב השריפות, מדובר בהצתה מכוונת". כך כתב שלשום, ביום השריפה הגדולה בחיפה, רון בן ישי. לדעתי, לעומת זאת, לא צריך להיות מומחה גדול לשום דבר כדי להסית ולהבעיר וללבות את השנאה בין בני אדם. בערבית קוראים לזה "מחפש לוויה כדי ליילל בה". רון בן ישי רוקד על חורבות בתים ויערים שרופים כדי להפחיד עוד את היהודים שגרים במרחב הזה, כאילו חסר להם פחד. לצדו באים כל העורכים שבוחרים בכותרות בסגנון "עשרות פיגועי אש", "טרור ההצתות" וכן הלאה.
כבר אחרי ההצהרה האומללה חסרת הרסן והאחריות שהקיא השר בנט לרשת – "רק מי שהאדמה לא שייכת לו מסוגל לשרוף אותה", הוסיפו הישראלים הבהולים עוד כמה סנטימטרים למפלס השנאה שבקרוב ישרוף ויטביע כל חלקת שפיות פה. בעקבות הכתב הנכבד, המומחה לענייני הסתה ולא הצתה, נהרו הפוליטיקאים סוג ב׳ וסוג ג׳ מהימין לעשות מה שהם טובים בו: להסית ולחמם את האווירה בזירה הווירטואלית במקום להתאחד ולהרגיע את העניינים, ולו למראית עין, למען האזרחים.
> ליהודים אסור לשחק באש עלילות הדם
שלושים שנות אחווה בכיתה
בן ישי נתן תעודת "חף מפשע" לכפר שלי והסביר שאצלנו הייתה "תאונה", אבל שבו בזמן התאונה המצערת שגרמה לשריפה בוואחת אל סלאם – נווה שלום נתנה השראה לאחרים, שהתחילו את גל טרור האש! האמת שבן ישי צדק. השראה אכן הייתה פה אצלנו. בתור מישהי שהעבירה ברביעי בלילה שעות רבות בשדות הקפואים עם הקהילה שלי, בזמן שהכבאים נלחמים בלהבות, אני וחבריי הערבים והיהודים מהכפר יכולים לתת השראה וללמד את המנהיגות שהתברך בה האזרח הישראלי דבר אחד או שניים על התנהגות אנושית של בני אדם בשעת משבר.
הלכידות והאחדות מול האש לא היו משהו מפתיע בכפר שלנו. הן גרמו לנו באמת להרגיש שארבעים שנות חיים משותפים – דרך מלחמות, אינתיפאדות, משברים, "מבצעים" והרבה הרבה כאב שידע הכפר הערבי יהודי הראשון והיחיד בעולם – היו שנים של השקעה כדאית. זו הייתה השקעה בבני אדם ולא באבנים, השקעה אחד בשני ולא בגדרות ומחסומים.
מה שעוד יותר פתח את ליבנו היו המעגלים התומכים מסביב לכפר שלנו: בזמן שכוחות ההצלה נלחמו על מפעל חיינו מעל הגבעה שכותרה באש בוערת ומשתוללת מכל צד, שם בשדות בעמק נפתחו שערי שכנות טובה של קיבוץ נחשון, היישוב בקוע וטל שחר. בשש בבוקר לקחו השכנים אותנו – ערבים ויהודים, ילדים ונשים – הישר למקום חם ונעים וטיפלו בנו בלי לבדוק תעודות זהות, שרובנו השארנו בבתים שלנו.
אם אתה, אדוני שר החינוך, מחפש "השראה" כלשונו של העיתונאי הנלהב, אתה מוזמן להצטרף למשפחות הערביות והיהודיות ולילדים שלהם שלומדים בבית הספר הדו לשוני דו לאומי שלנו. כל אלה התייצבו אחרי השריפה לנקות את בית הספר ואת החצר המשותפת של 220 ילדים שלומדים ביחד, בפרויקט ייחודי שקיים כבר שלושים שנה.
לעומת זאת, הניסיון לחבל באנושיות שבנו ערבים ויהודים שגרים במרחב המשותף הזה כדי לשרוד פוליטית הוא ניסוי מסוכן ביותר לאזרחים היהודים והערבים כאחד. זהו באמת משחק באש. וכמו עץ שרוף, שדרושות שנים ארוכות לשקמו, כך גם מלאכת שיקום בני האדם היא קשה וכואבת.
> תושב רהט נעצר לאחר שכתב פוסטים סאטיריים נגד החוגגים את השריפות
רק בגלל הרוח
מי שחושב שגדודי אזרחים ערבים מחפשים בזדון לשרוף יערות, בתים או עצים בתזמון מתואם עם מוקדי שריפות שונים בארץ הוא פשוט פרנואיד מפוחד ומבוהל, שאימתו היא לא האש אלא בני אדם שונים ממנו. שריפות פגעו גם בכפרים ערבים מהצפון עד המשולש, ולא שמענו חבר כנסת ערבי אחד שמאשים "מחבלים יהודים" בכך ששרפו את אום אל-פחם, כפר קרע, בילעין, מג'ד אל-כרום, סכנין או חיפה היקרה. שריפות קרו בימים האחרונים גם ברשות הפלסטינית, לבנון, סוריה וירדן, ולא רק בישובים יהודיים באזורים מסוימים בהם הרוח נושבת בכיוון החביב על רון בן ישי.
אהלן וסהלן וברוכים הבאים למזרח התיכון, יהודים יקרים. הרוח המזרחית הזו פוגעת בכולנו פה, אם לא שמתם לב, ובמקום להיחלם יחד נגד האש המנהיגות שבחרתם עסוקה להסביר לכם עד כמה שונאים אתכם השכנים ועד כמה ערבים רוצים לשרוף אתכם. אני לא חייבת להזכיר במעמד זה מי באמת שרף נער משועפט או משפחה שלמה בדומא, או איך מתנחלים שורפים מטעי עצים של הפלסטינים בשכיחות מפחידה. וכמובן אם יש באמת בני אדם שקמים ועושים מעשה נפשע כזה בעקבות הסתה, מכל כיוון שהוא, צריך פשוט למצות אתו את הדין איתם אישית, יהיו אשר יהיו, אבל לא להאשים את כל הלאום והעם אליו הם שייכים.
למרות שזה קשה וכמעט בלתי אפשרי להגיע למקום טוב ורגוע יותר עם מנהיגות משולשת של בנט, ליברמן ונתניהו, אני מפצירה בכם, קוראים יקרים, למען השפיות הנפשית ומצבכם הנפשי: אל תקשיבו לקולות הרוע, אל תלכו עם הרוח היבשה והקרה שמחביאה אש חסרת מעצורים שמובילה לגיהינום. תסתכלו מסביב ותראו שבני אדם, בלי הבדל דת, גזע ומין, מפחדים מהאש ומכל אסון טבע אחר בדיוק כמוכם, ואף יש הרבה מאוד שמושיטים יד לאחווה ולשותפות גורל ופועלים ביחד נגד האש ולמען הנמלטים מפניה. עדיף להתאמן איך שורדים יחד, ביום יום ובתקופות משבר, כי אחרת פשוט נשרף ביחד.
אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.
בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.
בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.
זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית
לתמיכה – לחצו כאן