newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

הצלם שהפך את אלאור אזריה לאיש השנה

אילו לא היתה שם המצלמה של צלם "בצלם" עימאד אבו שמסיה, הירי בחברון היה נרשם כעוד "נטרול", ואלאור אזריה היה ככל הנראה חוזר לחייו. הוא היה עוד אחד מיני רבים, ובטח שלא איש השנה

מאת:

אם חייל יורה בראשו של פלסטיני בחברון, ואף מצלמה לא תיעדה אותו, האם הוא יזכה לתואר איש השנה?

השבוע סיכמה התקשורת את אירועי השנה שחלפה. שני כלי תקשורת  – ערוץ 10 ו"מקור ראשון" – בחרו באלאור אזריה, החייל היורה מחברון, כאיש השנה שלהם. בתוכניתה של איילה חסון בערוץ 10 הוא הוצג בעיקר כפיון משחק בין פוליטיקאים ובעלי כוח, והביאו גם ראיון מרגש עם אביו שחלה כמה חודשים לאחר שהתפוצצה הפרשה. ב"מקור ראשון" הוא נבחר לדגמן על שער העיתון בנימוק ש"הצית את הוויכוח הסוער ביותר שידעה החברה הישראלית השנה".

אבל למעשה, האדם שאחראי על הפיכת "מקרה אלאור אזריה" לסיפור השנה הוא בכלל מי שצילם אותו: צלם "בצלם" עימאד אבו שמסיה. לולא המצלמה של אבו שמסיה, הסיפור היה נגמר בדיוק כפי שתואר באותו בוקר בדיווח הראשוני בערוץ 10: "חייל נפצע קל בדקירה בחברון, המחבלים חוסלו". כי אזריה הוא לא הראשון ולא האחרון שירה בפלסטינים שלא היוו סכנה במהלך גל האלימות של השנה האחרונה. אבל הוא היחיד שאיתרע מזלו ותועד במצלמה, ולא על ידי גורמי הצבא או המשטרה שמשחררים רק את הסרטונים שמתאים להם לשחרר.

> הסרטון שצה"ל לא חושף: חיילים ירו למוות באישה שלא היוותה איום ממשי

ב"מקור ראשון" טענו כי "בגלל כוונת הרובה של אזריה נאלצים עכשיו צה"ל והחברה הישראלית כולה לערוך תיאום כוונות מחודש בערכים של רעות ומוסר, גיבוי פיקודי וטוהר הנשק, מוסר אנושי ויהדות". אבל הכוונת ששיחקה תפקיד גורלי במקרה הזה, והפכה אותו לחריג ומיוחד, היא זו של המצלמה של אבו שמסיה שהיה שם במקרה ברגע הנכון. הרי בלעדיו אלאור אזריה היה מצטרף לרשימה ארוכה של חיילים וקצינים שירו והרגו כשלא נשקפה להם סכנת חיים, והמשיכו בחייהם כאילו כלום.

צה"ל עדיין מסתיר את תיעוד הירי בהדיל השלמון בספטמבר לפני שנה בחברון, ולמרות שנקבע שהריגתה היתה מיותרת, החיילים לא הועמדו לדין. עד רגע כתיבת שורות אלו לא פורסמו גם סרטוני מצלמות האבטחה שמתעדים את הירי בשני האחים במחסום קלנדיה וגם לא אלו המתעדות את האירוע בו נורתה למוות אנסאר הרשה, 25, אם לשניים מהכפר קפין, במחסום עינב (ענבתא) למרות שמתמונות שדלפו מתוך הסרטון עולה חשש כי הרשה לא היוותה איום על החיילים לפני שנורתה. וישנם עוד אינספור מקרים בהם לא היתה במקום אפילו מצלמת אבטחה שאת התוכן שלה צריך להסתיר או לקבור.

ואולי בכלל בין השורות של הסיקור התקשורתי והדיון הציבורי סביב אלאור אזריה בשנה האחרונה מהדהדת האכזבה המרה של כולם: "מי נתן להם מצלמות?"

> אינתיפאדה של נשים: שבוע מאבק בלוד בעקבות רצח אם מול ילדיה

ועוד משהו קטן...

אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.

קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.

ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
הבעיה של מערכת החינוך היא לא המורות אלא התנאים שמספקים להן על מנת לממש את מקצועיותן. מורה בכיתה בגבעתיים. אילוסטרציה (הדס פרוש/פלאש 90)

הבעיה של מערכת החינוך היא לא המורות אלא התנאים שמספקים להן על מנת לממש את מקצועיותן. מורה בכיתה בגבעתיים. אילוסטרציה (הדס פרוש/פלאש 90)

שום תוכנית לימודים לא תמחק מהעולם את הלאומיות הפלסטינית

הדיכוי של הלאומיות הפלסטינית במערכת החינוך משיג את ההיפך מהמכוון, ומחקרים מראים כי המורות והמורים הערבים מוצאים דרכים להתמודד עמו ו"להלך בין הטיפות". ראוי שמשרד החינוך יוביל את השתחררות החברה הישראלית מפחדיה, וייתן להם אוטונומיה

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf