newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

שבע שנים לרצח בברנוער: הנוער ניצב בחזית המאבק בלהט"בופוביה

בני ובנות תנועות הנוער שהובילו את טקס הזכרון במלאת שבע שנים לרצח של ליז טרובישי וניר כ"ץ מזכירים לנו שהמאבק לשוויון זכויות עוד לא נגמר. שלמרות ההתקדמות במאבק הלהט"בי רודפות אותנו עדיין רוחות רפאים של שנאה

מאת:

כותב אורח: חן משגב

שבע שנים אחרי הלילה הנורא בו נרצחו בברנוער הנערה ליז טרובישי והמדריך ניר כ"ץ, שנה אחרי מצעד הגאווה הירושלמי בו נרצחה שירה בנקי, ושבוע אחרי מצעד הגאווה הירושלמי הגדול ביותר אי פעם, אשר הוקדש לזכרה של בנקי, ורק קומץ אנשים הגיע לטקס הזיכרון לקורבנות הרצח בברנוער אשר אורגן על ידי חניכות וחניכי תנועות הנוער הלהט"בים.

אך למרות הנוכחות הדלה והמצערת של הקהילה מדובר לטעמי באחד האירועים החשובים והפוליטיים ביותר שנראו כאן לאחרונה. כפי שכבר כתבתי כאן בשיחה מקומית, בנות ובני הנוער הלהט״בים הוכיחו שוב כי הם הקבוצה האמיצה והפוליטית ביותר כיום בקהילה, וכי תפיסת העולם שלהם, שמתעצבת לנוכח המציאות האלימה וההומופובית בישראל 2016, וככל הנראה בסיוע ובהנחיה של מדריכים ואנשי מקצוע מעולים בארגוני הנוער השונים, מגובשת מאד, לא מתנצלת, ואמיצה דיה כדי להרים אירוע זיכרון פוליטי ומרשים מאוד בתכניו.

> גאווה 2016: נלחמות על הזכות להיות לא נורמליות

טקס הזיכרון לציון שבע שנים לרצח בברנוער (צילום: עומר קידר)

איילה כ"ץ, אימו של ניר ז"ל בטקס הזיכרון לציון שבע שנים לרצח בברנוער (צילום: עומר קידר)

בנות ובני הנוער מהברנוער, הנוער העובד והלומד, תנועת תרבות וארגון הנוער הגאה – איגי (וסליחה אם פספסתי ארגון מסוים), בתמיכת המרכז הגאה ועיריית תל-אביב, עמדו מאחורי האירוע שהתקיים בצאת השבת בגן מאיר, אשר הפך זה מכבר לכיכר הפוליס החברתית והפוליטית של הקהילה בעיר ובארץ. האירוע, שארך כשעה, התקיים בחום ובלחות התל-אביבים של שיא הקיץ ואל מול קהל קהילתי דל, ראשי הארגונים השונים, הוריו של ניר כ"ץ ז"ל ובעיקר אל מול עשרות בנות ובני נוער צעירים שהיוו את רוב רובו של הקהל.

חברות וחברי הקהילה, אלו שגדשו את המצעדים בתל-אביב ובירושלים, והגיעו במספרים גדולים גם להפגנת המחאה בבאר-שבע לפני כשבועיים, נשארו בבית. ייתכן כי גודש האירועים, ואולי גם היעדר פרסום מספיק הביא לעייפות מסוימת בקהילה, שלא התגייסה הפעם לתמוך בבני הנוער ובאירוע שהם ארגנו.

בלי מבוגרים

האירוע עצמו – במתכונת כמעט ממלכתית, כולל שירת התקווה בסיום, מתכונת שאולי בעתיד יצליחו להשתחרר גם ממנה – נכתב ונערך על ידי חניכות וחניכי התנועות, אשר גם לבשו חולצות של הארגונים. האירוע כלל נוסח "יזכור" ייחודי ללהט״בים קורבנות פשעי שנאה, שירה ,נגינה, טקסטים מרגשים וקטעי וידאו מצויינים. המארגנים השכילו להימנע מהזמנת פוליטיקאים ומלבד איילה כץ, אמו של ניר ז״ל, אף מבוגר לא עלה לבמה וטוב שכך.

הטקסטים המרגשים שהוקראו על ידי בנות ובני הנוער כללו סקירה עדכנית של אירועים להט״בופובים מהשנה האחרונה בישראל, עדויות של בנות ובני נוער שגם הוקרנו כטקסט על המסכים שבצדי הבמה. לצד העדויות כללו הטקסטים שהוקראו אמירות חזקות על כך שבתי הספר אינם בהכרח המקום הבטוח כפי שהם אמורים להיות עבור בני נוער להט״בים, אבל גם הבית אינו כזה בהכרח ויעידו חלק מהפצועים מהרצח בברנוער שנאלצו לצאת בכפייה מהארון באותו לילה נורא ומצאו עצמם מנותקים מהמשפחה המתנכרת.

> צדק, פוליטיקה והדור הבא: הנוער הגאה מוביל את הקו הרדיקלי בקהילה

טקס הזיכרון לציון שבע שנים לרצח בברנוער (צילום: עומר קידר)

טקס הזיכרון לציון שבע שנים לרצח בברנוער (צילום: עומר קידר)

טקס הזיכרון לציון שבע שנים לרצח בברנוער (צילום: עומר קידר)

טקס הזיכרון לציון שבע שנים לרצח בברנוער (צילום: עומר קידר)

הטקסטים עסקו גם בסולידריות בין קבוצות בקהילה, בדימוי גוף ובכך ש"כל עוד מתקיימת שומנופוביה מה הפלא שמתקיימת טרנסופוביה", "כל עוד המשטרה מתייחסת בזלזול לאנשים עם מיניות לא נורמטיבית מה הפלא שההומופוביה אינה ממוגרת" ועוד. עם זאת, מהטקסטים החזקים, האמיצים והפוליטיים נעדרה סולידריות כלפי להט״בים פלסטינים בכלל, ובני ובנות נוער פלסטינים באופן ספציפי, סולידריות שבנות ובני הנוער מאיגי למשל טרחו להדגיש בשלטים ובטקסטים בערבית שהניפו במצעד הגאווה בתל- אביב לפני מספר שבועות. גם אופי הטקס הכמו-ממלכתי ושירת התקווה לא היו ידידותיים במיוחד ללהט״בים פלסטינים, שנעדרו ממנו. לאור רגישותם הרבה של המארגנים, יש סיבה טובה להאמין כי גם בעיה זו תתוקן באירועים הבאים.

שיאו של הטקס בעיני היה סרטון וידאו בן מספר דקות שהוקרן ובו נשזרו הרצח בברנוער ובמצעד הגאווה בירושלים עם אירועי שנאה בעולם, למשל באורלנדו, ועם אירועים הומופובים אקטואליים וטרפוד הצעות חוק לטובת להט״בים בכנסת. כך, בסרטון שארך דקות ארוכות אך היה אפקטיבי להפליא, אמיץ וחד, הציגו המארגנים את הקשר הישיר בין פשעי שנאה, אמירות להט״בופוביות, הסתה מצד אישי ציבור, בגידתם של הפוליטיקאים בכנסת ברגעים המכריעים וצחוקם של שופטי תכנית ריאליטי לנוכח שיר הומופובי שהוצג בה.

על המסך רצו קטעי ארכיון של מנאומים של רבנים מסיתים, חברי כנסת צינים, מנחי תכנית ריאליטי שצוחקים מתכנים הומופובים, והצועדים המבוהלים ממצעד הגאווה בירושלים יחד עם תמונות מחרידות של צלקות ופגיעות גופניות של להט״בים בישראל 2016. סרט מבריק, חד ופוליטי מאין כמותו זה, על אף איכות העריכה החובבנית ראוי להקרנה וללימוד בבתי ספר לתקשורת, באקדמיה ובכנסת.

שנה של להט"בופוביה. צפו בסרטון שהכינו בני ובנות הנוער:


כל שנותר בסיום הערב הוא לומר תודה גדולה לבנות ובני הנוער שטרחו להזכיר לנו, חברי וחברות הקהילה הבוגרים והעייפים, כי המאבק טרם הושלם וכי השנה הנוכחית הוכיחה כי ההתקדמות במאבק הלהט״בי מלווה גם ברוחות רפאים של שנאה, אלימות והסתה. נגד אלו יש להילחם באומץ ובנחישות וניכר כי יש מי שמוכנים לקחת על עצמם את המשימה הכבדה.

> שנה לפיגוע בדומא: מעשה בשלוש אצבעות

חן משגב הוא חוקר ומרצה, פוסט דוקטורנט במחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן-גוריון ופעיל פוליטי

ועוד משהו קטן...

אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.

קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.

ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
עשויים למצוא את עצמם מתמודדים אחת מול השני על המקום השני בחד"ש. עאידה תומא-סלימאן ויוסף ג'בארין (צילום: תומר נויברג / פלאש 90)

עשויים למצוא את עצמם מתמודדים אחת מול השני על המקום השני בחד"ש. עאידה תומא-סלימאן ויוסף ג'בארין (צילום: תומר נויברג / פלאש 90)

ביקורת פנימית בחד"ש: ההנהגה התרחקה מהחברים בשטח

בכירים בחד"ש טוענים שהמפלגה לא למדה לקח מהכישלון בבחירות הקודמות. "צריך לשנות כיוון", אומרים שם. בבחירות לרשימה לכנסת שייערכו בשבת הקרובה, איימן עודה צפוי להיבחר מחדש, קרב על המקום השני ועל המקום השלישי, ה"יהודי"

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf