השופטים מציעים יישוב משותף; האם הגרעין התורני יסכים?
שופטי בית המשפט העליון תוהים מדוע לא לאפשר לתושבי אום אלחיראן להישאר במקומם, אם מתוכנן לקום יישוב במקום. נציג המדינה בתגובה: לא נערכנו לשאלה הזו
ביום שלישי שעבר, ה-10 ביוני, התקיים בבית המשפט העליון דיון בערעורם של תושבי הכפר הבדואי הבלתי מוכר אום אלחיראן על הכוונה לפנות את כפרם. בעוד שהמדינה הגיעה לדיון בציפייה לניצחון מהיר, כיוון שהמהנדסים והמודדים כבר נמצאים בשטח הכפר ומתכננים את היישוב היהודי שיקום במקומו, ציפתה לנציג המדינה הפתעה.
השופטת דפנה ברק-ארז פתחה את הדיון בשאלת מיליון הדולר: למה לא להכשיר את בתי הכפר אום אלחיראן, שעל פי פסקי דין קודמים כבר נקבע שתושביו אינם מסיגי גבול ושיושבו במקום על ידי המדינה, במקום לפנותם ולהקים שם יישוב חדש. השופטת הוסיפה, שאולי גופי התכנון היו צריכים לשקול את האפשרות להכשיר את הבתים הקיימים במקום, גם אם הם נחשבים בלתי חוקיים.
הכפר הבדואי אום אלחיראן (צילום: יותם רונן/אקטיבסטילס)
נציג המדינה השיב מצידו כי הוא לא נערך לשאלה הזו, וטען כי תושבי הכפר מעוניינים בכפר בדואי, ולא ביישוב כללי. יתרה מזאת, לטענתו יש תכנון כה מפורט ליישוב המתוכנן, עד ש"התפזורת הקיימת (הכפר אום אלחיראן מ.ר.) כפי שהיא לא תואמת את התכנון", ואת התכנית הקיימת להקמת 2,400 יחידות דיור לא ניתן לשנות. השופט אמנון אליקים רובינשטיין השיב כי "הליכי תכנון הם לא עשרת הדברות".
> חשיפה: כך מתכננים הקמת ישובים ליהודים על גבי כפרים בדואים
באדום: הכפר אום אלחיראן, בכחול: היישוב המתוכנן חירן. (צילום מסך מתוך גוגל מפס)
עורכי הדין סוהאד בשארה וחסן ג'בארין ממרכז עדאלה, שמייצג את תושבי הכפר אום אלחיראן מזה עשר שנים, השיבו כי תושבי הכפר דווקא מוכנים להקמת יישוב משותף במקום. גם בפרויקט הכפרים הבלתי מוכרים של פורום דו-קיום בנגב, בחרו תושבי הכפר לכתוב כי הם "מבקשים שהמדינה תכיר בכפרם, בין אם הוא יוכר כיישוב חקלאי עצמאי, כחלק מן היישוב היהודי חירן שעתיד לקום על אדמות הכפר, ובין אם יוקם להם יישוב על אדמות הכפר המקוריות באזור קיבוץ שובל". מכאן, שטענתו של נציג המדינה אינה נכונה, ויתרה מזאת, שיטוט באתר של גרעין חירן, הגרעין התורני שעתיד ליישב את המקום, מלמד כי ייתכן כי אלה דווקא התושבים החדשים שלא יהיו מעוניינים בהצעה כזו.
המתחם הזמני בו ממתין גרעין חירן לפינוי הכפר אום אלחיראן, בלב יער יתיר (צילום: פורום דו-קיום בנגב לשוויון אזרחי)
גרעין חירן, גרעין של בוגרי המדרשה בעלי שעתיד ליישב את היישוב היהודי המתוכנן חירן, ממתין מזה ארבע שנים ל"עליה לקרקע" על אדמות הכפר. חברי הגרעין מתגוררים במתחם זמני במחנה יתיר, מרחק של מספר קילומטרים מהכפר, ולמעשה מחכים לפינויו לשם הקמת היישוב החדש חירן. לפי חזון הגרעין הפרוס באתר, מטרתם בין היתר היא לקיים את מצוות יישוב ארץ ישראל וליצור קהילה בה התורה היא מרכז החיים. גם המוטו של הגרעין, "חיים דרך אמונה", מלמד שככל הנראה תושבי אום אלחיראן הם לא מי שיהוו בעיה בדרך ליישוב משותף.
כעת, ניתנו למדינה שישים ימים להסביר את ההיגיון שעומד מאחורי הכוונה לפנות את תושבי הכפר ממקום מושבם, לטובת הקמה של היישוב היהודי חירן במקום. נראה שהפעם האפליה בין יהודים ובדואים בנגב היתה בוטה כל כך, עד ששופטי בית המשפט העליון לא היו מסוגלים להתעלם ממנה.
בזמן שרבים כל כך בתקשורת הישראלית זנחו את תפקידם והתגייסו לשמש ככלי תעמולה, שיחה מקומית גאה להיות מי ששומרת באופן עקבי על אמות מידה עיתונאיות וערכיות. אנחנו גאות וגאים להיות כלי התקשורת היחיד בעברית שמביא קולות מעזה באופן עקבי, ושחושף שוב ושוב את המנגנונים מאחורי מדיניות הלחימה הישראלית, שגובה את חייהם של עשרות אלפים בעזה ומפקירה למותם את החטופים הישראלים. התפקיד שלנו בשדה התקשורת הישראלית הוא חשוב וייחודי, ונוכל להמשיך למלא אותו רק בעזרתך. הצטרפות לחברות שיחה מקומית, על ידי תרומה חודשית קבועה בכל סכום, תסייע לנו להמשיך ולחשוף את המציאות. התרומות מקהל הקוראות והקוראים לא רק מסייעות לנו כלכלית, הן גם עוזרות לנו להבין שיש מי שעומדים מאחורינו, ושעבודתנו חשובה להם.
לתמיכה בשיחה מקומית
