newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

גאווה 2016: נלחמות על הזכות להיות לא נורמליות

סטרייטים עוד חושבים שכל רצוננו מסתכם בנישואים גאים ובפונדקאות. זה קשור גם בבחירה של הקהילה עצמה להציג החוצה פנים קלות יותר לעיכול, תוך התעלמות מכה רבות מאיתנו: ביסקסואליות, טרנסיות וקוקסינליות ואחרות שלא מוכנות "להתיישר". דברים שנשאה תמר בן דוד, אישה קווירית ירושלמית, בעצרת בסוף מצעד הגאווה

מאת:

כותבת אורחת: תמר בן דוד

בבואנו לצעוד בשמחה מהולה בעצב – אך גם בידיעה שהצדק שוכן אצלנו – יש לנו עוד הרבה לכאוב, הרבה לעשות, אבל גם הרבה לתקן.

בהרבה מובנים אנחנו עוד תקועות במקום. האלימות כלפינו עוד גועשת, נוער גאה נמצא במצבי סיכון קיצוניים, רבות מאתנו נעולות בארון של השתקה, המוסדות עדיין מתעלמים מצרכינו, והרשימה נמשכת.

סטרייטים עוד חושבים שכל רצוננו מסתכם בנישואים גאים ובפונדקאות. כלפי חוץ, הקהילה הלהטבא"קית נתפשת עדיין בתור "הקהילה ההומולסבית" והסוגיות החברתיות שזוכות להכרה הן אלו שנוגעות רק לדימוי המסוים הזה. שאר הבעיות – שקופות. מי עוד זוכר את מאי פלג שלנו?

> שנה אחרי: מצעד הגאווה הגדול ביותר אי פעם בירושלים

רוצים דברים "נורמליים", כמו חתונה ופונדקאות. חתונה גאה במצעד הגאווה ירושלים 2016 (צילום: הדס פרוש/פלאש 90)

רוצים דברים "נורמליים", כמו חתונה ופונדקאות. חתונה גאה במצעד הגאווה ירושלים 2016 (צילום: הדס פרוש/פלאש 90)

זמן לסולידריות

כל זה תוצאה של המדיניות בה הקהילה שלנו בחרה. לא-סתם הציבור מכיר רק פרצוף אחד של הקהילה, שלרוב יהיה גבר, לבן וסיסג'נדר; זו הקהילה שלנו שבוחרת להציג החוצה את מה שקל יותר לעיכול, ששובר כמה שפחות מוסכמות, ובהתאם דורש דברים "נורמאליים" – להתחתן, להקים משפחה.

אבל זה לא הפרצוף שלי ולא של כל-כך הרבה מאתנו. לנו אין את הקרקע היציבה לדרוך עליה כדי לבקש להיות כמו כולם. אנחנו עוד נאבקות על החיים, הבריאות, הרווחה, שלום הנפש והפרנסה שלנו. חוץ מזה, פשוט לא בא לנו להתיישר ולהיות נורמליות.

ואני רוצה להגיד – תמיד היינו כאן. ביסקסואליות שחורות מוזרות כמונו הן מי שהדפו שוטרים אלימים בסטונוול. הומואים ולסביות רדיקלים כמונו הם מי שעצרו את מגיפת האיידס. טרנסיות וקוקסינליות בכל העולם בנו רשתות תמיכה מחתרתיות עבור עצמן בזמן שמדינות ועמותות הפקירו אותנו.

מאז ומעולם היינו חלק מהקהילה הזאת. יצרנו תרבות גאה והובלנו את המאבקים שלה, ולהמשיך להתיחס אלינו בתור איזה קומץ קטן ורועש זה לשתף פעולה עם ה"הפרד ומשול" שפוגע בכולנו.

אז קחו אחריות ותסתכלו סביב במרחבים שלכן. תנסו לחשוב, מי חסר? מי נמצא ושותק? מי מנסה לזעוק החוצה ואין מי שמקשיב?

ראשי ארגונים גאים – האחריות הגדולה ביותר מוטלת עליכן. תובילו קו חדש ותשנו את סדרי העדיפויות הקהילתיים. אל תשכחו אותנו בשיתופי הפעולה עם אנשים מבחוץ, ותקצו יותר משאבים ואנרגיות גם לנושאים הפחות פיקנטיים ולקהילות המוחלשות יותר.

כן, חינוך חשוב יותר מנישואים גאים. כן, זכויות דיור ותעסוקה חשובות הרבה יותר מפונדקאות. השינוי אינו מחלחל מטה עם הרחבת הפריבילגיות – כפי שבארצות הברית נישואים גאים לא עצרו לרגע את מסע ההסתה האלים נגד הקהילה הטרנסית בשירותים ציבוריים, ובטח שלא את הטבח במועדון הפולס.

הגיע הזמן לשינוי יסודי, לסולידריות ולהכרה. כי תמיד היינו כאן ואנחנו לא הולכות לשום מקום.

גם אנחנו כאן כדי להישאר.

תמר בן דוד היא אשה קווירית ירושלמית, יהודיה ומזרחית

לאן נעלם אירוע הגאווה של באר שבע?

מצעד הגאווה בירושלים, 2016 (אורן זיו / אקטיבסטילס)

כאן כדי להישאר. מצעד הגאווה בירושלים, 2016 (אורן זיו / אקטיבסטילס)

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן

מדינות אירופה שיחררו ניצרה והצטרפו לגשמי הזעם הניתכים עלינו במקביל. הנשיא הפלסטיני מחמוד עבאס בעצרת הכללית של האו"ם (צילום: אמיר לוי / פלאש90)

סוף סוף צונאמי

הצונאמי המדיני שהזהרנו מפניו שנים ניתך עלינו באחת, ובמלוא העוצמה. זה שיושב בקודקוד יודע היטב שאם הצונאמי הזה יימשך, תהיה מדינה פלסטינית בלי שישאלו אותנו בכלל. עדיין אפשר לשנות כיוון, אבל לשם כך צריך להחליף את ההגה

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf