השופטים מציעים יישוב משותף; האם הגרעין התורני יסכים?
שופטי בית המשפט העליון תוהים מדוע לא לאפשר לתושבי אום אלחיראן להישאר במקומם, אם מתוכנן לקום יישוב במקום. נציג המדינה בתגובה: לא נערכנו לשאלה הזו
ביום שלישי שעבר, ה-10 ביוני, התקיים בבית המשפט העליון דיון בערעורם של תושבי הכפר הבדואי הבלתי מוכר אום אלחיראן על הכוונה לפנות את כפרם. בעוד שהמדינה הגיעה לדיון בציפייה לניצחון מהיר, כיוון שהמהנדסים והמודדים כבר נמצאים בשטח הכפר ומתכננים את היישוב היהודי שיקום במקומו, ציפתה לנציג המדינה הפתעה.
השופטת דפנה ברק-ארז פתחה את הדיון בשאלת מיליון הדולר: למה לא להכשיר את בתי הכפר אום אלחיראן, שעל פי פסקי דין קודמים כבר נקבע שתושביו אינם מסיגי גבול ושיושבו במקום על ידי המדינה, במקום לפנותם ולהקים שם יישוב חדש. השופטת הוסיפה, שאולי גופי התכנון היו צריכים לשקול את האפשרות להכשיר את הבתים הקיימים במקום, גם אם הם נחשבים בלתי חוקיים.
הכפר הבדואי אום אלחיראן (צילום: יותם רונן/אקטיבסטילס)
נציג המדינה השיב מצידו כי הוא לא נערך לשאלה הזו, וטען כי תושבי הכפר מעוניינים בכפר בדואי, ולא ביישוב כללי. יתרה מזאת, לטענתו יש תכנון כה מפורט ליישוב המתוכנן, עד ש"התפזורת הקיימת (הכפר אום אלחיראן מ.ר.) כפי שהיא לא תואמת את התכנון", ואת התכנית הקיימת להקמת 2,400 יחידות דיור לא ניתן לשנות. השופט אמנון אליקים רובינשטיין השיב כי "הליכי תכנון הם לא עשרת הדברות".
> חשיפה: כך מתכננים הקמת ישובים ליהודים על גבי כפרים בדואים
באדום: הכפר אום אלחיראן, בכחול: היישוב המתוכנן חירן. (צילום מסך מתוך גוגל מפס)
עורכי הדין סוהאד בשארה וחסן ג'בארין ממרכז עדאלה, שמייצג את תושבי הכפר אום אלחיראן מזה עשר שנים, השיבו כי תושבי הכפר דווקא מוכנים להקמת יישוב משותף במקום. גם בפרויקט הכפרים הבלתי מוכרים של פורום דו-קיום בנגב, בחרו תושבי הכפר לכתוב כי הם "מבקשים שהמדינה תכיר בכפרם, בין אם הוא יוכר כיישוב חקלאי עצמאי, כחלק מן היישוב היהודי חירן שעתיד לקום על אדמות הכפר, ובין אם יוקם להם יישוב על אדמות הכפר המקוריות באזור קיבוץ שובל". מכאן, שטענתו של נציג המדינה אינה נכונה, ויתרה מזאת, שיטוט באתר של גרעין חירן, הגרעין התורני שעתיד ליישב את המקום, מלמד כי ייתכן כי אלה דווקא התושבים החדשים שלא יהיו מעוניינים בהצעה כזו.
המתחם הזמני בו ממתין גרעין חירן לפינוי הכפר אום אלחיראן, בלב יער יתיר (צילום: פורום דו-קיום בנגב לשוויון אזרחי)
גרעין חירן, גרעין של בוגרי המדרשה בעלי שעתיד ליישב את היישוב היהודי המתוכנן חירן, ממתין מזה ארבע שנים ל"עליה לקרקע" על אדמות הכפר. חברי הגרעין מתגוררים במתחם זמני במחנה יתיר, מרחק של מספר קילומטרים מהכפר, ולמעשה מחכים לפינויו לשם הקמת היישוב החדש חירן. לפי חזון הגרעין הפרוס באתר, מטרתם בין היתר היא לקיים את מצוות יישוב ארץ ישראל וליצור קהילה בה התורה היא מרכז החיים. גם המוטו של הגרעין, "חיים דרך אמונה", מלמד שככל הנראה תושבי אום אלחיראן הם לא מי שיהוו בעיה בדרך ליישוב משותף.
כעת, ניתנו למדינה שישים ימים להסביר את ההיגיון שעומד מאחורי הכוונה לפנות את תושבי הכפר ממקום מושבם, לטובת הקמה של היישוב היהודי חירן במקום. נראה שהפעם האפליה בין יהודים ובדואים בנגב היתה בוטה כל כך, עד ששופטי בית המשפט העליון לא היו מסוגלים להתעלם ממנה.
אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.
קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.
ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.
זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית
לתמיכה – לחצו כאן
