השביתה במכללות: הממשלה אדישה לזעקת הפריפריה

הלימודים ב-11 מכללות ציבוריות מושבתים כבר שלושה שבועות. משרד האוצר לא ממהר לפתור את המשבר, ודורש ממי שנמצאים בתחתית שרשרת המזון לשלם את המחיר. ובינתיים נפגעים 30 אלף סטודנטים מהפריפריה ומרצים שמועסקים בתנאי עבדות

מאת:
השאירו תגובה
א א א

כבר שלושה שבועות מושבתים הלימודים במכללות הציבוריות בישראל. המכללות, שבמקור נועדו לחזק את הנגישות להשכלה גבוהה בפריפריה, הפכו בידי מדיניות הימין הכלכלי למי שפוגעות דווקא במוחלשים ביותר: סטודנטים ומרצים בפריפריה.

ראשונים נפגעים כ-30 אלף סטודנטים מושבתים מלימודים, שאינם יכולים לעבוד ולהתפרנס (על מנת שיהיו פנויים ללימודים), והם אף נדרשים לשלם שכר לימוד מלא, אף שאינם לומדים. באדישות המרושעת שמגלה הממשלה למצוקתם הם עוד עלולים להפסיד סמסטר שלם.

שנית נפגעים המרצות והמרצים, המועסקים מזה שנים בתנאי עבדות, בשכר שעתי משפיל, ללא ביטחון תעסוקתי וללא תנאי יסוד כגון קרן השתלמות, והם מפוטרים מדי סמסטר כדי שלא יצברו זכויות.

בשיחה עם ד"ר שגיא מעיין, מרצה במכללת ספיר וחבר הנהגת איגוד הסגל האקדמי במכללות הציבוריות, למדתי עד כמה הם מוחלשים: בתשע מכלל 22 המכללות האקדמיות הציבוריות בישראל המרצים כלל לא מאוגדים, כאשר בשש מהן המכללות החתימו את המרצים על מה שניתן לכנות "הסכמים משתקים".

סטודנטים מפגינים מול משרדי המועצה להשכלה גבוהה בירושלים, ב-25 באוקטובר 2020 (צילום: יונתן זינדל / פלאש90)

סטודנטים מפגינים מול משרדי המועצה להשכלה גבוהה בירושלים, ב-25 באוקטובר 2020. למצולמים אין קשר לכתבה (צילום: יונתן זינדל / פלאש90)

רק ב-13 מכללות התארגנו המרצים במהלך חמש השנים האחרונות. הם התאגדו במסגרת כוח לעובדים, והם שמובילים את השביתה הנוכחית, המתקיימת ב-11 מכללות.

בתווך נמצא ועד ראשי המכללות (ור"מ). מצד אחד, צריך להודות שהמכללות פועלות בתנאי הרעבה תקציבית, בהשוואה לאוניברסיטאות. מצד שני, הן פתרו את מצוקתן על גבם של המרצים, בפתרונות שהם על גבול המינהל התקין, כפי שמצא מבקר המדינה.

ור"מ, כפי שהתברר השבוע בדיון בכנסת (בהמשך), יושבים כיום על הגדר, ונמנעים מלזעוק את זעקת המרצים אל מול משרד האוצר.

הרעים בסיפור הם שלושה: ראשית, המועצה להשכלה גבוהה, ובתוכה ועדת התקצוב (ות"ת), אשר, כפי שמצא המבקר, "התעלמה מליקויים חמורים", אף שידעה ואישרה את תנאי ההעסקה של המרצים.

שנית, משרד האוצר אשר מבקש כיום מהמרצים עצמם – מי שנמצאים בתחתית של התחתית של שרשרת המזון האקדמית, להחזיר חריגות כספים שחרגו הוות"ת והוור"מ, כפי שיוסבר להלן.

שלישית, ממשלת ישראל, ובתוכה שר המים וההשכלה הגבוהה והמשלימה ושר האוצר, אשר אדישים לחלוטין לזעקת הפריפריה המוחלשת בישראל.

מי המציא את "המרצים מן החוץ"?

על פי הנחיות המועצה להשכלה גבוהה, כפי שמובאים בדו"ח מבקר המדינה מ-2015, ניתן למוסדות אישור מגובל מאוד להעסיק מרצים מן החוץ. מדובר במקרים בודדים, שבהם "בעלי מומחיות מיוחדת, שעיקר עיסוקם הוא מחוץ למוסד אקדמי מסוים, מלמדים שעות אחדות". כלומר, במקרים שבהם המוסד מבקש להוסיף ללוח הלימודים קורס התמחות מיוחד, ואין בסגל המוסד מי שיכול להעבירו.

כדי לצמצם את היקף העסקה במעמד חריג זה, נקבע שהשכר יהיה פר סמסטר, כלומר מחושב לפי 13 שבועות הוראה; לא יותר מקורס שהיקפו 6 שעות הוראה בשבוע (עם אפשרות לבקש הרחבה עד 12 שעות), ולא יותר מהעסקה למשך שנה אחת בלבד. עוד מודגש שמדובר במומחה שמועסק על ידי גורם אחר, כלומר שהקורס שהוא מלמד אינו עיקר הכנסתו.

donate

כמובן שעלות העסקה של מרצה כזה היא נמוכה מאוד בהשוואה לסגל השכיר במוסדות להשכלה גבוהה. ראשי המוסדות ראו כי טוב הדבר לאיזון התקציב, והחלו להעסיק יותר ויותר מרצים במעמד זה, תוך חריגה ברורה מההנחיות שתוארו.

רוב שעות ההוראה ניתנות בידי מרצים מהחוץ

ככל שחלפו השנים הפך הזמני לקבוע, והנוהג להעסיק מרצים במעמד "מן החוץ" הלך והורחב. כבר ב-2007, מצאה הוועדה לבחינת מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל (ועדת שוחט), שהמכללות "מסיבות כספיות – מעדיפות שלא להעסיקם כמורים קבועים. מדיניות זו פוגעת לא רק בזכויותיו של המורה, אלא מונעת מהמכללה לבנות סגל הוראה מיומן ומסור שנאמנותו נתונה למוסד ולתלמידיו".

הוועדה קבעה כי בטווח הארוך, על המכללות לגבש סגל אקדמי עצמאי שיתמחה בהוראה, ולצמצם ככל האפשר את העסקתם של מורים מן החוץ.

המכללות מצדן הלכו בדיוק בכיוון ההפוך. מבקר המדינה מצא ב-2014, כי בשנים שחלפו מאז ועדת שוחט מספר המרצים במעמד "מן החוץ" רק עלה. ב-2002 היו במכללות 918 משרות הוראה "מן החוץ", וב-2012 היו כבר 1,582 משרות כאלה! זאת ועוד, מכיוון שמדובר במשרות חלקיות, איישו אותן 5,123 מרצים. מדובר בשליש משרה לעובד, לפי שכר שעתי, ולמשך 13 שבועות עבודה בלבד. גרושים.

המבקר אף מצא שלמרות שההסדר של "מן החוץ" נועד לשרת צורך חד פעמי של קורס התמחות, מכסים המרצים מן החוץ 50% משעות ההוראה במכללות (נכון ל-2014). מכללת ספיר צעדה אז בראש, כאשר 72% משעות ההוראה במכללה, ניתנו על ידי מרצים במעמד "מן החוץ".

בעשר מכללות שנבדקו, נמצאו 1,220 מרצים שלימדו יותר מ-6 שעות הוראה מבלי שקיבלו על כך אישור, ועוד 224 מרצים שלימדו יותר מ-12 שעות הוראה בשבוע, דבר שהיה אסור לחלוטין. למרות שההסדר נועד למרצה אורח שעובד במקום אחר, נמצאו מרצים שלימדו יותר מ-18 שעות הוראה בשבוע – כלומר עבדו במעמד "מן החוץ" בהיקף של 150% משרה.

וזה לא הכול. למרות שההסדר נועד לשנת הוראה אחת בלבד, נמצאו מרצים שעבדו בהסדר זה באותה מכללה, יותר מ-15 שנה.

הפגנת מרצים במכללות מול ביתו של שר האוצר ישראל כ"ץ בכפר אחים, ב-3 בנובמבר 2020 (צילום: שפיר סרוסי)

הפגנת מרצים במכללות מול ביתו של שר האוצר ישראל כ"ץ בכפר אחים, ב-3 בנובמבר 2020 (צילום: שפיר סרוסי)

וגם זה לא הכל: כדי שהמרצים מהחוץ יקבלו גמול על בדיקת מבחנים ועבודות לאחר סיום הסמסטר, הנהיגו המכללות תוספת שכר למרצים, מעבר ל-13 השבועות. אלא שכל מכללה עשתה זאת כמיטב הבנתה ויכולתה, ללא הסדרה מערכתית.

כך קרה שיש מכללות שבהן המרצים מן החוץ מקבלים שכר של 14 או 15 שבועות, ובחלק מהמכללות עד 17 שבועות שכר לכל סמסטר.

העניין הזה קריטי להבנת הסכסוך הנוכחי, שכן האוצר מבקש שיחזירו לו את הכסף עבור השבועות שבהן שולם שכר מעבר ל-13. זאת אף שבדו"ח מבקר המדינה כתוב במפורש: "ות"ת ציינה בתשובתה כי בהנחיותיה החדשות נעשה שינוי, כך שניתן להאריך את תקופת המינוי של המורים בחודש נוסף בכל סמסטר". כלומר ראשי המכללות והמועצה להשכלה גבוהה ידעו על החריגות, ואישרו אותן.

ועדת החינוך של הכנסת – הגורם השלטוני היחיד שהתעורר

השבוע נערך דיון על המשבר במכללות בוועדת החינוך של הכנסת. מילה של כבוד מגיעה ליו"ר הוועדה, ח"כ רם שפע (כחול לבן), הגורם השלטוני היחידי שמגלה אכפתיות למצב, ואף התגייס אישית לתווך בין הצדדים.

הפתרון אגב, ברור וידוע לכולם. במסגרת הסכם קיבוצי מ- 2008 נוצר מסלול העסקה חדש באוניברסיטאות, בשם "עמית הוראה". דרגות השכר של העמיתים אמנם נמוכות מהסגל הבכיר, אבל הם עובדים במשרה מלאה, עם ביטחון תעסוקתי ועם כל התנאים הסוציאליים הנלווים. ברור שלמעמד הזה יעברו בסוף כל המרצים מן החוץ, גם במכללות.

אלא מה, שמשרד האוצר לא ממהר לשום מקום. איתי סבירסקי, מזכ"ל שותף בכוח לעובדים המייצג את השובתים, תיאר בישיבה בכנסת כיצד נציגי האוצר והמל"ג מכבידים, כבר קרוב לשלוש שנים, על התקדמות המשא ומתן. וכעת, כאשר המרצים המאוגדים יצאו בשביתה, מאשימים אותם שזה לא הזמן המתאים.

על כך העיר בצדק ח"כ שפע: "אף פעם זה לא עיתוי טוב כדי לשבות…צריך להוריד את זה מסדר היום. אין מקום לערעור על זכות השביתה".

נציג משרד האוצר הבהיר בדיון בדיוק היכן המחלוקת: משרד האוצר דורש מכל המרצים שקיבלו במהלך השנים שכר מעבר ל-13 שבועות הוראה בסמסטר, להחזיר למדינה את הכסף. האוצר קורא לזה "חריגות שכר", אף שברור שאנשים קיבלו שכר עבור עבודה שביצעו, וברור שגורם המחדל הן המכללות והמועצה להשכלה גבוהה, ולא המרצים.

אבל האוצר לא נלחם בחזקים. מדינת ישראל גיבורה על המרצים המוחלשים ביותר, שהתגייסו לחזק את ההשכלה בפריפריה, והם עושים זאת ללא ביטחון תעסוקתי וללא תנאים סוציאליים בסיסיים. דווקא מהם האוצר דורש את הכסף, אחרת לא יסכים להעבירם למעמד קבוע של "עמיתי הוראה".

על כך העיר ח"כ עופר כסיף (הרשימה המשותפת): "השימוש 'בחריגות' הוא לא בתום לב, כי הוא נעשה כדי לתקוע את המשא ומתן […] יש פה הליך לא הוגן, שבהכרח יגיע לתוצאה לא צודקת".

הפגנת מרצים במכללות מול ביתו של שר האוצר ישראל כ"ץ בכפר אחים, ב-3 בנובמבר 2020 (צילום: שפיר סרוסי)

הפגנת מרצים במכללות מול ביתו של שר האוצר ישראל כ"ץ בכפר אחים, ב-3 בנובמבר 2020 (צילום: שפיר סרוסי)

הפגנת מרצים במכללות מול ביתו של שר האוצר ישראל כ"ץ בכפר אחים, ב-3 בנובמבר 2020 (צילום: שפיר סרוסי)

א א א
ועוד משהו קטן...

אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.

קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.

ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
הפגנה נגד אלימות כלפי נשים בכיכר הבימה בתל אביב, ב-22 בספטמבר 2020 (צילום: תומר נויברג / פלאש90)

הפגנה נגד אלימות כלפי נשים בכיכר הבימה בתל אביב, ב-22 בספטמבר 2020 (צילום: תומר נויברג / פלאש90)

השוטר שהטיף מוסר לוופא הוא התגלמות האדון הקולוניאליסטי

"אל תלמדי אותי את העבודה שלי", אמר השוטר לאישה שסובלת מאלימות כמה ימים לפני שנרצחה, והדגים את התנהלות המשטר שמפקיר את הנשים הפלסטיניות בפרט ואת החברה הפלסטינית בכללה. אך למרות הייאוש, אנו נמשיך לחיות וללמד את כולם אילו חיים מגיעים לנו באמת

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf